מארק זכארוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מארק זכארוב מקבל את עיטור מסדר המולדת, 2008

מארק אנטולייביץ' זכארוברוסית: Марк Анатольевич Захаров; ‏נולד ב-13 באוקטובר 1933) הוא במאי תיאטרון ותסריטאי סובייטי ורוסי ממוצא יהודי[דרוש מקור]. הוא היה גם פרופסור באקדמיה הרוסית לאומנויות התיאטרון (גיטיס).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארק זכארוב נולד במוסקבה ברית המועצות במשפחה יהודית. אביו שירת כחייל בצבא האדום במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה בשנים 1920-1918, ואימו הייתה שחקנית. בשנת 1934 אביו של זכארוב נשפט ל-3 שנים ולאחר ריצוי העונש הוגלה. אימו של זכארוב נסע עם בעלה והילד נותר במוסקבה אצל סבתו. לאחר מותה הוריו חזרו למוסקבה, אך תוך זמן קצר אביו נעצר שוב. זכארוב גדל במוסקבה, שם עודדה אותו אימו במאמציו להיות שחקן. הוא התקבל לאחר מספר ניסיונות ללימודי משחק באקדמיה רוסית לאמנויות התיאטרון וסיים את לימודיו ב-1955.

זכארוב הקים אנסמבל שחקנים שעבדו עמו בתיאטרון לנקום במוסקבה, בכללם: אינה צ'וריקובה, לאוניד ברונבוי, אולג ינקובסקי, אלכסנדר אבדולוב, ניקולאי קאראצ'נצוב, אלכסנדר זבורייב, אלכסנדרה זכרובה, טטיאנה קרצ'נקו, אלכסנדר לזרב ודמיטרי פבצוב.

בישראל ביים את המחזה "תפילה" עיבוד של גריגורי גורין ל"טוביה החולב" מאת שלום עליכם, קופרודוקציה של תיאטרון חיפה ותיאטרון הקאמרי בשנת 1992.

מארק זכארוב מכהן כמנהלו האומנותי של תיאטרון לנקום במוסקבה מאז שנת 1973, והוא מהמשפיעים בעיצוב הזירה התיאטרלית במוסקבה.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסדר הידידות של העם (Орден Дружбы народов)
  • עיטור מסדר המולדת (За заслуги перед Отечеством)
    • דרגה ראשונה (13 באוקטובר 2008) - לתרומה נכבדה לפיתוחה של אומנות התיאטרון המקומית ועבור שנים רבות של פעילות יוצרת.
    • דרגה שנייה (11 באוקטובר 2003) - לתרומה נכבדה לפיתוחה של אומנות התיאטרון.
    • דרגה שלישית (26 באפריל 1997) - על שירותיו למדינה ותרומתו האישית העצומה לפיתוחה של אומנות התיאטרון.
  • אמן כבוד של הרפובליקה הסובייטית (1977).
  • אזרח כבוד של הרפובליקה הסובייטית (1991).
  • פרס ברית המועצות (1987) - על הפקת ההצגות בתיאטרון לנין קומסומול.
  • פרס המדינה של הפדרציה הרוסית (1992, 1997, 2002).
  • הפרס הלאומי "ליבו המוזיקלי של התיאטרון" (2007) - זוכה הפרס הגדול להישג יצירתי יוצא דופן בשדה המוזיקה לתיאטרון.
  • חבר של כבוד של האקדמיה הרוסית לאומנויות.
  • פרס התיאטרון הבינלאומי על שם סטניסלבסקי (2010) - "על תרומתו לפיתוחו של התיאטרון הרוסי".

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Prosnis i poï (TV, 1974)
  • (Звезда пленительного счастья) / The Captivating Star of Happiness (1975)
  • 12 стульев ‏ (1976) (כסאות 12 )
  • נס רגיל (Обыкновенное чудо) (1978)
  • אותו מינכהאוזן (Тот самый Мюнхгаузен) / The Very Same Munchhausen (1979)
  • הבית שבנה סוויפט (Дом, который построил Свифт) / The House That Swift Built (1983)
  • נוסחת האהבה (Формула любви) (1984)
  • הרגו את הדרקון (Убить дракона) (1988)
  • בלקירב הליצן (Шут Балакирев) (2002)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]