וילהלם הראשון, קיסר גרמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וילהלם הראשון, קיסר גרמניה

וילהלם הראשון (שמו המלא: וילהלם פרידריך לודוויג, בגרמנית: Wilhelm Friedrich Ludwig von Preuße; ‏ 22 במרץ 1797 - 9 במרץ 1888) היה מלך פרוסיה בין 2 בינואר 1861 ועד 9 במרץ 1888, וקיסר האימפריה הגרמנית בין 18 בינואר 1871 ועד 9 במרץ 1888.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נערותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלוכה הגרמנית
בית הוהנצולרן
וילהלם הראשון (1861-1888)
ילדיו
פרידריך השלישי (1888)
ילדיו
וילהלם השני (1888-1918)
ילדיו

וילהלם הראשון נולד לפרידריך וילהלם השלישי ולואיזה ממקלנבורג-שטרליץ.

וילהלם נלחם בשירות הצבא הפרוסי מ-1814 כנגד נפוליאון בונפרטה ונודע כחייל אמיץ. הוא נודע בתור דיפלומט מצוין, ונשלח למספר משימות דיפלומטיות אחרי 1815. הוא סייע לאחיו פרידריך וילהלם הרביעי מלך פרוסיה לדכא מרידות באביב העמים בשנת 1848 והצליח לדכא את ההתנגדות. בשל השימוש הנרחב שעשה בארטילריה ירדה הפופולריות שלו והודבק לו הכינוי Kartätschenprinz (נסיך קלע האשכול). לאחר שאחיו קיבל שבץ מוחי שמנע ממנו להמשיך בתפקידו בשנת 1857 מונה וילהלם לעוצר בינואר 1858.

מלך פרוסיה וקיסר גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילהלם מוכתר לקיסר גרמניה באולם המראות בארמון ורסאי.

ב-2 בינואר 1861 מת אחיו המלך ווילהלם הוכתר למלך. לא פעם היו חילוקי דעות בין המלך לפרלמנט הליברלי. וילהלם היה מלך נייטרלי שהתערב בפוליטיקה פחות מאחיו. וילהלם מינה את אוטו פון ביסמרק לקאנצלר פרוסיה. על פי החוקה הפרוסית הקנצלר נשא באחריות כלפי המלך, ולא לפרלמנט. ביסמרק התייחס אל מלכו כאל אדון פיאודלי.

לאחר מלחמת צרפת-פרוסיה הוכתר וילהלם לקיסר גרמני באולם המראות בארמון ורסיי ב-18 בינואר 1871. התואר נבחר על ידי ביסמארק בקפידה: תואר "קיסר של גרמניה" יכול היה להתפרש כאיתות לתביעות טריטוריאליות כלפי ארצות שכנות (אוסטריה, שווייץ ולוקסמבורג); ההצעה להיות "קיסר של הגרמנים" נדחתה על ידי וילהלם, שכן הוא ראה את עצמו שולט בגרמניה בחסד האל, זאת להבדיל ממנהיג שנבחר על ידי העם, כמו ברפובליקה דמוקרטית.

השלטון באימפריה הגרמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונפדרציה הגרמנית נהפכה עתה לקיסרות גרמנית. גרמניה הפכה למדינה פדרלית שנשלטה על ידי אצילים מקומיים תחת שלטונו של הקיסר, ווילהם נהפך לראש מדינה. כך היו מלכים בבוואריה, סקסוניה ווירטמברג, היו דוכסים מקומיים בבאדן-באדן ובהסה והיו גם סנאטים של ערים חופשיות כגון המבורג ליבק וברמן.

ב-11 במאי 1878 נעשה נסיון התנקשות כושל בוילהלם בברלין. ב-2 ביוני באותה שנה נעשה נסיון התנקשות נוסף על ידי אנרכיסט גרמני. לפי טענת הממשל, להתנקשויות אלו היו קשרים סוציאליסטים. טענות אלו שימשו אמתלה לרייכסטאג לחוקק חוקים אנטי-סוציאליסטים ב-18 באוקטובר 1878. כוונתו של החוק הייתה לפגוע בסוציאליסטיים ובחוגי הפועלים. מלבד זאת החוקים פגעו גם במפלגה הסוציאל-דמוקרטית. רבים מהסוציאליסטים נאסרו, נאסרה הפצתה הספרות הסוציאליסטית, והארגונים הסוציאליסטיים נפגעו קשות. החוק הזה היה חלק מהמדיניות האנטי סוציאליסטית של הממשל. תחת-לחץ רב של הפועלים, חוקים אלו בוטלו ב-1 באוקטובר 1890.

ב-9 במרץ 1888 מת וילהלם. וילהלם הוחלף על ידי בנו - פרידריך השלישי שמת ב-15 ביוני 1888 לאחר שחלה במחלת הסרטן.

ביסמרק תיאר את וילהלם הראשון בזכרונותיו כאדם אדיב, ג'נטלמן שלא לבש בגדים אופנתיים כלל.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1829 נישא לאוגוסטה סקס-ויימאר. לזוג היו שני ילדים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]