לאסלו סאבו
 | |
| לאסלו סאבו, 1966 | |
| לידה |
19 במרץ 1917 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
8 באוגוסט 1998 (בגיל 81) בודפשט, הונגריה |
| הדרגה הגבוהה ביותר |
רב-אמן |
| מד כושר מרבי | 2565 (ינואר 1973), רב אמן |
| מדינה | הונגריה |
  | |
לאסלו סאבו (בהונגרית: Szabó László; בודפשט, 19 במרץ 1917 – 8 באוגוסט 1998) היה שחמטאי יהודי-הונגרי בדרגת רב-אמן ניצול שואה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סאבו נולד בבודפשט ב-1917. ב-1935, כשהיה בן 18,הוא זכה במקום הראשון באליפות הונגריה בשחמט, טורניר בינלאומי שנערך בטטה, ונבחר לייצג את מדינתו באולימפיאדת השחמט באותה שנה, שהתקיימה בוורשה. הצופים באולימפיאדה התפעלו מהכישרון של השחמטאי הצעיר ומסגנונו ההתקפתי, שהיה מנוגד לסגנון הפוזיציונלי המקובל יותר בין השחמטאים בני ארצו. הסברה המקובלת היא שסאבו למד בצעירותו אצל גזה מארוצי, שנחשב באותה תקופה לדמות מרכזית בעולם השחמט בהונגריה, ואשר אימן בעבר מספר אלופי עולם בשחמט, כגון מקס אויבה וורה מנצ'יק.
לפני מלחמת העולם השנייה, היו לסאבו הצלחות נוספות, ביניהן ניצחון גורף בטורניר הייסטינגס 1938/39 (הוא המשיך להיות קשור לטורניר זה במשך שנים רבות לאחר מכן). לצד קריירת השחמט הוא עסק בבנקאות ובסחר במטבע חוץ.
בשנת 1942 שהה סאבו בתחרות בלונדון, והובטח לו על ידי השלטון ההונגרי שאם יחזור לא יאונה לו כל רע, בדומה לאלוף האולימפי, הסייף אטילה פטשאואר. סאבו האמין וחזר. פטשאואר ניספה במחנות של שרות העבודה, שבהם עבדו בכפייה אנשים שהשלטון לא רצה בטובתם, רבים מהם יהודים. סאבו נלקח גם הוא למחנות, נשבה על ידי חיילי הצבא האדום, הוחזק כשבוי מלחמה, אך הצליח לשרוד.
לאחר המלחמה חזר לשחק שחמט, ושיחק בהרבה אירועים בינלאומיים חשובים. הוא סיים במקום חמישי ב-חרונינגן ב-1946, טורניר שבו השתתפו שחקנים חזקים במיוחד ביניהם בוטוויניק, יואה, סמיסלוב, נאידורף, בולסלבסקי וקוטוב. בתחרות הבין-אזורית בסאלטיובאדן ב-1948, הוא הגיע למקום השני אחרי ברונשטיין ולקח את המקום הראשון בהייסטינגס 1947/48, בבודפשט 1948 ובהייסטינגס 1949/50. הוא חלק במקום החמישי בשתי תחרויות בין-אזוריות, בסאלטיובאדן 1952 וגטנבורג 1955, ועקב כך זכה במקומות בתחרות המועמדים בשנים אלו. בתחרות המועמדים באמסטרדם, ב-1956, שהייתה תחרות המועמדים השלישי והאחרון שלו, הגיע סאבו הכי קרוב בקריירת המשחק שלו לאפשרות להתמודד באליפות העולם. הוא הגיע למקום השלישי, יחד עם ברונשטיין, קלר, פטרוסיאן וספסקי.
במשך שנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים, המשיך להצטיין בתחרויות בינלאומיות; זכה במקום הראשון בזאגרב ב-1964, במקום הראשון בבודפשט 1965 (במשותף עם לב פולוגייבסקי ומארק טיימנוב), ובמקום הראשון באוניברסיטת סרייבו 1972, במקום הראשון בהילוארסום (Hilversum) ב-1973 (יחד עם גלר), ותיקו במקום הראשון בהייסטינגס 1973/74 (במשותף עם גנאדי קוזמין, יאן טימן ו מיכאל טל), ובמקום הראשון בתחרות השחמט בדורטמונד ב-1974.
בסך הכל, הוא ייצג את הונגריה ב-11 אולימפיאדות, והיה שחקן 'הלוח הראשון' בחמש תחרויות ופעמים רבות הפגין ביצועים שהביאו לזכייה במדליות. בשנת 1937, זכה במדליית הכסף הקבוצתית וכן במדליית הכסף האישית. ב-1952 הוא זכה במדליית הארד האישית, ב-1956 במדליית ארד קבוצתית, וב-1966 זכה במדליית ארד קבוצתית ובמדליית כסף אישית.
סאבו היה השחקן הטוב ביותר בהונגריה במשך כמעט 20 שנה (עד שלאיוס פורטיש ירש את הבכורה ב- 1963/64 בערך), ובשיא יכולתו היה אחד מ-12 השחקנים הטובים בעולם. משפחתו תרמה את כל ספריית השחמט שלו ואת המסמכים שלו לספרייה הציבורית של קליבלנד.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Meine besten Partien (גרמנית, 248 עמודים, כריכה רכה, 1990.) (https://www.schachversand.de/e/listen/autoren/243.html(הקישור אינו פעיל))
- משחקי השחמט הטובים ביותר שלי (אנגלית, 209 עמודים, hardback, 1986.) (https://web.archive.org/web/20120717101525/https://www.schachversand.de/e/listen/autoren/V243.html)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Hooper, David; Whyld, Kenneth (1992), The Oxford Companion to Chess (2 ed.), Oxford: Oxford University Press, pp. 405–406, ISBN 0-19-280049-3
- Crowther, Mark (21 בספטמבר 1998), THE WEEK IN CHESS 202: Laszlo Szabo 19 March 1917 – 8 August 1998, London Chess Center
{{citation}}: (עזרה) - OlimpBase – ההיסטוריה של אולימפיאדות שחמט
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לאסלו סאבו, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- פדרציית השחמט ההונגרית– תחרויות
- הספרייה הציבורית של קליבלנד - אוסף ג 'ון ג' ווייט לשחמט ולדמקה