ארטמיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל ארטמיס מהלובר; העתק רומאי של פסל הלניסטי.

אָרְטֵמִיסיוונית: Άρτεμις) הייתה אלת הציד והירח ואחת משנים עשר האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית. היא הייתה בתם של ראש האלים זאוס ולטו. ארטמיס היא אחותו התאומה של אפולו, אל השמש, הרפואה, המוזיקה, השירה ואל האורקלים. ארטמיס הייתה אחת משלוש האלות הבתולות, יחד עם אתנה והסטיה. בקרב הרומאים היא נודעה כדיאנה. בתקופות מאוחרות יותר זוהתה ארטמיס עם סלנה, אלת הירח ואפילו תפסה את תפקידה של איליתיה כפטרוניתן של היולדות.

דמותה של ארטמיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקורה הייתה ארטמיס אלת הציד והשגיחה על מרחבי השדות ועל חיות הבר, ההרים והחורשות. היא תוארה כאלה יפהפייה שכמעט השתוותה ביופיה לאפרודיטה. לארטמיס היו שבע נימפות בפמלייתה שנקראו פליאדות. האלה עצמה לא חפצה בנישואין או באהבה ודרשה מהנימפות ששירתו אותה לשמור על בתוליהן. ארטמיס הייתה אכזרית, והטילה אימה כשכעסה אך לרוב הייתה שלווה.

ארטמיס הייתה הפטרונית של העיר דלפי. סמלה היה חץ וקשת זהובים ולעתים תוארה כשסהר הירח מעל ראשה. חיות בר רבות מקודשות לה, והיא הייתה מלווה תמיד בכלב ציד או בצבי. בנוסף, מקודשים לה עץ הברוש ופסגות ההרים. לכבודה נבנה מקדש ארטמיס באפסוס - אחד משבעת פלאי עולם.

מיתוסים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארטמיס הייתה בתם של ראש האלים זאוס ובת הטיטאנים לטו ואחותו התאומה של אפולו. כשנודע להרה, אשתו של זאוס, כי לטו בהריון מבעלה, היא אסרה על לטו ללדת על היבשה. לכן, לטו נאלצה ללדת את התאומים אפולו וארטמיס באי דלוס (או אורטיגיה לפי גרסה אחרת), שהמרה את פי הרה והסכים לקבלה. אגדה אחרת מספרת כי הרה חטפה את איליתיה אלת הלידות, כדי למנוע מלטו המעוברת ללדת את ילדיה, אך האלים האחרים כפו עליה לשחרר את איליתיה. לחלופין, ארטמיס נולדה ראשונה וסייעה לאמה בלידת אחיה הצעיר אפולו. על פי גרסה נוספת של המיתוס, ארטמיס נולדה יום לפני אפולו באי אורטיגאיה. היא סייעה ללטו להגיע לדלוס, שם נולד אפולו. אגדה נוספת מספרת שבלידת ארטמיס נצבעו שני דקלים בכסף וכאשר אפולו נולד נצבע עץ זית בזהב.

אקטיון וארטמיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקטיון היה נכדו של קדמוס, ואחד הציידים הגדולים ביותר בתולדות יוון. ליד היער בו היה צד תמיד הייתה מערה עם מעיין שיצר בריכה עם מים זכים, ושם התרחצה ארטמיס כשחזרה ממסעות הציד.

יום אחד אקטיון החליט לצאת לסייר לבדו ביער. הוא טעה בדרכו והגיע למערה. הנימפות והציידות של ארטמיס ראו אותו מגיע וניסו להסתיר את מערומי האלה בגופם. אך מאוחר מידי- עיניו של אקטיון חזו באלה הבתולה ללא בגדיה. כעסה של ארטמיס היה איום ומכיוון שלא הצליחה להגיע לקשתה ולכידונה, היא הפכה אותו לצבי.

אקטיון רץ ללא הפוגה ולא ידע לאן ללכת. לבסוף מצאו אותו כלבי הציד שלו והחלו רודפים אחריו. הוא ניסה לברוח, אך חבריו הציידים דרבנו ושיסו בו את הלהקה המובחרת כולה. הכלבים קרעו את אקטיון לגזרים. יש האומרים שכעסה של אטרמיס לא שכך עד אשר ירדה נשמתו שאולה.

מיתוסים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניובה בת טנטלוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניובה הייתה מלכת העיר תבאי, אשתו של אמפיון ובתו של טנטלוס. המיתוס מספר שניובה טענה כי היא טובה מלטו, אמם של ארטמיס ואפולו, מפני שילדה שבעה בנים ושבע בנות, ולא רק זוג תאומים. נקמתם של אפולו וארטמיס לא איחרה לבוא: אפולו הרג את כל בניה של ניובה כשהשתתפו במשחקים אתלטיים, וארטמיס הרגה את כל הבנות. על פי גרסה מסוימת, רק כלוריס נותרה בחיים מכל ילדיה של ניובה. אמפיון נשבע לנקום את דם ילדיו, אך אפולו הרג גם אותו. ניובה, שעולמה חרב עליה בן רגע, נמלטה להר סיפליון באסיה הקטנה ובכתה נוראות עד שהפכה לאבן. דמעותיה הפכו לנהר אכלואוס. זאוס הפך את כל אנשי תבאי לאבן כדי שאיש מהם לא יוכל לקבור את ילדי ניובה המתים במשך תשעה ימים. בתום תשעת הימים קברו האלים עצמם את הילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פוסידון
 
הסטיה
 
האדס
 
דמטר
 
הרה
 
 
 
 
 
 
 
זאוס
 
 
 
 
 
 
 
לטו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הפייסטוס
 
אפרודיטה
 
ארס
 
אתנה
 
דיוניסוס
 
הרמס
 
אפולו
 
ארטמיס