ישעיה הלוי
| תקופת הפעילות |
?–1723  |
|---|---|
| פטירה |
1723 ג' באייר ה'תפ"ג |
  | |
רבי ישעיה בן רבי אברהם הלוי (נפטר בג' באייר ה'תפ"ג, 8 במאי 1723) היה רב ופרשן ה"שולחן ערוך". מחבר הספר באר היטב (הראשון) על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד למשפחת תלמידי חכמים מפורסמת בברודי. נכדו של הרב דוד הלוי סגל, בעל הטורי זהב, ונינו של רבי יואל סירקיש, בעל הבית חדש.
בשנת ה'תפ"ג ניסה לעלות לארץ ישראל עם אשתו ובתו. בג' אייר לנו באכסניה בעיירה מוהילב. במקום פרצה שרפה ושלושתם נשרפו ומתו.[1] נספד בידי רבי מאיר איזנשטט בעל 'פנים מאירות', וההספד נכלל בספרו "כתנות אור".[2]
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'תס"ח הודפס ספרו 'באר היטב' על חלק אורח חיים בשולחן ערוך, הידוע כ'באר היטב הראשון'. רבי ישעיה מזכיר בהקדמתו שקיים חיבור דומה על חלק יורה דעה, אך חיבור זה לא נדפס מעולם. בנוסף, הוא מסביר בה שקיבל על עצמו לכתוב את החיבור כהודאה על כך שניצל ממוות, ושסגנון החיבור קצר בשל מחסור בכסף להדפסה ומפני אהבת הקיצור:
חשבתי דרכי במה אקדם השם שעשה לי נס גדול שהציל אותי מיד הריקים ימ"ש ממש חרב חדה הייתה מונחת על צוארי ויצאתי בשלום, קבלתי עלי דבר זה לשם שמים לברר וללבן מזוקק שבעתיים פירוש על שולחן ערוך אורח חיים, עם כל דינים שנמצאו בכל השאלות ותשובות הראשונים והאחרונים, ועם מה שחנני השם כתבתי בקיצור נמרץ... ולא אוכל לצאת ולבא באריכות בפלפול ובטעמים, כי שערי דמעו"ת ממני ננעלים,[3] והוצאת הדפוס למעלה עולים. והעיקר כמו שכתב הרמב"ם באגרת תחיית המתים, אלו היה אפשר לי לשום התלמוד כולו בפרק אחד לא הייתי משים בשני פרקים...
— מתוך ההקדמה לספרו
רבי יהודה אשכנזי, בעל הספר באר היטב הפופולרי יותר, מזכירו לפעמים כ'באר היטב אשר לפניי'.[4]
הספר לא זכה לתהודה רבה בקרב הפוסקים. רבי יעקב עמדין ביקר את חידושיו ותעוזתו: ”וראיתי בבאר היטב העזה גדולה שכתב כאן על המגן אברהם שטעה, וזה בלי ריח טעם. והוא אחד מהחידושים שחידש בעל אותו קיצור, וגם זו חולה רעה, ליהוי עליה סהדא רבה דלא אתמחי גברא ולא קמיעא” (תרגום: זו עדות גדולה שגם הספר וגם הכותב לא מוחזקים כמומחים).[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של ישעיה הלוי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הרב יונתן שטנצל, איך נשרף בשבת באר היטב הקדמון עם אשתו ובתו, שיעור לשמיעה באתר "קול הלשון"
- א.י גולדראט, ספרי ה"באר היטב" לחלק אורח חיים, תגים ד, עמ' 24–39, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ החיד"א, שם הגדולים חלק א אות י סעיף שצח
- ^ הרב מאיר איזנשטט, מאורי אש, עמ' 116, באתר היברובוקס
- ^ משחק מילים, על בסיס המימרא "שערי דמעה לא ננעלו". כוונת המחבר שאין לו מספיק כסף להדפסת ספר ארוך. (בארמית המילים "שערי דמעות" פירושם "שערים של מעות")
- ^ באר היטב הקדמון, אשכול בפורום אוצר החכמה.
- ^ מור וקציעה, אורח חיים סימן קנח