דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586 – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17. מכונה על שם חיבורו הטורי זהב.
תוכן עניינים |
תולדות חייו [עריכה]
נולד לאביו רבי שמואל הלוי סגל בשנת 1586 (ה' שמ"ו ליצירה) בלודמיר. בצעירותו נודע כעילוי. למד אצל אחיו הגדול, רבי יצחק הלוי סגל, מחבר שו"ת מהר"י הלוי. מגיל 23 שימש בתפקידים רבניים שונים; בתפקידים אלה עבר בין ערים רבות, כמו בריסק וקרקא. התחתן עם בתו של רבו המובהק הרב יואל סירקיש (הב"ח). בשנת 1641 התיישב באוסטרוה (אוסטראה). שם הוא הקים ישיבה, וכתב את חיבורו המפורסם על השולחן ערוך הנקרא טורי זהב.
הט"ז נאלץ לברוח למוראביה מפרעות ת"ח ות"ט. לאחר מכן התיישב בלבוב, ובשנת תי"ד (1654) נבחר לשמש כרב העיר. שלח את שני בניו, כשליחים לשבתי צבי, כדי לעמוד על טיבו, אשר התרשמו ממנו מאוד, אך הט"ז עצמו "נותר על הגדר" (כך ג' שלום בספרו "שבתי צבי"). הוא נפטר בלבוב ב-1667, בהיותו בן 81.
בספרו טורי זהב בהלכות תפילה הוא מספר על עצמו שבצעירותו, כששימש כרבה של קראקא, היה דר בדירת הקהילה שהייתה ממוקמת מעל בית הכנסת, ונפטרו לו אז שני ילדים קטנים, והוא תולה זאת בכך שלמרות שאין איסור הלכתי לדור מעל בית כנסת, עם זאת אין הדבר ראוי מפאת שימושים בלתי מכובדים (כמו עשיית צרכים) מעל מקום תפילה.
ישנה אגדה המספרת שארגן הגנה יהודית בפרעות ת"ח ות"ט, אך תותחי העיר לבוב פעלו מעצמם כתוצאה מתפילתו, בשעת התקפה לילית, ובכך ניצלו תושבי העיר[1].
טורי זהב [עריכה]
מטרת כתיבת הספר, על ידי הט"ז, הייתה כדי להעמיד את ההלכה על בוריה; לדעתו, ריבוי הדעות והמחלוקות בדורו היוו בעיה, שהוא שאף לפתור. ספרו טורי זהב (ט"ז) נקרא בעבר גם "מגן דוד" (בהתאמה עם מגן אברהם אשר יחד איתו נקרא "מגיני ארץ"). השם 'טורי זהב' הוא משחק מילים על הביטוי 'תורי זהב' (שיר השירים א, יא). ה'טורי זהב', בשונה מנושאי כלים אחרים על השו"ע, נתחבר על כל השו"ע ולא רק על חלקים מסוימים. החיבור זכה להשגות מצד רבי שבתי הכהן (הש"ך) שאיתו הט"ז החליף מספר ספרי השגות. שיטתו של הט"ז בהלכה התקבלה על ידי רבני גרמניה. בפולין, כנס ועד ארבע ארצות משנת 1683, החליט שעל קהילות פולין לפסוק כט"ז, אך עם השנים דעתו של הש"ך נהייתה מכרעת.
כן חיבר את הספר "דברי דוד טורי זהב" על פירוש רש"י על התורה. נדפס לראשונה בדיהרנפורט בשנת ה'תמ"ט. מאז נדפס פעמים רבות, ולאחרונה יצא על ידי הוצאת מוסד הרב קוק בעריכת הרב חיים דב שעוועל.
תשובות הלכתיות שלו נדפסו בתוך הספר "שו"ת גאוני בתראי" טורקא תקכ"ד, ובמהדורת צילום ירושלים תש"מ.
בית הכנסת והקבר [עריכה]
בית הכנסת שלו בלבוב השתמר עד תקופת השואה, ונחרב בידי הנאצים. היום למרות מאמצי הקהילה היהודית הוא נשאר בהריסותיו. קברו בבית הקברות היהודי בלבוב היה נפקד עד שנות ה-50, אך חולל בידי הממשלה הסובייטית, ועל כל שטח בית הקברות הוקם שוק מרכזי. שום מאמץ יהודי לא הצליח לפדות את מקום קבורתו ולהקים שם מצבה מחדש.
ציור של בית הכנסת וצילומים ממנו נותרו.
מקורות [עריכה]
- דוד הלוי סגל באנציקלופדיה היהודית האלקטרונית ברוסית
- אנציקלופדיה יהודית באנגלית
- דוד הלוי סגל-הט"ז באתר חב"ד
הערות שוליים [עריכה]
- ^ הובא בעיתון אידישע וורט שבט ה'תשמ"ז (באתר ספרים עברים), במקור מספורים על לבוב
קישורים חיצוניים [עריכה]
- מאמר כולל תמונת בית הכנסת של הט"ז בעיתון 'אידישע וארט' שבט ה'תשמ"ז, (יידיש, באתר ספרים עבריים)
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| תקופת חייו של דוד הלוי סגל על ציר הזמן |
|---|
 |
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז |
רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אברהם דנציגר (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שלחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") |
|
| חכמי יהדות ארצות האסלאם |
רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי מרדכי כרמי (בעל ה"מאמר מרדכי") • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי חיים פאלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") |
|
| חכמי ארץ ישראל |
רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אויערבך • רבי אליעזר יהודה ולדנברג • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר |
|
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל חלקי השולחן ערוך |
באר הגולה | באר היטב | ב"ח | ביאור הגר"א | בית יוסף | כנסת הגדולה | ברכי יוסף |
|
| על חלק אורח חיים |
מגן אברהם | ט"ז | פרי חדש | שערי תשובה | מחצית השקל | שולחן גבוה | מטה יהודה | מחזיק ברכה | פרי מגדים | משנה ברורה | כף החיים (סופר) | מור וקציעה |
|
| על חלק יורה דעה |
ש"ך | ט"ז | פרי חדש | פתחי תשובה | כרתי ופלתי | שלחן גבוה | שבט יהודה | מחזיק ברכה | פרי מגדים | כף החיים (סופר) | בית הלל | בית יצחק | חידושי הרי"ם | ערוגות הבושם |
|
| על חלק אבן העזר |
חלקת מחוקק | בית שמואל | פתחי תשובה | בית הלל | חידושי הרי"ם |
|
| על חלק חושן משפט |
סמ"ע | ש"ך | ט"ז | פתחי תשובה | אורים ותומים | נתיבות המשפט | קצות החושן | חידושי הרי"ם |
|
