יונה (לורנצטו)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | לורנצו לוטי (לורנצטו) |
| תאריך יצירה | שנת 1520 |
| טכניקה וחומרים | שיש |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום |
קפלת קיגי רומא שבאיטליה |
יונה (באיטלקית: Giona) הוא פסל שיש של הפסל לורנצו לוטי (לורנצטו), שפוסל בשנת 1520 ומתאר את יונה הנביא. הפסל מוצג בקפלת קיגי בבזיליקת סנטה מריה דל פופולו ברומא.[1]
היסטוריה ורקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לורנצטו פיסל את היצירה על פי תכנונו של רפאל, האדריכל של הקפלה. זהו הפסל היחיד אשר תוכנן על ידי רפאל ופוסל בהתאם לכוונותיו.
הפסל היה חלק מתוכנית האב המקורית של רפאל. אחד הנושאים האיקונוגרפיים העיקריים בקפלת הקבורה של אגוסטינו קיגי היה תחיית המתים. בהקשר זה סיפורו של יונה, שנבלע על ידי דג גדול והוצא ממנו כעבור שלושה ימים בפקודת האל, היה סמל להתגברות על המוות.[2] ישו עצמו אמר שהפרק הזה בתנ"ך הוא פרה-פיגורציה לתחייתו:
כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת כֵּן יִהְיֶה בֶן־הָאָדָם בְּלֵב הָאֲדָמָה שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת׃
ג'ון שירמן הניח כי פסלו של יונה תוכנן עבור הגומחה מימין למזבח מכיוון שמקום זה הציע את הזווית הטובה ביותר לצפייה בקומפוזיציה. הוא חשב שפסל אליהו יועד ככל הנראה לאחת משתי הגומחות ליד הכניסה.[2] לורנצטו כמעט סיים את העבודה בשנת 1520, ועבד "בכל הלהט, החריצות והעמל שבכוחו, כדי לקבל עליה קרדיט ולספק את רפאל", כלשונו של ג'ורג'ו וזארי בספרו חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר. אלא שאז נפטרו אגוסטינו קיגי ורפאל, ומאוחר יותר גם אשתו של אגוסטינו ואחיו, העבודה נעצרה והפסל ומקבילו, פסלו של אליהו, נותרו בבית המלאכה של לורנצטו. וזארי מתעד כך את הדברים: "יורשיו של אגוסטינו, תוך העדר כבוד, איפשרו לפסלים להישאר בסדנתו של לורנצטו במשך שנים ארוכות. [...] לורנצטו הבין בעת הזו שהוא השחית את זמנו ומרצו לשווא".[3]
לורנצטו נפטר בשנת 1541, אך כעשור לאחר מכן, בשנת 1552, שילם לורנצו ליאונה קיגי את החוב ליורשיו ושני הפסלים הוצבו לבסוף בקפלה, כשהם ממוקמים משני צידי הכניסה. בין השנים 1652–1656 שיקם ברניני את הקפלה ויצר שני פסלים חדשים, דניאל והאריה וחבקוק והמלאך, כדי למלא את שתי הגומחות שנותרו ריקות. אז הועבר פסל יונה למקומו הנוכחי, משמאל למזבח.
תיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסל עשוי שיש קרארה בעל גוון צהבהב עדין. החומר איכותי ביותר, ופירו ליגוריו (אנ') טען כי הפסל מגולף מגוש שנפל ממקדש קסטור ופולוקס.
דמותו של יונה עירומה וצעירה, הוא יושב על הדג כשרגלו הימנית על הלסת התחתונה, ובידו השמאלית הוא מחזיק אריג מעל לראשו. הוא בעל מראה ועמידה של מנצח. המיקום הנוכחי של הפסל לא מיטיב עמו כי הוא נועד בבירור לצפייה משמאל. רישום באוסף המלכותי הבריטי בווינדזור מראה אותו מזווית זו. עדות נוספת היא ציור במסדרונות הוותיקן, שככל הנראה צויר על פי רישום של רפאל.
במקומו המיועד במקור, בו ככל הנראה מעולם לא הוצב, בגומחה מימין למזבח, יונה היה מביט מטה לכיוון פתח הקריפטה מתחת לקפלה מול המזבח (פתח אשר נסגר מאוחר יותר על ידי ברניני), ולעבר האורח הנכנס. בהתחלה ברניני תכנן להעביר את הפסל למקומו המיועד במקור, כפי שתועד ברישום, אולם מאוחר יותר שינה את דעתו והעניק גומחה חשובה זו לפסלו המתאר את חבקוק.
הראש פוסל בהשראת פסל רומי עתיק של אנטינואוס, אהובו של אדריאנוס, שהתאבד במצרים. מלבד קברי הפירמידה זהו רמז נוסף למצרים בקפלה, אם כי פחות ברור. הראש זוהה לראשונה כאנטינואוס על ידי היסטוריון האמנות ג'ובאני פייטרו בלורי בשנת 1695. עם זאת, לא בטוח שרפאל ועוזריו זיהו את הפסל כאנטינואוס, וייתכן שהם פשוט העתיקו ראש עתיק ויפה לצורך הצגת יונה הצעיר. באמצע המאה ה-16 היו לפחות 12 פסלים של אנטינואוס באוספים רומאים, אבל מיקומם בעשור השני של המאה ה-16 אינו ידוע.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Lorenzetto, Jonah". Web Gallery of Art. (באנגלית)
- ^ 1 2 Shearman, John (1961). "The Chigi Chapel in S. Maria del Popolo". JSTOR. (באנגלית)
- ^ Magnusson, Cecilia (1987). "Lornezetto's Statue of Jonah and the Chigi Chapel in S. Maria del Popolo". Konsthistorisk Tidskrift. (באנגלית)