יוסטוס ואן אחמונט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יוסטוס ואן אֶחמונטׁ (בהולנדית:Justus van Egmontצרפתית:Juste d'Egmont22 בספטמבר 1601 ליידן - 8 בינואר 1674 אנטוורפן) היה צייר פלמי. הוא הצטיין במיוחד בדיוקנאות, ציורים של סצנות היסטוריות ובסדרות דגמים לגובלנים.

מריה לואיזה די גונזאגה, (מלכת פולין), ציור מאת יוסטוס ואן אחמונט

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנטוורפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסטוס ואן אחמונט נולד בליידן בהולנד בשנת 1601. אחרי שהתייתם מאביו, בשנת 1615 עבר הנער יחד עם אמו לאנטוורפן, בשטח בשליטה הבסבורגית, בימינו בבלגיה. הוא למד ציור אצל קספאר "השני" ואן דן הוּקה ובשנת 1618 יצא למסע לימודים באיטליה. בשובו למולדת ב-1620 התקבל לסטודיו של פטר פאול רובנס . הוא צייר עבור רובנס תמונה על הסעודה האחרונה שהוזמנה על ידי הקתדרלה במכלן והשתתף ביצירת מחזור התמונות על חיי מרי דה מדיסיס בארמון לוקסמבורג. בשנת 1628 הוסמך ואן אחמונט כאמן חבר בגילדת לוקאס הקדוש באנטוורפן.

בצרפת 1648-1628[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי נסיעתו של רובנס לספרד, בחר ואן אחמונט להמשיך בקריירה שלו בצרפת. הוא היה שותף ביצירת ציורים דקורטיביים בסטודיו של סימון בוואֶה (1649-1590) בפריז ויצר כמה דגמי גובלנים עבור הסדנאות שפתחו בפובור סן מרסל הפלמים מארק קומאנס ופראנס ואן דר פּלאנקן.הוא נכנס בהמשך לשרותם של הנסיכים מבית קונדה, אחר כך אצל הנסיכים מבית אורליאן וקישט בשביל האחרונים את טירת באלרואה. לאחר מכן הפך ואן אחמונט לצייר החצר של לואי השלושה עשר, ואחר כך של בנו, לואי הארבעה עשר. הוא התמחה בעיקר בדיוקנאות של ראשי הממלכה ושל האצולה הבכירה.

לואי השלושה עשר,מלך צרפת - ציור מאת יוסטוס ואן אחמונט

בשנת 1648 הוא השתתף בהקמת האקדמיה המלכותית לציור ופיסול של פריז, לפי הדגם של האקדמיה סן לוקה ברומא. באן אחמונט נמנה עם תריסר האמנים המייסדים, לצידם של אמנים מקומיים כמו פיליפ דה שמפאן, סבסטיאן בורדון ושארל לה ברון, ושל בני מולדתו כמו פטר ואן מול ניקולא דה פלאטמונטאן (דה פלאטנברג) מאנטוורפן וגרהרד ואן אופסטאל מבריסל. הוא העניק לאקדמיה הזאת כמתנה את יצירתו - הדיוקן של הדוכס גסטון מאורליאן

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1649 חזר ככל הנראה לארצות השפלה תחת שלטון ספרד וחי זמן מה בבריסל,בה יצר מספר רב מאוד של תבניות לבתי המלאכה לגובלנים בעיר. ב-1653 פעל כבר שוב באנטוורפן ואן אחמונט היה לאדם אמיד ואסף בביתו המפואר באנטוורפן אוסף גדול של ציורים, ביניהם מאת רובנס, ואן דייק, הולביין, יאן בוקהורסט, פיטר ואן מול ופראנס פורבוס השני, 2000.

מבחר יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Portrait de Louis XIII, (דיוקנו של לואי השלושה עשר), בארמון ורסאי
  • Louis XIII et Anne d'Autriche offrant le royaume à la Vierge lors de la Nativité,

(לואי השלושה עשר ואן מאוסטריה מגישים את ממלכתם לבתולה הקדושה לרגל הולדת האל ), במוזיאון לובר

  • Le roi Louis VII jeune, pleure la mort de Suger (מלך לואי השלושה עשר כנער, מבכה את מותו שדל סיז'ה),

Suger est fait abbé de saint Denis(סיז'ה מתמנה לאב המנזר סן דני), Suger fait rebâtir l'abbaye de saint Denis, (סיז'ה בונה מחדש את מנזר סן דני), במוזיאון לאמנות בנאנט

  • Le siège de Saint-Omer par Gaucher de Châtillon (המצור של סנט אומר על ידי גושה דה שאטיון), במוזיאון לאמנות בנאנט
  • Le gouverneur de Châteauneuf-de-Randon vient rendre les clés de la place à Duguesclin mourant,

(המושל של שאטונף-דה-ראנדון מוסר את מפתחות המקום לדי גסקלן הגוסס) ,במוזיאון לאמנויות בנאנט

  • בערך 1630 - Portrait équestre de Louis XIII (התמונה של לואי השלושה עשר רוכב- מיוחס לואן אחמונט), במוזיאון לאמנויות ברואן
  • בערך 1640 - Portrait de Nicolas Poussin (דיוקנו של ניקולא פוסן, באבן שחורה עם פיגמנט לבן על נייר חום,

במוזיאון באוורה

  • 1679-1669 Portrait de Françoise Angélique de la Mothe Houdancourt, duchesse d'Aumont, (דיוקן של פרנסואז אנז'ליק דה לה מוט,דוכסית אומון), מויאון קונדה בשאנטיאי
  • Portrait du Grand Condé (דיוקן של קונדה הגדול), 4 גרסאות, השמורות במוזיאון קונדה, אחת בארמון ורסאי, ואחת במוזיאון לאמונות בדיז'ון
  • 1643 - Portrait du Grand Condé devant le champ de bataille de Rocroi (ציור של קונדה הגדול בפני שדה הקרב ברוקרואה)

במוזיאון הצבא בפריז

  • בערך 1630 Portrait du prince de Galles, futur Charles II d'Angleterre (תמונת הנסיך של וולס, לימים צ'ארלס השני, מלך אנגליה), National Portrait Gallery בלונדון
  • בערך 1650 -Portrait de la Reine Christine de Suède en Diane chasseresse (מלכת קריסטינה של שבדיה כדיאנה ציידת) בגלריה קורסיני ברומא
  • 1643 - Portrait de Marie Louise Gonzague (מריה-לואיזה די גונזאדה)

במוזיאון הלאומי בוורשה, גרסת סטודיו בארמון ורסאי

  • 1650 - Geschiedenis van Marcus Antonius en Cleopatra(סדרה של חמישה גובלנים על תולדות אנטוניוס וקלאופטרה), במוזיאון המטרופוליטן לאמנות
  • 1654 Portrait de Marie Anne Mancini à la chasse, גובלנים מבריסל (מריה אנה מנצ'יני בציד), באוסף פרטי
  • 1680, Geschiedenis van Julius Caesar , (סדרת גובלנים על תולדות יוליוס קיסר וקלאופטרה), גובלנים מבריסל,במכון לאמנות בשיקגו
  • Geschiedenis van Caesar Augustus ׁ(סדרת גובלנים על חייו של קיסר אוגוסטוסׂ)

ָָ*Geschiedenis van Zenobia, koningin van Palmyra. (סדרת גבולנים "תולדות זנוביה,נלכת פלמירה") המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה בבריסל

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Balis, A. 1993: ‘Fatto da un mio discepolo. Rubens’s studio practices reviewed’, in: Vol. tent. cat. Tokio (National Museum of Western Art, Tokio, pp. 100, 113.

Balis, A. 2007-2008: ‘Rubens en zijn atelier: een probleemstelling’, in: Rubens. Een genie aan het werk (tentoonstellingscatalogus), Brussel, pp. 32-33, 37, 46.

Hairs, M.-L. 1977: Dans le sillage de Rubens: les peintres d’histoire anversois au XVIIe siècle, Liège, pp. 44-45.

Vlieghe, H. 1993-1994: ‘Rubens’s atelier and history painting in Flanders. A review of the evidence’, in: The age of Rubens (tentoonstellingscatalogus), Boston/Toledo, p. 7.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]