כתב כופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסוק "בשם אללה" בכתב כופי

כתב כופי (ערבית خط كوفي) הוא הצורה הקליגרפית העתיקה ביותר של הכתב הערבי, והוא מבוסס על הכתב הנבטי. הוא התפתח מכתב "אל-חירי", אחד מארבעת הכתבים הערביים הקדם-אסלאמיים, היה בשימוש בחצי האי ערב בתקופת היווצרותו של האסלאם, ובו נכתבו כתבי היד הראשונים של הקוראן. שמו של הכתב בא משמה של העיר כופה (היום בעיראק), בה הוא התפתח, והוא נזכר בשמו זה לראשונה בשנת 999.

הכתב הכופי מאופיין בקווים ובזוויות ישרות, ולעתים בקווים מאורכים. במקור לא כלל הכתב הכופי את הסימנים הדיאקריטיים המבחינים בין אותיות הכתב הערבי. הכתב התפתח במשך מאות שנים, בהן הוא השתנה ואף נוצרו לו גרסאות מקומיות. בכתב הכופי נעשה שימוש רב על גבי מטבעות ומבנים וכן הוא מופיע רבות בכתובות סלג'וקיות עתיקות, ואף העות'מאנים שבאו אחריהם עשו בו שימוש נרחב.

דוגמאות לשימוש בכתב כופי נראות בדגל עיראק ובסמל קטאר, ב"קוראן הכחול" השמור במסגד הגדול בקירואן וכן במספר גדול של מבנים, ובהם המינרט בג'אם באפגניסטן והמסגד הגדול בסוסה בתוניסיה.