לוע-ארי גדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgלוע-ארי גדול
P loa hahari.JPG
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: לחכיים
סוג: לוע הארי
מין: לוע-ארי גדול
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Antirrhinum majus
‏(ליניאוס)

לוֹעַ-אֲרִי גָּדוֹל (שם מדעי: Antirrhinum majus) הוא בן-שיח מסוג לוע הארי בעל פריחה בולטת הנמנה עם משפחת הלחכיים (בעבר שויך למשפחת הלועניתיים). שמו מגיע משום דמיון הפרח לפה. ניתן אף באמצעות לחיצה קלה על כותרת הפרח, 'לפתוח ולסגור' אותו, בצורה שמדמה פה של טורף.

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מין זה ניכר בהיותו צמח רב-שנתי, בעל עלים מסורגים, ועמודי פריחה יפים. צבע הפרחים הכללי הוא ורוד ובמרכז הפרח ישנו כתם בהיר יותר. הפרחים בעלי סימטריה דו-צידית.

פריחתו בולטת בזמן תחילת הקיץ, שאינה משופעת בפריחה. במקרים מסוימים, ניתן לראות פרחים פורחים לכל אורך הקיץ, במיוחד אם משק המים של הצמח משופר. פרטים של מין זה לעתים נראים כשיח בינוני בקומתו, ולעתים מופיעים פרטים קטנים יותר על מחשופי סלעים וכתלים, כצמח כתלים אופייני שפורץ ממקומות עם אדמה מועטה מאוד.

הפרי הוא תרמיל בעל צורה אופיינית, שמכיל זרעים רבים. לזרעים פוריות רבה, נביטתם קלה ומתאפשרת לכל אורך השנה.

תפוצה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, ניתן למצוא את לוע-הארי הגדול בשני בתי גידול שונים בארץ-ישראל:

  • באזור הגליל כצמח כתלים ומצוקים טחובים. אתרים ידועים כדוגמה הם נחל כזיב בגליל המערבי ונחל עיון ליד מטולה. קיים פולמוס לגבי מקורם של צמחים אלה - אם כצמח בר נדיר, או שמדובר בצמחים פליטי תרבות שהובאו לארץ באמצעות הצלבנים. בהנחה שמדובר בצמח בר, הוא נדיר ביותר, נמצא רק במספר אתרים מצומצם והוא ערך טבע מוגן‏[1].
  • באזור מבואות ירושלים, בעיקר בשולי כביש מספר 1. מין זה נשתל שם על ידי מע"צ ומפיץ את עצמו לאורך בית-גידול מופרע זה, ומייפה את הנוף בתקופת פריחתו.
לוע-ארי גדול, פורח בגבעות ליד ראש העין ואלעד. צילום ממרץ 2008.

לוע-הארי כצמח נוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוג לוע הארי מגודל כצמח נוי בארץ ובעולם, בייחוד כצמח חד-שנתי. השימוש במין לוע-ארי גדול לא מקובל, ועיקר השימוש הוא בזנים שונים של לוע הארי חד-שנתי. כיום ניתן למצוא במשתלות מגוון זנים של צמח זה, בצבעים שונים. יתרונותיו של צמח זה הוא פריחה יפה וארוכה, במגוון צבעים, תוך זמן קצר באופן יחסי. בישראל, מגדלים את הלוע הארי בעיקר כצמח חד-שנתי בעונת החורף, משום שצמח זה עמיד לצינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]