לורנצו לוטי
 | |
| קפלת קיגי. פסל יונה | |
| לידה |
23 ביוני 1490 פירנצה, רפובליקת פירנצה  |
|---|---|
| פטירה |
1541 (בגיל 50 בערך) רומא, מדינת האפיפיור |
| תחום יצירה |
פיסול |
| זרם באמנות |
רנסאנס |
  | |
לורנצו לוטי (באיטלקית: Lorenzo Lotti) (1541–1490), אשר מוכר גם בכינוי לורנצטו, היה פסל ואדריכל איטלקי פלורנטיני, מחוגו של רפאל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לורנצטו נולד בפירנצה בשנת 1490, ונשא לאישה את בתו של הצייר והפסל ג'יליאו רומנו (אנ'), תלמידו של רפאל.
עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדברי ג'ורג'ו וזארי, בספרו חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר, לורנצטו השלים כפסל צעיר את קברו של הקרדינל ניקולו פורטגורי (אנ'), שהחל אנדריאה דל ורוקיו בשנת 1477, בסן ג'אקו בפיסטויה. ואז עבר לרומא ו"עשה בשנים הראשונות עבודות רבות שאין צורך לבצע שום תיעוד נוסף לגביהן".[1]
על פי בקשתו של רפאל, קיבל לורנצטו הזמנה מאגוסטינו קיגי ליצור את קברו בקפלה שבנה (קפלת קיגי) בבזיליקת סנטה מריה דל פופולו. בסיועו של הפסל הצעיר רפאלו דה מונטלופו (אנ'), ובאמצעות עיצובים של רפאל, יצר לורנצטו את פסלי יונה ואליהו, כסמלים לתחיית המתים, אחד הנושאים האיקונוגרפיים העיקריים בקפלה.[2] לורנצו יצר גם את התבליט "ישו והאישה השומרונית", אשר מאוחר יותר הועבר לחזית המזבח על ידי ברניני. לורנצטו כמעט סיים את העבודה בשנת 1520, ועבד, כלשונו של וזארי: "בכל הלהט, החריצות והעמל שבכוחו, כדי לקבל עליה קרדיט ולהרשים את רפאל. וכן כדי לקבל תגמול כספי נדיב מאגוסטינו, שעושרו היה רב".[1] אלא שאז נפטרו אגוסטינו קיגי ורפאל, ומאוחר יותר גם אשתו של אגוסטינו ואחיו, העבודה נעצרה והפסלים נותרו בבית המלאכה של לורנצטו. וזארי מתעד כך את הדברים: "יורשיו של אגוסטינו, תוך העדר כבוד, איפשרו לפסלים להישאר בסדנתו של לורנצטו במשך שנים ארוכות. [...] לורנצטו הבין בעת הזו שהוא השחית את זמנו ומרצו לשווא".[3][1]
מותם הכמעט בו זמני של אגוסטינו ורפאל (שניהם מתו בתוך ארבעה ימים בשנת 1520) מסמן את תחילת הירידה במעמדו של לורנצטו. הוא מצא בכל זאת עבודה ביצירת פסל עבור קברו של רפאל בפנתיאון, בסיועו של רפאלו דה מונטלופו. הפסל מכונה מדונה דל סאסו (המדונה של הסלע), כיוון שמרים, אם ישו מוצגת בו כאשר היא מניחה רגל אחת על סלע.
בשנת 1524 השלים לורנצ'טו את קברו של המשורר ברנרדינו קפלה בסנטו סטפנו רוטונדו (שוב עם רפאלו דה מונטלופו).
מאוחר יותר, בסביבות שנת 1536, עבד על קברי האפיפיורים של בית מדיצ'י, קלמנס השביעי ולאו העשירי, בבזיליקת סנטה מריה סופרה מינרווה. אז הוא הסתפק בתפקיד משני, כאשר את העבודה העיקרית ביצע ברתולומאו באנדינלי.
בשנותיו האחרונות, לורנצטו סייע גם לאנטוניו דה סנגאלו הבן (אנ'), כאדריכל וכמודד בעבודות המתמשכות על בזיליקת פטרוס הקדוש תחת האפיפיור פאולוס השלישי. לדברי וזארי זו הייתה הפעילות הרווחית ביותר בקריירה של לורנצטו כי: "הקירות נבנו במחיר קבוע. לאחר מכן לורנצו הפך תוך כמה שנים, מבלי להתאמץ, למפורסם ומשגשג יותר משהיה אחרי שנים רבות של עבודה אינסופית, לאחר שאלוהים, האנושות והמזל פעלו לטובתו ברגע אחד. ואם היה חי זמן רב יותר, היה מרוויח עוד יותר, כדי לכפר על העוול שגורל אכזר הביא עליו שלא בצדק, במהלך התקופה שבה עבודתו הייתה הטובה ביותר".[1]
לונרצטו נפטר ברומא בשנת 1541, בגיל 47.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 ג'ורג'ו וזארי. "Lorenzetto (1490-1541)". חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר. (באנגלית)
- ^ Shearman, John (1961). "The Chigi Chapel in S. Maria del Popolo". JSTOR. (באנגלית)
- ^ Magnusson, Cecilia (1987). "Lornezetto's Statue of Jonah and the Chigi Chapel in S. Maria del Popolo". Konsthistorisk Tidskrift. (באנגלית)