לינה מורגנשטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחריט של לינה מורגנשטרן ותחתיו, דוגמת חתימת ידה: הדפס שחור לבן, לייפציג, גרמניה, כנראה בשנות השישים או השבעים של המאה התשע עשרה
עטיפת הספר "Das Paradies der Kindheit" (גן העדן של הילדות, 1861)
שלט הנצחה על בניין מגורים Linien ברחוב ליניאן מס '47 בברלין

לינה מורגנשטרן (Lina Morgenstern; ‏25 בנובמבר 1830, ברסלאו - 16 בדצמבר 1909, ברלין) הייתה סופרת גרמניה-יהודיה, מחנכת ופציפיסטית פמיניסטית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורגנשטרן נולדה בברסלאו למשפחה יהודית המחויבת למטרות חברתיות, אחת מחמש בנותיהם של אלברט ופאני באואר. אביה היה מנהל סניף ברסלאו של מפעל הרויאל פורצלן, ועסק בפעולות צדקה, בהם בניית בית דירות עבור עובדיו. אמה, בתו של הסנטור יעקב אדלר מקרקוב, ניסתה לסייע, יחד עם מורגנשטרן ואחיותיה, בחינוך מספר נשים צעירות שנחשבו בעלות ערכי מוסר נמוכים.

מורגנשטרן נישאה לתיאודור מורגנשטרן ב -1850 ויחד הם עברו לברלין, שם פתח בעלה מחסן, אך מהר מאוד חווה בעיות כלכליות, ומורגנשטרן החלה לכתוב מאמרים וספרים, בעיקר בנושאי חינוך וטיפול בילדים, במטרה לפרנס את המשפחה.

בשנת 1859 נולדה בתה אולגה, באותה השנה היא הקימה יחד עם אדולף לטה (Adolf Lette) מערך תחבורה עבור גני ילדים.

מורגנשטרן הושפעה רבות מכתביו של פרידריך פרבל שטבע את המונח גן ילדים, ובשנת 1860 הצטרפה לאגודת הנשים למען הפעלת גני ילדים ושמשה כנשיאת האגודה מ1862-1866, זאת לאחר שהמשטר הפרוסי החליט לסגור אותם.

בשנת 1866 עם פרוץ מלחמת שבעת השבועות הקימה מורגנשטרן את ארגון מטבחם של אנשים בברלין (Volksküchen in Berlin). לשם כך היא גייסה נשים מבנות מעמד הביניים שתעזורנה בתחזוקת המטבחים, וסיפקה להן אפשרויות תעסוקה מחוץ לבתיהן. היא גם מצאה תורמים וסיקור עיתונאי לפרויקט. עד סוף 1868 הוקמו עשרה מטבחים כאלה. חלקם סייעו ל-2,500 איש ביום. בשלב זה מורגנשטרן הייתה בת 36, ואם לחמישה ילדים.

רכישת מזון בסיטונאות ועובדים בהתנדבות אפשרו מכירת ארוחות במחיר עלות, וסייעו למשפחות עניות. בשנת 1868 הוציאה מורגנשטרן לאור ספר על הקמת, ניהול ותחזוקת המטבחים, כולל מתכונים, שמאוחר יותר הפך לבסיס לספר הבישול המאויר האוניברסלי (Illustrierte Universal-Kochbuch) שלה.

בשנת 1896 ארגנה מורגנשטרן את הקונגרס הבינלאומי עבור עבודת נשים ופעילות נשים (Kongress für Frauenwerke und Frauenbestrebungen) בברלין, והקימה בית ספר נוסף לחינוך עבור נשים צעירות, ובשנה שאחרי את האגודה להגנת הילד בה ביקשו להילחם בשיעור התמותה הגבוה בקרב תינוקות שנולדו מחוץ לנישואים.

בשנת 1870, עם פרוץ מלחמת צרפת-פרוסיה, ארגנה מורגנשטרן סיוע לחיילים שעברו דרך ברלין. במהלך שנים עשר יום דאגו היא ועמיתיה לכ-59,000 גברים באספקת מזון, תרופות, ושירותי דואר כדי שיוכלו לכתוב למשפחותיהם. עבודתה הרבה זכתה לתשומת לבם של הקיסר וילהלם הראשון ואשתו הנסיכה אוגוסטה שביקרו במטה הפעילות שלה והפכו לתומכים מושבעים. בין היתר, תרמו סכומים גדולים של כסף ותרומות ממקורות שונים, ושמשו כתומכי האגודה למטבחם של אנשים בברלין.

עבור מאמציה זכתה מורגנשטרן במדליית זהב של ויקטוריה, ב"צלב השירות" וב"מדליית המלחמה". היא הקימה אכסניה למשרתות, ועסקה בהכשרתם של אלה שנשרו מהלימודים או בחינוכם של קטינים ששוחררו מהכלא.

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bienenkätchen, Breslau 1859
  • Die Storchenstraße. Hundert Geschichten aus der Kinderwelt, Breslau 1861
  • Das Paradies der Kindheit durch Spiel, Gesang und Beschäftigung, Leipzig 1861
  • Der Ball. Erste Spielgabe der fröbelschen Beschäftigungsmittel für die Kindheit, in: Die Erziehung der Gegenwart 1861/H. 18, 149-151
  • Die Mutter und das Kind, das wichtigste Verhältnis für die rechte Erziehung, in: Kindergarten 1861/H. 2, S. 69-75
  • Zur Geschichte der Kindergärten, in: Die Erziehung der Gegenwart 1862/H. 1, S. 7
  • Das Fröbelfest in Berlin, in: Kindergarten 1865/H. 2 78-80
  • Die Zeichenschule nach Fr. Fröbels Grundsätzen bearbeitet, Berlin 1866
  • Der Kindergarten und die Schule und in welcher Weise ist die organische Verbindung zwischen beiden herzustellen?, Leipzig 1874
  • Aus Fröbel's Leben und Wirken, Leipzig 1874
  • Friedrich Fröbel. Festschrift zur 100jährigen Geburtstagsfeier, Berlin 1882
  • Johanna Goldschmidt, in: Kindergarten 1885/H. 1, S. 6-9

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]