יחסי איטליה–נורווגיה

יחסי איטליה–נורווגיה
איטליה	נורווגיה
שטח (בקילומטר רבוע)
301,340	323,802
אוכלוסייה
58,740,215	5,504,475
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,010,432	579,267
תמ"ג לנפש (בדולרים)
34,226	105,236
משטר
רפובליקה	מונרכיה חוקתית

שגרירות איטליה באוסלו

יחסי איטליה–נורווגיה הם יחסי החוץ בין איטליה ונורווגיה.

היסטוריה

לאחר פירוק האיחוד עם שוודיה בשנת 1905, הייתה ממלכת איטליה אחת המדינות הראשונות שהכירו בנורווגיה כמדינה עצמאית.

מאז תחילת היחסים הדיפלומטיים, למעט תקופת מלחמת העולם השנייה, היחסים בין שתי המדינות היו מעולים באופן מסורתי, לאור העמדות הפוליטיות המשותפות בנושאים בינלאומיים מרכזיים.

המלך הנורווגי הראשון שביקר רשמית באיטליה היה אולף החמישי באפריל 1967, ובעקבותיו באוקטובר 2001 ביקורו הרשמי של בנו הרלד החמישי. בצד האיטלקי, נשיא איטליה קרלו אזליו צ'אמפי ביקר בנורווגיה בספטמבר 2004.

יחסים כלכליים

החברה האיטלקית הגדולה בנורווגיה היא סייפם מקבוצת Eni, העוסקת בכריית נפט גולמי בים ברנץ (במהלך ביקורו באיטליה ב-2001, המלך האראלד החמישי חנך ב-Eni di מילאנו אספקת גז טבעי חדשה מנורווגיה).

ארגונים בינלאומיים

שתי המדינות הן חלק מהארגונים הבינלאומיים העיקריים (האו"ם, נאט"ו, OSCE, מועצת אירופה) ופעילות בכמה משימות בינלאומיות כמו מערב הבלקן, אפגניסטן וחבל חברון (TIPH). איטליה גם משתתפת, כמשקיפה, במועצה הארקטית, מועצת ברנץ האירו-הארקטית ובמועצת מדינות הים הבלטי.

נציגויות דיפלומטיות

• איטליה מחזיקה בנורווגיה שגרירות באוסלו.
• נורווגיה מחזיקה באיטליה שגרירות ברומא.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי איטליה–נורווגיה בוויקישיתוף