לטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לֶטוֹ (ביוונית: Λητώ, Λατώ) היא בתם של הטיטאנים פויבה וקואאוס במיתולוגיה היוונית, אחותה של אסטריה (אלת הכוכבים), שבתה היא הקטה, אלת הקוסמות. זאוס אהב אותה עד מאוד, אך משהרתה נאלץ לזנוח אותה מזעם אשתו הרה. לטו נאלצה לנדוד בין האיים השונים שסירבו לקבלה בשל כעסה של הרה. הרה מנעה מבתה איליתיה(אלת הפריון) לעזור ללטו. לבסוף מצאה לטו את האי דלוס שצף על פני הים וטולטל בידי הרוחות, אי עלוב ובזוי. משהחליטה לטו להתיישב באי, עלו מתחתית הים עמודים גדולים שהתחברו אליו. בדלוס ילדה לטו את התאומים אפולו וארטמיס. ברבות הימים הוקם בדלוס היכלו המפואר של האל אפולו. על פי גרסה אחרת ילדה לטו את ארטמיס באורטיגיה.
במלחמת טרויה מוזכרת לטו פעם נוספת. היא נעמדת לצד שני בניה ונלחמת למען טרויה. היא נלחמה בהרמס בזמן מלחמת האלים הגדולה.


אלים משניים במיתולוגיה היוונית

אסקלפיוסלטופאן • הנימפות

Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.