אלים אולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האלים האולימפיים

במיתולוגיה היוונית, האלים האולימפיים הם שנים-עשר האלים הראשיים השולטים בעולם. הם נקראים כך משום שמשכנם ממוקם על הר האולימפוס, הגבוה שבהרי יוון. האלים האולימפיים שונים מהאלים הכתוניים (אלי הארץ) באופיים, בדרך פולחנם וביחסו של האדם אליהם.

לא כל האלים האולימפיים הם יווניים במוצאם, ולא לכולם שמות יווניים מקוריים. לחלק מן האלים נשתמר הפולחן הקדם-יווני, ואת חלקם עבדו בצורות אחרות. בתקופה מאוחרת יותר, הרומאים הושפעו מתרבות יוון והעתיקו מן המיתולוגיה היוונית את האלים האולימפיים, תוך הכנסת שינויים מעטים בשמות האלים ובדרכי פולחנם.

באמנות אפשר לזהות את דמויות האלים השונים על-פי סמלים מקובלים שהיו ידועים לכל - לבוש, בעל חיים או חפץ שנחשבו לסמליהם האישיים. האלים הופיעו לעיני בני האדם בגלגולי צורה ובתחפושות שונות.

חיי האלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהר האולימפוס, האלים אוהבים, רבים ומשלימים, ממש כמו בני אדם. דרך חייהם של האלים מתוארת במיתוסים ודומה מאוד לזו של האצולה בקרב הלוחמים. הם שומרים על חיי נצח בעזרת מזון האלים - האמברוסיה ומשקה האלים - הנקטר.

חברת האלים מאורגנת כמו מדינה שבה לכל אל יש תחום לו הוא אחראי. כמה מהאלים הפחותים יותר ברמתם (למשל הרמס או ארטמיס) כפופים לאלים גבוהים מהם (למשל פוסידון או הרה), לפעמים מכיוון שהם ילדיהם, אך כל האלים (או לפחות רובם המוחלט) נמצאים תחת זאוס שהוא "אבי האלים והאנשים", וזאת מכמה סיבות:

  • הוא החזק שבאלים (ע"פ מיתוסים מסוימים פוסידון והאדס שווים לו).
  • הוא אביהם של רוב האלים.
  • הוא הנהיג את האלים במלחמה נגד הטיטאנים.
  • הוא הוכר והוסכם כראש האלים (על-פי מיתוסים מסוימים הוא זכה בזאת בהגרלה שהתקיימה בינו לבין האדס ופוסידון).
  • הוא הכריזמטי מבין האלים.
  • הוא הציל אותם מבטן אביהם, הטיטאן קרונוס (שליט הטיטאנים).

לכל כפר או עיר היו מספר אלים ראשיים.

פולחן האלים האולימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוונים התייחסו אל האלים האולימפיים כאל אצילים שאפשר לנהל עימם משא ומתן: בני האדם כיבדו את האל, קיימו את פולחנו והקריבו לו קורבנות, וציפו לתמורה מן האל. כשביקשו דבר מה מהאל, הזכירו לו שהקריבו לו קרבנות והגישו לו מתנות.

לאלים האולימפיים העלו קורבנות בהירים בצבעם, ואלה נשחטו כשצווארם מופנה לשמים. העלאת קורבן לאל אולימפי נחשבה ליום חג לאומי, כסעודה משותפת לאל ולמקריב גם יחד. את החלקים האכילים של הקורבן היה אוכל המקריב, ואילו את שאר החלקים הלא אכילים היו שורפים באש לכבוד האל.

על בני האדם היה לבחור את הבהמות המשובחות ביותר כקורבן. לפי המסופר במיתולוגיה, כאשר חס מינוס מלך כרתים על הפר הלבן המשובח ששלח לו האל פוסידון בשביל הקורבן, והקריב לו פר רגיל במקומו, זעם פוסידון. כעונש, פוסידון גרם לכך שאשתו של מינוס תוליד ילד מין הפר - המינוטאור.

האלים האולימפים נולדו לאחר הטיטאנים, שהיו השולטים הראשונים. קרונוס היה בנם של גאיה - אלת האדמה, ואורנוס - אל השמים. קרונוס נישא לטיטאנית רֵיָה. לפי הנבואה, בנו של קרונוס צפוי היה להדיח את אביו מכס המלכות. לכן נהג קרונוס לבלוע את ילדיו לאחר שנולדו. בהיוולדו של זאוס, בנם השישי של קרונוס וריה, סיכלה ריה את תוכניתו של אישהּ, והגישה לו אבן עטופה בבד במקום בנה. קרונוס נפל בפח ובלע את האבן, בהאמינו שהיא בנו. בהתבגרו, החליט זאוס לנקום באביו ונסך רעל בנקטר שלו. קרונוס שתה מהנקטר והקיא את כל בניו שאכל. לאחר מכן פרצה מלחמה בין הטיטאנים ובין האלים האולימפיים בה ניצחו האלים האולימפיים. לפי גרסה אחת, הטיטאנים ברחו לאיטליה ולאטלנטיס (תקופה זו נקראה תקופת הזהב). לפי גרסה אחרת הטיטאנים והקיקלופים נשלחו לכלא בשאול, עליו שמרו קרברוס וזנב נחש שהיה שייך להאדס.

רשימת אלי האולימפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן שנים עשר אלי האולימפוס (בסוגריים מופיע שמו הרומי של כל אל):

  1. זאוס (יופיטר): ראש המשפחה, אל הברקים, השמים ואדון האלים. בנם של הטיטאנים קרונוס וריה. נשוי לאחותו הרה.
  2. פוסידון (נפטון): אחי זאוס והאדס. בנם של הטיטאנים קרונוס וריה. אל הים, רעידות האדמה והסוסים. שני בחשיבותו רק לזאוס. נהוג לציירו עם קילשון בעל שלושה ראשים ביד.
  3. דמטר (קרס): אחות זאוס, אלת התבואה, היבול, והשפע. בתה פרספונה נחטפה על ידי האדס ולאחר מכן הפכה להיות אשתו.
  4. הרה (יונו): אשתו ואחותו של זאוס. אלת הנישואין והאימהות ופטרוניתן של הנשים הנשואות, במיתולוגיה העתיקה אלת הסערות.
  5. דיוניסוס (בכחוס): בנם של זאוס ובת התמותה סֶמֶּלָּה (נסיכת תבאי). אל היין, השיגעון, הפריון, התיאטרון, המסיבות והמסכה.
  6. ארס (מרס): בנם של זאוס והרה. אל המלחמה והצבא.
  7. הפייסטוס (וולקן): בנם של זאוס והרה ואישהּ של אפרודיטה. אל הנפחים, המלאכה, האש וחרשי הברזל.בלט בכיעורו בין אלי האולימפוס.
  8. אפרודיטה (ונוס): אשתו של הפייסטוס. אלת היופי והאהבה. נוצרה מתוך האשך הכרות של אורנוס, אשר הושלך לים. על-פי הגרסה הרומית נוצרה מתוך קצף הגלים. על-פי הומרוס - בתם של זאוס ודיאונה[1]
  9. אתנה (מינרוה): בתו של זאוס. אלת החוכמה, הניצחון, האמנות והצדק. כמו כן, האלה המגינה על העיר אתונה, הנקראת על שמה. נוצרה ממחשבותיו של זאוס, ויצאה מראשו. אחת מן האלות הבתולות.
  10. הרמס (מרקוריוס): בנם של זאוס ומאיה בת אטלס. שליח האלים, אל העושר, המזל הטוב, אל הסוחרים, הנואמים, הסופרים, הנוודים וגם מגן הגנבים.
  11. אפולו (אפולון): בנם של זאוס וליטו ואחיה התאום של ארטמיס. אל השמש, האור, היופי הגברי, המוזיקה, האמנות, הרפואה, החץ והקשת והנבואה.
  12. ארטמיס (דיאנה): בתם של זאוס וליטו ואחותו התאומה של אפולו. אלת הירח, הציד, החץ והקשת. אחת מן האלות הבתולות. נחשבת לאלה נקמנית ואכזרית, אך גם למגינת הנערים והנשים.

על רשימת שנים עשר האלים נמנים לעתים גם אלים אחרים ברשימת האלים האולימפיים. לדוגמה:

  1. הסטיה (וסטה): בתם של הטיטאנים קרונוס וריה. אלת הבית, המשפחה ואש האח. ויתרה על מקומה במועצה בשביל דיוניסוס.
  2. האדס (פלוטו): אחיהם של זאוס ופוסידון, משלושת האלים הגדולים, בנם של הטיטאנים קרונוס וריה. אל השאול, המתים ומתכות היקרות. לא רשאי לשכון באולימפוס עקב תפקידו. אישהּ של פרספונה.
האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פוסידון
 
הסטיה
 
האדס
 
דמטר
 
הרה
 
 
 
 
 
 
 
זאוס
 
 
 
 
 
 
 
לטו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הפייסטוס
 
אפרודיטה
 
ארס
 
אתנה
 
דיוניסוס
 
הרמס
 
אפולו
 
ארטמיס
 
 

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הומרוס, איליאדה (תרגום: ש' טשרניחובסקי), עם עובד, תל אביב:1987, מזמור חמישי, ש' 348; וכן שם, ש' 370