ישעיה הלוי הורוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישעיה הלוי הורוביץ
תאריך לידה 1558 ה'שי"ח
תאריך פטירה 1630 ה'ש"צ
נושאים שבהם עסק פרשנות התורה, פרשן תלמוד, פוסק
רבותיו הרב יהושע וולק כ"ץ (בעל הסמ"ע)
חיבוריו ספר שני לוחות הברית
Disambig RTL.svg המונח "של"ה" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'של"ה (1574‏-1575), ראו ה'של"ה.
קברו של השל"ה הקדוש בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם

רבי ישעיה הלוי הורוויץ, מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "שני לוחות הברית"; ה'שי"ח, 1558ה'ש"צ, 1630) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלידתו ועד לעלייתו לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפראג בשנת ה'שי"ח (1558) לרבי אברהם הלוי הורוויץ, שהיה תלמיד הרמ"א, וחיבר את הספר "חסד לאברהם". רבי אברהם הלוי היה צאצא למשפחת הורוויץ, משפחה מפורסמת וחשובה בפראג ממנה יצאו רבנים רבים.

עוד מילדותו הצטיין השל"ה בלימודיו, למד בלובלין בישיבה שבה לימד אביו, אצל רבי שלמה לוריא (מהרש"ל) ורבי מאיר מלובלין (המהר"ם מלובלין) שהיו מגדולי רבני פולין במאה ה-16.

לאחר מכן שימש ברבנות, וכאב בית דין במקומות רבים בפולין, ליטא, גליציה, אוסטריה וגרמניה בקהילות פוזנן, מץ ופרנקפורט דמיין, ונחשב כרב מחמיר. בתקופת כהונתו בווינה נישא לחיה (בתו של ר' אברהם מויל).

לאחר שגורשו היהודים מפרנקפורט על נהר המיין, בשנת ה'שע"ד (1614), חזר לפראג ושימש שם ברבנות. אשתו חיה נפטרה בשנת ה'ש"ף (1620), ואז החליט לעלות לארץ ישראל, כדי לבסס ולהרחיב את היישוב היהודי בארץ, שלמען החזקתה טרח ואסף כספים עוד קודם לכן, וכן לאור אמונתו בביאת המשיח שעתידה להתרחש במאה החמישית של האלף השישי לספירה היהודית[דרוש מקור].

השל"ה יצא למסע רגלי ארוך, והגיע דרך העיר חאלב שבסוריה לירושלים, בשנת ה'שפ"א (1621), ונתקבל בכבוד רב. בירושלים נשא אשה שנייה. לאחר שמוחמד אבן פרוק עצר חמישה עשר מנכבדי העיר ובהם השל"ה, עד שנפדו בסכום כסף גדול, עבר להתגורר בצפת שבה גר כשלוש שנים, ובטבריה שבה חי עוד חמש שנים, ובה נפטר ונקבר. צפת וטבריה היו באותם ימים מרכזים ללימוד הקבלה והשל"ה התמסר גם הוא ללימוד הקבלה וזאת שימשה יסוד לחיבורו הגדול שני לוחות הברית.

מאסרו, מותו וקבורתו של השל"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה בה שהה השל"ה בירושלים, גדלה העיר במהירות בשל עלייה מסיבית של יהודים מכל התפוצות, עד אשר כתב השל"ה באחת מאיגרותיו: "כי תהילה לאל נעשה צר המקום בירושלים". תקופה זו של התעוררות יהודית בירושלים הייתה קצרה לאחר שבשנת 1624 השתלטה על העיר משפחת אבן פרוח אשר רדפו והכבידו על חיי היהודים במקום,‏[1] ואף השל"ה נאסר ביחד עם עוד 15 מרבני העיר על ידי מוחמד אבן פארוח' וכופר עצום נדרש בעבורם. הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, הצליחה בתחנונים לצמצם את סכום הכופר לאחד עשר אלפים גרוש ולשחררם. לאחר שחרורם הם ברחו מירושלים וקבעו את מושבם בצפת‏‏.‏[2]

יש הטוענים שהשל"ה בחר את מקום מושבו בצפת לא רק בשל הסיבה שהייתה מרכז יהודי גדול, אלא גם משום שראה בה מקום מרכזי להחשת תהליך גאולת ישראל. כעבור שנים מספר קבע את מושבו בעיר טבריה עד לפטירתו. על פי הכתוב על מצבתו - נפטר בטבריה בי"א בניסן ה'ש"ץ (1628). (אך יש אומרים שבשנת 1630 ואחרים אומרים שבשנת 1626).

השל"ה טמון בטבריה, בחלקת קבר בה טמונים אף הרמב"ם ורבי יוחנן בן זכאי. החלקה שופצה לאחרונה, רבים הם העולים לקברו של השל"ה ומתפללים להיוושע בזכותו. על צאצאיו נחשב החוזה מלובלין (ר' יעקב יצחק הלוי הורוויץ, מגדולי החסידות במאה ה-18) אם כי הקשר הגנאלוגי המדויק אינו ידוע. כיום ישנם רבים מצאצאיו המסוגלים לפרט את ייחוסם עד אליו דור אחר דור.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו העיקרי של השל"ה, אשר התפרסם על ידי בנו שבתאי שפטיל הורוויץ‏[3] רק לאחר מותו, הינו "שני לוחות הברית", שחובר כשנתיים לאחר בואו לארץ ישראל, כצוואה לבני משפחתו, ובו הוא מצווה אותם להנזר מתענוגות העולם.

המדובר ביצירה חשובה בתחום המוסר היהודי. הספר כולל חידושי תורה, ודברי מוסר, ומדבר אף בשבח הישיבה בארץ ישראל, עקרון שהגשים השל"ה בגופו, על אף קשיים רבים וייסורים. עד היום משמש הספר כספר יסוד ביהדות, ורבה השפעתו על החסידות, ובמיוחד על הבעל שם טוב. על שם הספר נקרא המחבר בפי כל "השל"ה הקדוש" (של"ה - ראשי תיבות של "שני לוחות הברית").

בשער ההוצאה הראשונה של הספר, מהשנים ה'ת"ח ה'ת"ט (1648-1649) מתואר הספר וכותבו באלה המילים:

אמרות טהורות, מפנינים יקרות, חבור על שתי תורות, בכתב ובפה מסיני מסורות, ערוכות וסדורות מהגיבור בגבורות, איש אלוקי בוצינא קדישא, מרא דארעא דישראל, החכם השלם בכל מידות וחוכמות, גלויות וסתומות, הגאון אשר שפעת יפעת אור תורתו זרח בכל התפוצות, מקצה אל קצה - כב' הרב מהר"ר ישעיה במהר"ר אברהם הלוי זצ"ל ממשפחת הורוויץ, הספון וטמון במנוחתו בארעא קדישא.

בארץ ישראל ערך השל"ה גם את סידורו המפורסם "שער השמים". הוא נתן לסידורו שם זה היות ששמו ישעיהו עולה בגימטריה כמילת 'השמים' וכן בגלל שבשבוע בואו לירושלים קראו בתורה את פרשת השבוע ויצא שבה אמר יעקב "וזה שער השמים".

מלבד זאת, פרסם השל"ה נוספים - "שמות גיטין", "מצוות תפילין", "בגדי ישע" על סדר מועד ועוד.

השל"ה עסק בקבלה ובפרשנות לתורה על דרך הסוד. ויתרה מזאת היה נכסף לחשוף את כתבי האר"י שבתקופה זאת היו תחת חרם בשל חשש לאמינותם.

בית כנסת השל"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית כנסת השל"ה היה קיים בטבריה כבר כ-800 שנה לפני שהגיע אליו השל"ה. ישנם אגדות רבות מהמאה ה-16 על נסים גדולים שאירעו במתחם: נשים עקרות ילדו וחולים שביקרו במקום הבריאו בפתאומיות. סיפורי הנסים והנפלאות עברו מפה לאוזן, ובית הכנסת הפך למוקד עלייה לרגל ולאחד המקומות הקדושים ליהודים. "בית הכנסת עבר ארבע רעידות אדמה, ותמיד שרד", מספרים תלמידיו של השל"ה.

לפני כ-200 שנה הגיעה הקהילה היהודית המצומצמת בטבריה לכדי פת לחם, והוחלט למכור את מתחם בית הכנסת לצליינים יוונים. לפי הסכם המכירה, נקבע כי תמורת סכום מסוים אפשר יהיה לפדות את המקום בחזרה. במהלך השנים בנו הצליינים על בית הכנסת את הכנסייה היוונית בטבריה. מאז מכירת המקום ניסו יהודים רבים לעלות ולבקר בבית הכנסת, חלקם בכוח, אך ללא הצלחה. חלקם ניסו למצוא את חוזה המכירה ולפדות חזרה את המקום הקדוש, אך המסמך נמצא בדמשק.[דרוש מקור]

לאחרונה, לאחר פנייה של חסידי השל"ה לחבר מועצת העיר, איתן עובד, הקשור אל הפטריארך תיאופולוס מירושלים, הוענק אישור חד-פעמי לכניסתם של מספר מצומצם של יהודים למקום הקדוש. בין המבקרים היה הרב דן סגל, צאצא של השל"ה וחבר הכנסת מאיר פרוש שהיו ליהודים החיים היחידים שביקרו במקום.[דרוש מקור]

תפילות השל"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השל"ה חיבר וליקט מספר תפילות. הנפוצה שבהן היא תפלת האב על הבנים שהשל"ה מעתיקה בספרו מהקדמונים וכותב לאומרה בערב ראש חודש סיוון, ומקובל לכנותה בשם תפלת השל"ה, הגם שאין הוא מחברה. תפלה זו נדפסה ומצורפת בהרבה סידורי תפלה, קטע מתוך התפלה: "...באתי לבקש ולחנן מלפניך שיהא זרעי וזרע זרעי עד עולם זרע כשר ואל ימצא בי ובזרעי ובזרע זרעי עד עולם שום פסול ושמץ, אך שלום ואמת וטוב וישר בעיני אלהים ובעיני אדם ויהיו בעלי תורה וכו' ותן להם בריאות וכבוד וכח, ותן להם קומה ויופי וחן וחסד, ויהיה אהבה ואחוה ושלום ביניהם, ותזמין להם זווגים הגונים מזרע תלמידי חכמים וכו'..."

עליה לקברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות יש נהירה לעליה לקברו בכ"ט באייר, ערב ראש חודש סיוון, ולומר את נוסח התפילה שחיבר: "...חל עלינו חובת התפילה ובקשה לה' יתברך בכל צרכינו, כי הכול מאיתו יתברך... וביותר צריך זירוז להתפלל שיהיה לו זרע כשר עד עולם... ולבי אומר לי שעת רצון לתפילה זו בערב ראש חודש סיוון...".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רא"ל פרומקין, תולדות חכמי ירושלים חלק א' (תרל"ד) פרק ח' עמ' 111-122 (במהדורת ריבלין, תרפ"ח, עמ' 148-156).
  • פינחס פסס, עטרת הלוים, ורשא תרס"ב. ‬
  • בן-ציון כץ, רבנות חסידות השכלה כרך א עמ' 48 ואילך.
  • יצחק (אריק) זימר, ר’ אליקים גוטשלק רוטנבורג וויכוחו עם השל"ה, סיני פח, ג/ד (תשמא) 138-154.
  • יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008, עמ' 468-487.
  • הרב מאיר כץ, מבוא לספר "שני לוחות הברית", מכון יד רמה, כרך א, חיפה תשנ"ב, עמ' יט-מג.
  • מבוא לסידור השל"ה, מכון 'אהבת שלום', ירושלים תשנ"ח, כרך א' עמ' 25-30.
  • אברהם דוד, איגרת ר’ ישעיה הורוויץ בעל השל"ה מירושלים אחרי שנת שפ"ב, קובץ על יד טז (תשסב) 223-247. ‬
  • שלמה גוטסמן, תשובה לרבינו השל"ה מכתי"ק, ישורון טו (תשסה) נ-פא.
  • יעקב אלבוים, כללי הדרושים והאגדות ב’שני לוחות הברית’ לר’ ישעיה הורוויץ, מחקרי תלמוד ג,א (תשסה) 42-63.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: אריה מורגנשטרן, ‏יהדות הגולה והכמיהה לציון, 1240-1840, תכלת 12, אביב תשס"ב 2002
  2. ^ הורוויץ ישעיה; של"ה, אנציקלופדיית דעת‏
  3. ^ עליו ראו: מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ישעיה הלוי הורוביץ", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1249-1248, באתר HebrewBooks
היסטוריה של עם ישראל אירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורת ספירת הנוצרים מדינת ישראל תחילת הציונות והעליות לפני קום המדינה בית המקדש הראשון בית המקדש השני גלות אשור (עשרת השבטים) גירוש ספרד ופורטוגל תקופת השופטים תקופת המלכים תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרונים תקופת בית ראשון גלות בבל תקופת בית שני סוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135) השואה גלות רומי תקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלות תקופות של עליה לארץ ישראל תקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקית תקופות בהן היה קיים בית המקדש