אלפבית ערבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המילה "אלערביה" - (השפה) הערבית
אלפבית ערבי
ا ب ت ث ج ح
خ د ذ ر ز س
ش ص ض ط ظ ع
غ ف ق ك ل م
ن ه و ي
ء
ژ

האלפבית הערבי התפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש תחילה לכתיבת השפה הערבית בלבד, אך עם התחזקות האסלאם החלו שפות נוספות להיכתב בו. האלפבית הערבי היה בשימוש מאז המאה ה-4 לספירה בחצי האי ערב, אך המסמך המתועד הראשון של השימוש באלפבית הערבי הוא מ-512 לספירה. בשפה הארמית הנבטית פחות עיצורים מאשר בערבית כך שלצורך כתיבת הערבית נוספו לאלפבית אותיות נוספות באמצעות תוספת נקודות בצורות גראפיות קיימות. עם תפוצת השימוש באלפבית הערבית לשפות אחרות נוספו לו סימנים נוספים לצלילים שאינם קיימים בערבית.

האלפבית הערבי נכתב אופקית מימין לשמאל חוץ מהספרות הנכתבות משמאל לימין. מכיוון שנכתב ומודפס בכתב מחובר והחיבור הוא לפי דפוס קבוע, יש בו ארבע גרסאות שונות לכל אות בהתאם למיקומה במילה למעט אותיות שנעדרות יכולת קישור בעמדות מסוימות. קיימים שני סדרים לאלפבית הערבי האחד, أبجدي, אבג'די, שמקורו בסדר האותיות באלפבית הפיניקי דומה לסדר הקיים באלפבית העברי, גם הוא מאותו מקור. סדר זה משמש לנתינת ערכים מספריים לאותיות (גימטריה). השני, هجائي, הג'אי שמסודר לפי מקבצי צורות אותיות האלפבית הערבי, הוא הסדר המשמש במילונים (לפיו מסודרות האותיות בתיבה השמאלית העליונה).

צורות האותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים שבהם ויקיפדיה העברית אימצה תקן שונה מזה של האקדמיה ללשון, מופיעים התעתיקים החלופיים זה לצד זה, מימין תקן האקדמיה‏[1] ומשמאל תקן ויקיפדיה העברית[2]. אם קיים תקן לתעתיק מדויק השונה מהתעתיק הפשוט אזי מופיע התעתיק המדויק מתחת לפשוט.

אותיות האלפבית הערבי
מבודדת תחילית אמצעית סופית צורות נוספות שם האות תעתיק לעברית הגייה (IPA) דוגמא למילה
אל״ע ויקיפ׳ אל״ע ויקיפד׳
ا أإآٱـأـإـآـٱ אליף א [ʔ] או [aː] قَالَ - קַאלַ

אָמַר

ـﻼ ﻷﻹﻵـﻸـﻺـﻶ לאם+אליף לַא מִשתנה‏[2] أَوْلاد - אַוְלַאד

ילדים

ب بـ ـبـ ـب בַּא בּ [b] بَدَأَ - בַּדַאַ

התחיל

ت تـ ـتـ ـت תַּא‏ ת [t] بِنْت - בִּנְת

בנות

ث ثـ ـثـ ـث ת׳א‏ ת׳ [θ] ثَوْم - תַ'וְם

שׁוּם

ج جـ ـجـ ـج ג׳ים ג׳ [ʤ] או [g] جَدَا - גַ'דַא

מאוד

ح حـ ـحـ ـح חא‏ ח [ħ] طَبِيب - טַבִּיבּ

רופא

خ خـ ـخـ ـخ ח׳א ח׳ [χ] או [x] خَطَر - חַ'טַר

סכנה

د ـد דַאל ד [d] دَار - דַאר

בית

ذ ـذ ד׳אל‏ ד׳ [ð] ذَهَبَ - דַ'הַבַּ

הָלַך

ر ـر רא ר [r] رَأْس - רַאְס

ראש

ز ـز זאי ז [z] وَزِير - וַזִיר

שָׂר

س سـ ـسـ س סין ס [s] سَبْع - סַבְּע

שֶׁבע

ش شـ ـشـ ـش שׁין ש [ʃ] عَاشَ - עַאשַׁ

חַי (פועל בעבר)

ص صـ ـصـ ـص ס׳אד
צאד
סאד
צאד
פשוט: ס׳
מדויק: צ/ץ
פשוט: ס
מדויק: צ/ץ
[sˤ] صَغِير - צַעִ'יר

קטן

ض ضـ ـضـ ـض דאד
ד֗אד
דאד
צ׳אד
פשוט: ד
מדויק: ד֗
פשוט: ד
מדויק: צ׳
[dˤ] أَرْض - אַרְדֿ

ארץ

ط طـ ـطـ ـط טא ט [tˤ] طَوِيل - טַוִיל

ארוך

ظ ظـ ـظـ ـظ זא
ז֗א
זא
ט׳א
פשוט: ז
מדויק: ז֗
פשוט: ז
מדויק: ט׳
[ðˤ] או [zˤ] ظِل - טִ'ל

צל

ع عـ ـعـ ـع עַיְן ע [ʕ] عَلِمَ - עַלִםַ

דגל

غ غـ ـغـ ـغ ר׳ין
גֿין
רין או גין
ע׳ין
פשוט: ר׳
(למעט בכתיב מושרש,
כגון "אבו גוש")

מדויק: גֿ
פשוט: ר או ג
מדויק: ע׳
[ʁ] או [ɣ] لُغَة - לֻעַ'הֿ

שׂפה

ف فـ ـفـ ـف פא‏ פֿ [f] فَهِمَ - פַהִםַ

הבין

ق قـ ـقـ ـق קאף ק [q] قَصْر - קַצְר

ארמון

ك كـ ـكـ ـك כאף כ (גם בסוף מילה) [k] كَبُرَ - כַּבֻּרַ

גידל

ل لـ ـلـ ـل לאם ל [l] عَلَى - עַלַא

על

م مـ ـمـ ـم מים מ [m] مَعَ - מַעַ

עִם

ن نـ ـنـ ـن נון‏ נ או ן [n] نَصْفَ - נַצְפַ

מחצית

ه هـ ـهـ ـه הַ‏א ה [h] או [ɦ] هٰذَا - הָדַ'א

זֶה

ة ـة תַּא מַ‏רְבּ‏וּ‏טַ‏ה (לא ממש אות) בנפרד: ה, בנסמך: ת كُرَة - כֻּרַהֿ

כדור

و ـو װַא‏וּ‏‏ ו [w], [uː] وَصَلَتْ - וַצַלַתְּ

הִגיעה

ى ـى אַ‏לִיף מַ‏קְצוּ‏רַ‏ה (לא ממש אות) א א مُسْتَشْفَى - מֻסְתַשְׁפַא

בית חולים

ي يـ ـيـ ـي יא י [j], [i] جَدِيد - גַ'דִיד

חדש


(וגםأ إ ؤ ئ)
המזה (לא ממש אות) פשוט: א
מדויק: א׳
[ʔ] مَاء - מַאא'

מים

דוד' ארז (دوذ ارز)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל האותיות באלפבית הערבי מתחברות לאות הבאה אחריהן, למעט קבוצה של שש אותיות: אליף, ואו, דאל, ד'אל, רא וזאי.

6 אותיות אלו הן 6 האותיות היחידות בערבית שכאשר הן בתחילת מילה או באמצע מילה הן אינן מתחברות מצד שמאל, כמו למשל במילה "ظروف"(מעטפות), שבה לפני ה"ואו" יש רא ולכן ה"ואו" לא מתחברת מצד ימין (כי רא היא גם אות דוד' ארז והיא לא מתחברת משמאל) והיא מתחברת מצד ימין.

השפות הנכתבות באלפבית הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצת האלפבית הערבי בעולם
Arabic alphabet world distribution.
 → מדינות בהן האלפבית הערבי הוא הכתב הרשמי היחיד
 → מדינות בהן משמש האלפבית הערבי לצד כתבים אחרים
תוספות לאלפבית הערבי לשם התאמתו ללשונות הודו

בעקבות תפוצת האסלאם הפך האלפבית הערבי למקובל לא רק לכתיבת השפה הערבית אלא גם לכתיבת שפות נוספות.

השפות הבאות נכתבות באמצעות גרסאות שונות של האלפבית הערבי:

קליגרפיה ערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליגרפיה של ה"בסמלה": הפסוק הפותח של סורות הקוראן بسم الله الرحمن الرحيم
(בסמ־(א)ללה א (ל)רחמן א (ל)רחים): המשפט מתחיל למטה מימין ומטפס למעלה ושמאלה

האלפבית הערבי על אותיותיו היה אחד הנושאים החשובים באומנות הערבית כפי שניתן לראות בעבודות קליגרפיה ערביות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האקדמיה ללשון העברית, תעתיק פשוט לצורכי שילוט ומיפוי, ע׳ 5 – 6
  2. ^ תלוי בתפקוד של הלאם (אות רגילה או אות שימוש) והאם האליף אם-קריאה או נשמעת