לילי הבר

לילי הבר (נולדה ב-11 בספטמבר 1947) היא פעילה חברתית ישראלית. משמשת כיו"ר ארגון יוצאי קרקוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבר נולדה בקרקוב בפולין, בתם של יעקב לזר ויונה לבית בורנשטיין. הוריה אשר שבו מהמחנות, אביה היה ב"רשימת שינדלר"^[1] ואמה הייתה בגטו קרקוב, מחנה הריכוז פלאשוב, אושוויץ-בירקנאו, צעדת המוות, מחנה הריכוז ראוונסבריק ושוחררה לבסוף במחנה נוישטט גלווה) נפגשו בקרקוב והחליטו להקים משפחה ולעלות לישראל^[2]. בינואר 1950 הגיעה המשפחה למעברת "מחנה ישראל" ומשם למעברת מחנה שמעון שבאבו כביר. לאחר שנתיים בנתה המשפחה את ביתה בשכונת "מפדה אזרחי" שבחולון.

לאחר סיום לימודיה בתיכון "אילון" בחולון ושרות במודיעין שדה בצה"ל עברה הבר לירושלים, ללימודים. שם הקימה את משפחתה עם יהודה הבר ושם נולדו שלושת ילדיהם. לאחר עבודה בתחום הפרסום ויחסי ציבור, ובתחום מערכות מידע, החלה לעסוק כפעילה חברתית בהנצחת מורשת יהודי פולין ולטובתם של ניצולי השואה.

כיום, משמשת כיו"ר ארגון יוצאי קרקוב בישראל, חברת ועד המנהל של מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל ויו"ר ועדת ההסברה של המרכז, חברת ועד המנהל של הקרן לשימור מורשת יהדות פולין (FODZ), חברה בארגון היהודי העולמי להשבת רכוש, חברת הועד המנהל של המכון לחקר תולדות יהדות פולין ויחסי ישראל-פולין באוניברסיטת תל אביב, מנהלת דפי הפייסבוק של יוצאי פולין בישראל Israelis of Polish Origin ויוצאי קרקוב בישראל, חברה בפורום "עמיתי שפיגל" באוניברסיטת בר אילן, חברה בחבר המנהלים של מוזיאוני העיר קרקוב, חברה בוועדת התכנון של מוזיאון ע"ש שינדלר בקרקוב בפולין, חברה בוועדת התכנון של אתר ההנצחה של מחנה הריכוז הגרמני לשעבר פלשוב, חבר בחבר הנאמנים של המרכז האוניברסיטאי באריאל.

ליקטה וכתבה את הספר "בתי תפילה שנאלמו. הלב הפועם של קהילת יהודי קרקוב שהושמדה" בהוצאת ארגון יוצאי קרקוב בישראל, 2021.