לינוקס (ליבה)
ערך זה עוסק במידע על הליבה. אם התכוונתם למידע על כלל מערכת ההפעלה ולדיון בשמה, ראו ערך גנו/לינוקס.
 |
|
 ליבת לינוקס 2.6.25.17 בהרצה |
|
| מפתח | לינוס טורבאלדס ורבים אחרים |
| משפחה | דמוית UNIX |
| מודל קוד | קוד פתוח, תוכנה חופשית |
| גרסה אחרונה | 3.2 ב-5 בינואר 2012 |
| סוג ליבה | מונוליתית |
| סוג רישיון | הרישיון הציבורי הכללי של גנו גרסה 2 (בלבד) |
| מצב עבודה | פעיל |
| דף בית | www.kernel.org |
ליבת לינוקס (באנגלית: Linux kernel) היא ליבה בה נעשה שימוש במערכות הפעלה ממשפחת לינוקס[1]. זו אחת הדוגמאות הבולטות והנפוצות ביותר של תוכנות קוד פתוח וחופשי[2].
ליבת לינוקס משוחררת תחת הרישיון הציבורי הכללי של גנו מגרסה 2[3] (בתוספת מספר יוצאי דופן), אשר מפותחת ע"י מספר מפתחים מרחבי העולם. דיונים בנושא הפיתוח מתרחשים באופן יום-יומי ברשימת התפוצה של הקרנל (linux kernel mailing list).
ליבת הלינוקס נוצרה ע"י הסטודנט הפיני לינוס טורבאלדס בשנת 1991. לינוקס זכתה לקהל מפתחים ומשתמשים אשר אימצו קוד מקור מפרויקטי תוכנה חופשית אחרים לצורך שימוש עם הליבה החדשה. אלפי מפתחי תוכנה תרמו קוד לליבת לינוקס [4]. ליבת לינוקס נמצאת בבסיסן של מרבית הפצת גנו/לינוקס הקיימות.
ליבת לינוקס יכולה לרוץ על מגוון רחב של מעבדים, תומכת במגוון רחב של פלטפורמות והתקנים, ומשמשת במגוון של מערכות, החל ממערכות משובצות קטנות וכלה במחשבי ענק.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
באפריל 1991, לינוס טורבאלדס, סטודנט בן 21 באוניברסיטה של הלסינקי בפינלנד, החל לעבוד על מספר רעיונות פשוטים למערכת הפעלה. טורבאלדס רצה לאפשר שימוש ביוניקס גם על מחשבים אישיים, והחל בכתיבת סדרן תכניות ומדמה מסוף מחשב עבור מעבדי אינטל 386 באסמבלר. ב-25 לאוגוסט טורבאלדס פרסם בקבוצת דיון comp.os.minix הודעה על כך שסיים לפתח ליבת מערכת הפעלה המבוססת על מערכת המיניקס[5].
במקור, פותחה מערכת מיניקס על ידי אנדרו טננבאום, מרצה באוניברסיטה הולנדית שפיתח את מיניקס כחלק מקורס אקדמי בנושא פיתוח מערכות הפעלה. טורבאלדס התאכזב מחוסר הנכונות של טננבאום לשחרר את קוד המקור של מיניקס ולאפשר לבצע בה שינויים ושיפורים נדרשים. הרכיבים שטורבאלדס פיתח היו חלק מניסיונו לייצר מערכת הפעלה התואמת את תקן POSIX.
מכיוון שהקוד שכתב טורבלאדס היה זמן לכל דורש, קבוצה גדולה של מפתחי תוכנה החלה לתרום פיסות קוד ורעיונות לפרויקט, ובמיוחד אנשי קהילת המיניקס. באותה עת, פרויקט גנו כבר ייצר אוסף תוכנות ורכיבי תוכנה חופשים אשר דרושים למערכת הפעלה חופשית, אך הליבה החופשית Hurd טרם הבשילה לידי שימוש. כמו-כן, מערכת ההפעלה BSD טרם הבהירה את מצבה החוקי. מכיוון שלא הייתה חלופה אחרת, למרות היכולות המעטות בימיה הראשונים, זכתה לינוקס למספר רב של מפתחים ומשתמשים.
בספטמבר 1991, גרסא 0.01 של הליבה שוחררה לשרת ה-FTP של האוניברסיטה של הלסינקי. גרסא זו כללה כ-10,239 שורות קוד. באוקטובר 1991, שוחררה גרסא 0.02. מספר גרסאות נוספות שוחררו עד שגרסא 0.11 שוחררה בדצמבר 1991. גרסא זו הייתה הגרסא הבשלה-דיה הראשונה שאפשרה להדר (לקמפל) אותה על מערכת שבעצמה מריצה לינוקס. בעת שיחרור גרסא 0.12 בפברואר 1992, בחר טובאלדס ברישיון GPL על פני הרישיון הקודם שבו השתמש (אשר אסר על שימושים מסחריים בקוד)[6].
קבוצת הדיון alt.os.linux הוקמה, וב-19 לינואר 1992 נשלחה אליה ההודעה הראשונה[7]. ב-31 למרץ, הוחלף שם קבוצת הדיון ל-comp.os.linux (מעין אישור שמדובר במערכת הפעלה "אמיתית" ולא "תחביב").
מערכת החלונאות X11 הותאמה ללינוקס, וליבה גרסא 0.95 ממרץ 1992 הייתה הראשונה שיכלה להריץ את מערכת החלונאות. הקפיצה מגרסא 0.1x לגרסא 0.9x (אך לא סדרת 1.0) נבעה מהתחושה שלינוקס מתייצבת לכיוון מערכת יציבה ומוגמרת יחסית, אך טרם הגיעה לנקודה שבה היא עומדת ברשות עצמה. למרות האופטימיות הרבה, עד תחילת 1994, המשיכו להתפרסם גרסאות ליבה מ"סדרת" 0.99.
לבסוף, ב-14 למרץ 1994, התפרסמה גרסת ליבה 1.0.0 ובה 176,250 שורות קוד.
העבודה על סדרת הגרסאות 2 החלה ב-9 ליוני 1996. נקודות ציון עיקריות:
- 25 בינואר 1999 - גרסא 2.2.0 שוחררה (1,800,847 שורות קוד).
- 18 לדצמבר 1999 - גרסא 2.2.13 משוחררת עם תמיכה בגרסאות מחשב מרכזי של IBM. גרסא זו מסמנת את הנקודה בה לינוקס הגיעה לבשלות לשימוש כמערכת אירגונית.
- 4 לינואר 2001 - גרסא 2.4.0 שוחררה (עם כ-3,377,902 שורות קוד).
- 17 לדצמבר 2003 - גרסא 2.6.0 שוחררה (5,929,913 שורות קוד).
ב-21 ליולי 2011, הודיע טורבאלדס על מעבר לגרסאות ה-3[8]. המעבר לא לווה בקפיצת דרך טכנולוגית[9] אלא היווה נקודת ציון לנוכח 20 שנות פיתוח[10].
[עריכה] מצב חוקי
[עריכה] רישיונות שימוש
במקור שוחררה הליבה של לינוקס תחת רישיון שימוש שאסר כל שימוש מסחרי בקוד. המצב השתנה במהרה, כאשר בגרסא 0.12, שונה רישיון השימוש לרישיון GPL מגרסא 2. רישיון זה מאפשר הפצה מחדש, ואפילו מכירה, של גרסאות לינוקס (בין אם הקוד הרשמי של לינוקס ובין אם גרסאות מותאמות), כל עוד הקוד משוחרר תחת רישיון דומה, ולקונה יש גישה לקוד המקור. טורבאלדס צוטט כי המעבר לשימוש ברשיון ה-GPL, היה המעשה הטוב ביותר שביצע אי פעם[11].
[עריכה] רישיון GPL (גרסא 3)
נכון להיום, לינוקס זמינה תחת רישיון GPL מגרסא 2, כאשר (בשונה ממרבית התוכנה ברישיון זה) אין הרשאה לשחרור קוד המקור תחת רישיון זה מגרסא חדשה יותר. החלטה (יוצאת דופן) זו היא בבסיסו של דיון מתמשך בנוגע לקלות המעבר לגרסאות מתקדמות יותר של GPL (דוגמת רישיון 3), והאם בכלל יש טעם במעבר שכזה[12]. טורבאלדס בעצמו ציין בשחרור גרסא 2.4.0 של הליבה שהקוד שלו משוחרר רק תחת רישיון GPL 2[13]. עם זאת, רישיון GPL מציין כי אם לא מצוינת במפורש גרסת הרישיון, כל גרסא שהיא יכול להיות בשימוש, ו-אלאן קוקס ציין כי רק מעטים ממפתחי הליבה ציינו את מספר הגרסא המדויק[14]. בספטמבר 2006, סקר שנערך בקרב 29 ממפתחי הליבה העיקרים, הראה כי 28 מעדיפים את גרסא 2 של רישיון ה-GPL על פני ההצעה של רישיון 3 (שהיה בתהליך כתיבה באותה העת). טורבאלדס התייחס לסוגיה וציין שלדעת מספר הדיוטות, דווקא הוא היה היוצא דופן כמתנגד לרישיון 3[15].
[עריכה] מודולי ליבה נטענים וקושחה
קיים דיון עקרוני האם מודולי הליבה הנטענים נחשבים כיצירות נגזרות בהתאם לחוקי זכויות יוצרים, ולפיכך הם בעצמם נמצאים תחת רישיון ה-GPL. טורבאלדס בעצמו טוען כי ישנם מודולי ליבה אשר משתמשים בממשקי הליבה, אבל הם בעצמם אינן נגזרת של הליבה, מה שמאפשר לדעתו את השימוש במודולים שכאלה אשר אינם נמצאים תחת רישיון ה-GPL (מרבית המודולים הללו הם מודולים סגורים אשר ניתנים רק בגרסא הבינארית של הקובץ). יש רבים החולקים על דעה זו, ואפילו טורבאלדס מסכים כי רבים ממודולי הליבה הנטענים הם יצירות נגזרות, ואף מציין כי ברירת המחדל היא שמודולים אלה הם יצירה נגזרת[16]. עם זאת, טורבאלדס מציין כי קיים תחום אפור בהקשר להתקני תוכנה אשר נכתבו במקור עבור מערכות הפעלה אחרות (ולכן בהכרח אינם יצירה נגזרת)[17]. אחד הגורמים העיקריים לדיון זה הינם מנהלי התקנים של כרטיסים גרפיים. בסופו של דבר, נראה כי הפתרון לסוגיה יקבע ע"י בית משפט.
נושא נוסף אשר מצוי בליבת הדיון בכללי הרישיון בלינוקס הוא הנושא של שימוש ברכיבי קוד סגור הקשורים לרכיב קושחה מסוים מתוך מטרה לתמוך בו. קבצים אלה נמצאים תחת מספר רב של רישיונות תוכנה, וחלקם הגדול מופצים תחת רישיון קוד נוקשים, וקוד המקור שלהם לרוב סגור. ריצ'רד סטולמן טוען כי שימוש ברכיבי קוד שכאלה הופכים את לינוקס למערכת קוד סגור; ויתכן שאפילו גורמים ללינוקס להיות בסתירה עם רישיון ה-GPL (הדורש גישה מלאה לקוד המקור)[18]. כתגובה לכך, החל ארגון ה-FSFLA (קבוצת ה-FSF של אמריקה הלטינית) את פרויקט ה-Linux-libre, כדי להפוך את ליבת לינוקס לליבה ללא רכיבי תוכנה סגורים, כדי שתוכל להיות בשימוש של הפצות לינוקס חופשיות לחלוטין[19]. הדבר הביא לכך שפרויקט דביאן הודיע שגרסה 6.0 של ההפצה מבוססת על ליבה "חופשית מכל רכיב שאיננו חופשי"[20].
[עריכה] סימן מסחרי
לינוקס היא סימן מסחרי רשום של לינוס טורבאלדס בארה"ב ובמספר מדינות נוספות. הדבר נובע מתקרית עם ויליאם דלה קורס ג'וניור, אשר למרות שלא היה מעורב בפיתוח לינוקס, רשם סימן מסחרי על לינוקס ולאחר מכן דרש זכויות שימוש בלינוקס [21]. לאחר מכן, מספר תומכי לינוקס פנו לרשויות המשפטיות הרלוונטיות ותבעו את דלה קרוס. העניין יושב באוגוסט 1997, כאשר הסימן הרשום הועבר לרשות לינוס[22] [23].
[עריכה] סאגת SCO
במרץ 2003 חברת SCO הגישה תביעה כנגד חברת IBM בטענה כי IBM הפרה את זכויות היוצרים של SCO בנוגע לקוד המקור של מערכת Unix ע"י תרומה של חלק מקטעי הקוד של מערכת Unix המקורית לליבה של לינוקס. בנוסף, שלחה SCO מכתבים למספר חברות המזהירים אותן משימוש בלינוקס ללא בקשת רישיון מ-SCO עקב הפרת זכויות היוצרים, ובמקביל אף הודיעה לעיתונות על כוונתה לתבוע משתמשי לינוקס. IBM התחייבה להגן על לקוחות מערכות הלינוקס שלה על חשבונה. הפרשה הביאה למסםר תביעות של חברת SCO כנגד חברות כגון נובל, דיימר-קרייזלר (אשר בוטלה בחלקה ביולי 2004) ו-Autozone, וכן לתביעות נגדיות של חברות כגון Red Hat כנגד SCO.
בתחילת 2007, SCO הגישה לבית המשפט את התביעה המדויקת בנוגע להפרת זכויות היוצרים. למרות טענותיה המקוריות של שימוש לא חוקי במעל מיליון שורות קוד, החברה הציגה לבית המשפט 326 שורות קוד, מרביתן בלתי ניתנות להגנת זכויות יוצרים[24]. באוגוסט 2007 קבע בית המשפט בתביעה של SCO כנגד נובל כי SCO לא הייתה בעלת זכויות הקניין על UNIX[25] אם כי בית המשפט לערעורים קבע באוגוסט 2009 כי שאלת בעלות זכויות היוצרים תקבע ע"י חבר מושבעים [26]. ואכן ב-30 למרץ 2010 קבע חבר המושבעים לטובת חברת נובל [27].
[עריכה] התרחבות השימוש
השם לינוקס מתייחס אל הליבה של מערכת ההפעלה, על אף שמקובל כיום להשתמש בשם כדי להתייחס למשפחה שלמה של מערכות הפעלה תואמות יוניקס, המוכרות גם בשם גנו/לינוקס, אשר נוצרו על ידי שילוב ליבת לינוקס עם ספריות וכלים מפרויקט גנו. המושג "לינוקס" מתייחס אפילו להפצות לינוקס שלמות, אשר מספקות בדרך כלל כמויות גדולות של תוכנה החל משרתי אינטרנט כדוגמת Apache ועד לסביבות עבודה גרפיות כמו GNOME וחבילות יישומים משרדיים כמו OpenOffice.org בנוסף לבסיס של מערכת ההפעלה עצמה.
טורבאלדס לא תכנן להתחיל מהפכה כאשר הכריז לראשונה על זמינות הליבה בגרסה 0.1. ההכרזה המאוד צנועה שלו התייחסה למעשה למגבלות של לינוקס והביעה ספק לגבי האפשרות שהיא תהפוך למשהו רציני אי פעם. טורבאלדס התייחס במיוחד לעובדה שקוד המקור לא נייד בין פלטפורמות חומרה (non portable) מאחר שהוא עושה שימוש נרחב בפקודות מכונה במעבדי 386 (המחשב האישי שהיה ברשותו ובאמצעותו פותחה לינוקס). עבור טורבאלדס, לינוקס הייתה תחביב לכל היותר. אבל ההתלהבות הייתה גדולה. מפתחים רבים ברחבי העולם התחילו לסייע לו ולאט לאט הפכה לינוקס, יחד עם תוכניות המערכת הזמינות כחלק מפרויקט גנו, למערכת הפעלה לכל דבר. במשך תקופה ארוכה נוספו למערכת ההפעלה גנו/לינוקס יישומים נוספים כמו שרת התצוגה X, מנהלי התקן להתקני חומרה שונים והיא אף הוסבה לפלטפורמות חומרה רבות מלבד אינטל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ההכרזה המקורית של טורבאלדס ברשימת הדיוור של מיניקס
- Linux.org
- Kernel.org
- Linux.com
- לינוקס מגזין (אנגלית)
[עריכה] הערות שוליים
- ^ קובץ ה-README של הליבה
- ^ לינוס טורבאלדס, "Re: GPLv3 Position Statement"
- ^ רישיון התוכנה
- ^ Linux Kernel Development: How Fast it is Going, Who is Doing It, What They are Doing, and Who is Sponsoring It
- ^ ההכרזה על זמינות לינוקס להורדה ושיפור
- ^ הערות לגרסא 0.12 של לינוקס
- ^ ההודעה הראשונה לרשימת התפוצה alt.os.linux מיום 19 לינואר
- ^ המעבר לגרסת ליבה 3, ראיון עם טורבאלדס
- ^ מידע אודות הליבה
- ^ PC Magazine
- ^ The Pragmatist of Free Software
- ^ GPLv3 and the kernel
- ^ הודעתו של לינוס טורבאלדס בנוגע לרישיון השימוש בקוד שכתב
- ^ Re: GPL V3 and Linux
- ^ Top Linux programmers pan GPL 3
- ^ הצהרתו של טורבאלדס בנוגע לרישיון ברירת המחדל של מודולי ליבה
- ^ הסברו של טורבאלדס בנוגע לרישיון התקני תוכנה שנכתבו במקור עבור מערכות הפעלה אחרות
- ^ עמדת ריצ'רד סטולמן ביחס למנהלי התקנים בקוד סגור בליבת לינוקס
- ^ אתר הבית של פרויקט linux-libre באתר של FSFLA
- ^ הכרזת פרויקט דביאן על גרסת ליבה 6.0
- ^ יו פיל, "Linux Trademark Dispute"
- ^ יו פיל, "Action Taken on Linux Trademark"
- ^ טניה ג'יסלברג, "The Trademark History of Linux, the Operating System"
- ^ "Report from the Courthouse 7 March"
- ^ "Court Rules: Novell owns the UNIX and UnixWare copyrights"
- ^ "SCO Will Try Again"
- ^ "Jury says Novell owns Unix copyrights"
