אפרודיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"לידת ונוס"; ציור מאת ויליאם אדולף בוגרו, 1879. הציור מתאר את המיתוס הידוע ביותר אודות אפרודיטה - היא ונוס הרומאית - לידתה מקצף הגלים, מוקפת בפמליה מלכותית.

אפרודיטֶה או אפרודיטייוונית: Αφροδίτη) היא אלת האהבה והיופי במיתולוגיה יוונית. היא אחת משתים עשרה האלוהויות העליונות והמרכזיות של יוון העתיקה. מקבילתה ברומא היא ונוס.

רוב המיתוסים אודות אפרודיטה הם משלים על אהבה, רומנטיקה, ומיניות. אפרודיטה מייצגת מיניות ואהבה חסרת גבולות, שאינה מתחשבת במוסכמות. היא מסייעת לכל מי שחש אהבת אמת או תשוקת אמת, ומענישה את המזלזלים באהבתם של אחרים. לאפרודיטה פמליה מלכותית, הכוללת את ילדיה המכונפים ארוס פותוס והימרוס, בתה פייתו אלת השכנועים, נימפות ההרים והיערות ושלוש החאריטות.

כינויי אפרודיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קוטריה (Κυθέρεια) - אדונית קיתירה ‏[1] כי אפרודיטה לאחר הגעתה הגיעה לאי קיתירה[2] לאחר לידתה.
  • קפרוגנס (Κυπρογενής)
  • פילומדס (φιλομμειδής)
  • "קופרוס".‏[3]
  • "זהובה" (πολύχρυσος) ‏[4]

סיפור לידת אפרודיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר גרסאות לגבי הולדתה של אפרודיטה, ככל הנראה מפני שהיא אינה יוונית, אלא מזרח-תיכונית במקורה. במהלך יצירות שונות מוזכרת עובדה זו, " לכולם חשובים מעשי קפרייס בהוד עטרתה" (הומרוס, המנונים הומרים, אאל אפרודיטה בתרגום אהרן שבתאי) פולחן אפרודיטה ככל הנראה הגיע ליוון דרך פאפוס שבקפריסין שם נקראה בשם קיפריס, ומכאן גם המיתוסים אודות לידה מקצף הגלים ליד האי. רוב החוקרים מאמינים כי האלה קיפריס קדומה אף יותר וקשורה לעישתר המסופוטומית ולעשתורת הפיניקית. לפי התלמוד (מסכת עבודה זרה פרק שלישי) היו מעמידים פסלים שלה בבתי מרחצאות, גם בארץ ישראל.

בת תטיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מקור אחד היא בתה של תלסה או טתיס, אלת הים.

בת זאוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הומרוס,‏[5] היא בתם של זאוס מלך האלים ודיונה.

הולדת אפרודיטה מקצף[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תאוגוניה של הסיודוס היא נולדה מקצף שנוצר על הגלים לאחר שסירס הטיטן קרונוס את אביו אורנוס והשליך את איברי המין שלו לים ליד האי קפריסין או בסביבות קיתריה ומכאן כינויה (epithet) "קופרוס".‏[6]

" אך המבושים שגזרם בצורו וזרקם מיבשת

אל נבכי-ים הסוכרים, עת רבה עוד נשאו על המים

עד אשר קצף לבן עטף את בשר בן הנצח.

בו, בהקצף, צמחה וגדלה העלמה. על קיתרי,

אי רב קדשה, ראשונה היא עברה ומשם חיש הגיעה

אל אדמת קפרוס, האי המקף על סביביו זרמי מים.

שמה יצאה האלה יפה נערצת, וירק

דשא צמח סביב נוי-חטב רגליה. ובשם אפרודיטי

[היא ילידת קצף ים ויפת העטרת קיתרי]

לה יקראו האלים ובני החלוף, כי מקצף

מים גדלה, אך קיתרי (Κυθέρεια) – על כי אל קיתרי הגיעה.

שם לה גם קפרוגנס (Κυπρογενής), כי בקפרוס נולדה שטוף המים.

פילומדס (φιλομμειδής) יכנוה, על כי מן האבר נוצרה.

(תיאוגניה שורות 190-201 בתוך שלמה שפאן, שירת הסיודוס, עמ 97)

"

מאהביה של אפרודיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאוס, אביה של אפרודיטה, השיא אותה לאל הנפחים המכוער הפיסטוס בתמורה לכך שישחרר את הרה ממלכודת שטמן לה. אפרודיטה לא הייתה אשה נאמנה להפיסטוס, והמיתולוגיה היוונית שופעת בסיפורים על מאהביה האלים ובני התמותה. מאהבה המפורסם ביותר של אפרודיטה הוא אל המלחמה ארס. באמנות היוונית אפשר לראות ציורים רבים של הזוג. מאהב מפורסם נוסף של האלה הוא אדוניס.

משפט פאריס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרודיטה זכתה ב"משפט פאריס" בו הוטלה על הנסיך הצעיר פאריס לבחור למי להעניק תפוח מוזהב: לאפרודיטה, להרה או לאתנה. כל אחת מהן הבטיחה לו דבר-מה אם יבחר בה. אפרודיטה הבטיחה לו את האישה היפה בעולם, הלנה מטרויה, והיא זו שקיבלה את התפוח המוזהב.

מיתוסים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כד המתאר את הולדת אפרודיטה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פוסידון
 
הסטיה
 
האדס
 
דמטר
 
הרה
 
 
 
 
 
 
 
זאוס
 
 
 
 
 
 
 
לטו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הפייסטוס
 
אפרודיטה
 
ארס
 
אתנה
 
דיוניסוס
 
הרמס
 
אפולו
 
ארטמיס
 
 
  1. ^ המנונים הומרים, אל אפרודיטה, 6
  2. ^ הסיודוס, תיאוגוניה, 199
  3. ^ ראה לדוגמה, היסיודוס, תיאוגוניה, 193
  4. ^ המנונים הומרים, אל אפרודיטה, 1
  5. ^ Iliad, Book V
  6. ^ ראה לדוגמה, היסיודוס, תיאוגוניה, 193