ונוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ונוס (לטינית: Venus) היא אלת הגנים והכרמים במיתולוגיה הרומית. בתקופה הקלאסית היא הוקבלה לאפרודיטה, אלת האהבה והיופי היוונית. בלועזית קרוי כוכב הלכת נוגה על שמה. השם ונוס נובע מן המילה הלטינית venia שפירושה חסד אלוהי.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונוס הייתה אחת מתריסר האלים החשובים של רומא הנקראים דיאי קונסטנס: יופיטר, יונו, מינרוה, וסטה, קרס, דיאנה, מרס, מרקורי, נפטון, וולקן ואפולו. אלים אלו מקבילים לשנים עשר האלים האולימפיים של יוון העתיקה. למרות הקשר ההדוק ליוון היו האלים הרומים שונים למדי ממקביליהם היוונים, בייחוד לפני התקופה הקלאסית. ונוס, למשל, הייתה אלת אביב, גינות, כרמים ובוסתנים ולא הייתה קשורה ליופי, אהבה ומיניות.

הרומאים חגגו לכבוד ונוס שלוש חגיגות יין בשנה: וינליה רוסטיקה ("פסטיבל היין הכפרי"), וינליה אורבנה ("פסטיבל היין העירוני") וכן וינליה פריורה ("פסטיבל היין הראשון", נקרא כך משום שנערך מוקדם בשנה, באפריל). חגיגה חשובה נוספת לכבודה של ונוס נקראה ונרליה.

על פי האיניאדה של ורגיליוס, ונוס היא אמו של הגיבור איניאס, הנחשב לאבי הרומאים. משום כך נחשבה ונוס לאם הרומאים ולפטרונית העיר רומא. נבנו לכבודה מקדשים בכל רחבי רומא. המפורסמים שבהם ניצבו בגבעת הקפיטולין ובקולוסיאום. יוליוס קיסר קרא לה "ונוס ויקטריקס", כלומר "ונוס המנצחת" וערך לכבודה חגיגה שנתית, מפני שהאמין שהיא מסייעת לניצחונות האימפריה במלחמותיה. גם קיסרים אחרים כמו אוגוסטוס וכמו אדריאנוס אימצו אותה כאלה הפטרונית שלהם.

באמנות של תקופת הרנסאנס, שניסתה להחיות מוטיבים וערכים קלאסיים, מתוארת ונוס בדמותה של מקבילתה היוונית אפרודיטה, כלומר כאלת האהבה. גם בתקופה הרומנטית ניתן למצוא אינספור ציורים ופסלים של ונוס, המציגים למעשה את המיתוסים של אפרודיטה. המוטיב האמנותי הנפוץ ביותר בהקשר זה הוא לידתה של ונוס מן הים.

משמה נגזר הביטוי "מחלות ונריות" לציון מחלות מין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.