כוס (כלי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספל מעוטר על צלוחית תואמת
פעוטות שותים מכוסות

כוס היא כלי קיבול למנת שתייה לאדם אחד. הכוס צרה יחסית לגובהה, בניגוד לקערה שהיא רחבה כגובהה או יותר מכך. כוס נבדלת מספל בכך שלספל יש ידית ואילו הכוס צרה בהרבה וכך נוחה יותר לאחיזה בלא ידית. הכוס נבדלת מגביע השתייה בכך שאין לה רגל.

מקובל לשתות בכוסות שונות משקאות שונים. לעיצוב הכוס חלק בהנאה מן המשקה, בעיקר בהבאת המשקה לטמפרטורה המתאימה, באצירת הארומה ובהצגת גונו של המשקה (בכוסות שקופות).

  • יין בגביע (כוס בעלת רגל דקה וארוכה)
  • שתייה קלה בכוס ארוכה. המשקה ממלא חלק ניכר מן הכוס.
  • משקאות חריפים בלתי מהולים בכוס אולד פאשן שגובהה מעט יותר מקוטרה. המשקה ממלא חלק קטן מן הכוס.
  • בירה בכוס גבוהה המכילה 1/3 או 1/2 ליטר, לעתים בעלת ידית.
  • תה בכוס תה ייעודית, המהווה הכלאה בין ספל לכוס. מדובר בכוס זכוכית, אשר התה אינו מותיר בה סימנים, ואשר מבודדת מן היד האוחזת בה באמצעות אוזן פלסטית או מתכתית המורכבת על הכוס.

כוסות נבדלות גם בשימוש שנעשה בנוזל המוכל בהן:

  • כוס פלסטית אשר צינורית הצמודה לדופנה מהווה חלק אינטגרלי ממנה, להשקיית פעוטות.
  • כוס מידה, המצוידת בשנתות לצורך ציון נפח הנוזל או האבקה שבתוכה. עשויות להיות על הכוס מספר שנתות, המתרגמות את הנפח למשקל עבור חומרי בישול נפוצים בצפיפויות שונות.

קיימות גם כוסות חד-פעמיות מקלקר, נייר או פלסטיק.

כוס קטנה קרויה כוֹסית. הנפח של כוסית נפוצה הוא כרבע או כחמישית מנפחה של כוס נפוצה. עקב נפחה הקטן משמשת הכוסית בעיקר לשתיית משקאות חריפים. כוס קטנה המשמשת לשתיית משקה בלגימה אחת מהירה קרויה כוס-שוטים.

בעת ההגשה, כוסות מונחות לעתים על צלוחית תואמת, במטרה להגן על השולחן שעליו הן מוצבות. בפאבים נהוגה הגשת כוסות בירה ומשקאות חריפים אחרים על גבי תחתית העשויה משעם, נייר וכדומה.

המילה 'כוס' בשפה העברית יכולה להתקיים הן בצורת זכר והן בצורת נקבה‏[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גם זכר גם נקבה באתר "השפה העברית"