לאופולד קרונקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לאופולד קרונקר
Leopold Kronecker
1823 –‏ 1891
Leopold Kronecker.jpg
תרומות עיקריות
תרם לפיתוח מושג הרצף, הדלתא של קרונקר, מחקרים בתחום שדות המספרים האלגבריים בתורת המספרים.

לאופולד קרוֹנֶקר (גרמנית: Leopold Kronecker; ‏7 בדצמבר 1823 - 29 בדצמבר 1891) היה מתמטיקאי יהודי-גרמני.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרונקר היה תלמידו וידידו הוותיק של ארנסט קומר.

קרונקר הגיש בשנת 1845 את התזה שלו באוניברסיטת ברלין, ובה חידש בתחום שדה המספרים האלגבריים בתורת המספרים. לאחר הגשת התזה וקבלת תוארו, פרש קרונקר מעולם המתמטיקה למשך שמונה שנים, במהלכן ניהל את רכושו ועסקיו של דודו. בשנת 1853 פרסם מזכר שהרחיב את עבודתו של אווריסט גלואה על פתרון משוואות אלגבריות. בשנת 1883 מונה קרונקר לפרופסור בברלין. עם תלמידיו בברלין נמנה ליאו מוצקין, אשר התמסרותו לפעילות ציונית סיכלה את השלמת לימודיו.

קרונקר טען כי כל האריתמטיקה והאנליזה צריכות להתבסס על המספרים השלמים, כמשתקף היטב בדבריו: "אלוהים יצר את המספרים הטבעיים, כל היתר הוא מעשה האדם". קרונקר נודע כמתנגד בולט לתורת הקבוצות של גאורג קנטור.

קרונקר גם תרם לפיתוח מושג הרצף, בהראותו בניה של מספרים אירציונליים. בעבודה שפרסם בשנת 1858 על המשוואה הפולינומית ממעלה חמישית, הוא הראה שלמרות שלא ניתן לפתור משוואות כאלה באמצעות ארבע פעולות החשבון והוצאת שורש, אפשר לפתור אותן באמצעות פונקציות אליפטיות מודולריות (תוצאות דומות הוצגו במקביל על ידי שארל הרמיט ופרנצסקו בריושי).

המונח המתמטי "הדלתא של קרונקר" (פונקציה של שני משתנים, בדרך כלל מספרים שלמים, פונקציה השווה ל-1 אם שני משתניה זהים, ולאפס אחרת), קרוי על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]