לאונטי קוטליאר

לאונטי זכרוביץ' קוטליאר
Лео́нтий Заха́рович Котля́р
	אין תמונה חופשית
לידה	16 ביוני 1901; טומסק, האימפריה הרוסית
פטירה	28 בדצמבר 1953 (בגיל 52); מוסקבה, ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
השכלה	מכון כוחות ההנדסה של האקדמיה הצבאית
השתייכות	הצבא האדום
תקופת הפעילות	1920–1953 (כ־33 שנים)
דרגה	גנרל פולקובניק
תפקידים בשירות
	קצין הנדסה ראשי של הצבא האדום
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם השנייה
עיטורים
	גיבור ברית המועצות; 4 עיטורי לנין; 4 עיטורי הדגל האדום; עיטור סובורוב מדרגה ראשונה; עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה; בוגדן חמלניצקי מדרגה ראשונה ; עיטור סובורוב מדרגה שנייה ; לגיון ההצטיינות

לאונטי זכרוביץ' קוטליאר (ברוסית: Лео́нтий Заха́рович Котля́р;‏ 16 ביוני 1901 – 28 בדצמבר 1953) היה גנרל יהודי-סובייטי בחיל ההנדסה של הצבא האדום, גיבור ברית המועצות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר טומסק שבסיביר במשפחה יהודית. לאחר סיום בית ספר תיכון, עבד כפועל בחברת הרכבות. ב-1920 התנדב לצבא האדום. נטל חלק בקרבות של המלחמה הפולנית-סובייטית. לאחר המלחמה למד בבית ספר לקציני חיל ההנדסה בפטרוגרד. לאחר סיום בית ספר שירת בתפקידי פיקוד ומטה שונים בחיל ההנדסה - מפקד מחלקה, קצין מבצעים גדודי, מפקד פלוגה. בשנים 1927–1930 למד באקדמיה צבאית של חיל ההנדסה במוסקבה. בסיום הלימודים נשאר באקדמיה, תחילה כמדריך ובהמשך כמרצה בכיר וראש פקולטה. בשנת 1937 עבר להיות ראש תחום הנדסה במשרד ההגנה. ב־1938 מונה לקצין הנדסה ראשי של המחוז הצבאי קייב. ביוני 1940 הועלה לדרגת גנרל מיור. במרץ 1941 מונה לראש אגף ההנדסה במטה הכללי, למעשה לקצין הנדסה ראשי של הצבא האדום.

לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות במבצע ברברוסה במלחמת העולם השנייה ניהל ופיקד על בניית קווי ההגנה, בין היתר תכנן הצבת מכשולים הנדסיים סביב מוסקבה. באפריל 1942 עבר לשרת בחזית הלחימה. פיקד על כוחות ההנדסה של חזית וורונז' ולאחר מכן של החזית הדרום-מערבית (מאוקטובר 1943 - החזית האוקראינית השלישית). לקח חלק ב:מערכה במרחב וורונז'-וורושילובגרד, מתקפת בלגורוד-חרקוב, קרב דנייפר, מבצע דנייפר-קרפטי, מבצע יאשי-קישינב, מבצע בלגרד, כיבוש בודפשט, מתקפת אגם בלטון וכיבוש וינה. על תפקודו בקרבות אלו הוענק לו ב־28 באפריל 1945 תואר גיבור ברית המועצות.

לאחר המלחמה חזר לנהל את האקדמיה הצבאית של חיל ההנדסה במוסקבה. נפטר בפתאומיות ב־28 בדצמבר 1953. נטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.

עיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאונטי קוטליאר עוטר בעיטורים הבאים: תואר גיבור ברית המועצות, 4 עיטורי לנין, 4 עיטורי הדגל האדום, עיטור סובורוב מדרגה ראשונה, עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה, עיטור סובורוב מדרגה שנייה, עיטור בוגדן חמלניצקי מדרגה ראשונה כמו כן עוטר בעיטור אמריקאי לגיון ההצטיינות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוגרפיה באתר "גיבורי המדינה" (רוסית)
ביוגרפיה באתר המוקדש ליהודים גיבורי ברית המועצות (רוסית)