טביה החולב
טֶביֶה החולב (או טוֹביה החולב[1] מיידיש: טֶבֿיֶה דער מילכיקער; תרגום מילולי: "טֶביֶה העוסק במכירת מוצרי חלב"[2]) הוא גיבורם של אחדים מסיפוריו של הסופר שלום עליכם, שפורסמו בספר בשם זה בשנת 1894. עלילות דמותו של טוביה החולב אף שימשו כבסיס למחזות ולמחזמר.
שלום עליכם מספר על סוף המאה התשע-עשרה ברוסיה, שבה נאלצו יהודים רבים לנטוש את בתיהם וכפריהם בעקבות הפוגרומים והגירוש, ולהגר למרחקים. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה.
חרף הרקע העגום של המציאות היהודית בזמנים קשים ודמותו הטראגית של טוביה, היצירה שופעת הומור יהודי עשיר במיטב המסורת של שלום עליכם.
תוכן עניינים |
[עריכה] עלילת הספר
טוביה הוא יהודי עני וקשה-יום, החי בכפר סמוך לעיירה אנטבקה – עיירה יהודית טיפוסית בתחום המושב של האימפריה הרוסית בשלהי המאה ה-19. טוביה עוסק בחליבה ובמכירת חלב, חמאה וגבינה לתושבי העיירה. הוא מפרנס בדוחק את אשתו גולדה ואת שבע בנותיו - רק שש מהן מוזכרות - צייטל, הודל, חוה, שפרינצע, ביילקע וטייבל. טוביה מתקשה להתמודד עם פער הדורות ועם שאיפותיהן של בנותיו. הבנות הבוגרות מעמידות אותו בפני התלבטות קשה: האם להשיא אותן באמצעות שידוך לגברים מבוססים ולתלמידי חכמים, או להתיר להן להינשא לאהובי לבן. את סיפוריו מתבל טוביה בפסוקים מן התורה, התלמוד, המשנה, המדרש והאגדה תוך עיוות משמעות הפסוקים והתאמתם למסר אותו הוא רוצה להביע. חרף כל הצרות הפוקדות אותו – כלכליות, משפחתיות וקיומיות – טוביה מלא הומור ואופטימיות בזכות אמונתו באלוהים.
הבת הבכורה, צייטל, רוצה להינשא לאהוב לבה מוטל, חייט עני וצעיר. לעומת זאת, קצב אלמן ואמיד בשם לייזר וולף מנסה לשכנע את טוביה לתת לו להנשא לצייטל. טוביה נקרע בין שני הצדדים, מחד הוא רוצה שלבתו יהיה בעל עשיר שיוכל לפרנס אותה בכבוד, ומאידך הוא לא רוצה לאכזב את בתו שמאוהבת בחייט. לבסוף נכנע טוביה לדמעותיה של צייטל ומתיר לה להינשא למוטל החייט.
בתו השנייה של טוביה, הודל, מתאהבת בסטודנט צעיר בשם פרצ'יק (ברוסית: פלפלון) הדוגל במהפכנות ובסוציאליזם. הם חוששים שהשלטונות יאסרו את פרצ'יק ויגלו אותו ומתעקשים להינשא בהקדם, כדי שהודל תוכל להצטרף אל בעלה במאסרו. זמן קצר לאחר מכן, אמנם פרצ'יק נאסר על ידי השלטונות ונשלח לסיביר, ולאחר זמן מצטרפת אליו הודל.
בתו השלישית של טוביה, חוה, מחליטה כאחיותיה להנשא לבחיר לבה - גוי רוסי נוצרי. הפעם טוביה לא מוותר על עקרונותיו ואוסר על בתו להינשא לאהוב לבה. חוה כתגובה בורחת מן הבית ונישאת לגוי בחשאי בכנסייה. מעתה מסרב טוביה להזכיר את שמה של בתו ו"קורע קריעה" עליה, כשם שנהוג לעשות על אדם שמת.
בתו הרביעית, שפרינצע, מתאהבת בבן עשירים בזבזן בשם אהרונצ'יק, ומטביעה את עצמה במים כאשר היא מגלה שהשידוך לא יכול להתממש.
בתו החמישית, ביילקע, מתחתנת עם סוחר עשיר אותו היא לא אוהבת, שלבסוף יורד מנכסיו.
חיי משפחתו של טוביה בעיירה אנטבקה נגדעים כשמתקבל צו גירוש, המחייב את כל יהודי העיירה למכור תוך שלושה ימים את רכושם ובתיהם ולעזוב את העיירה. כשרואה חוה את מה שהגויים מבקשים לעשות ליהודים, היא מחליטה לחזור אל עמה ומשפחתה והיא מקבלת על עצמה חובת גלות יחד עם אביה.
[עריכה] עיבודים
ככל כתבי שלום עליכם, תורגם גם "טבֿיה דער מילכיקער" מיידיש לעברית בידי י"ד ברקוביץ. תרגום מאת בנימין הרשב, בשם "טֶביֶה החלבן", ראה אור ב-1983 בהוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, ובאותה שנה יצא לאור תרגום נוסף בשם "טוביה החלבן ובנותיו" מאת גניה בן שלום. תרגום חדש לעברית, מאת דן מירון, בשם "טֶביֶה החולב", יצא לאור בהוצאת כתר באוגוסט 2009.
הסיפור עובד לסרטים והצגות מספר פעמים, והתפרסם בעיקר בעיבודו למחזמר בשם "כנר על הגג" ע"י המחזאי היהודי-אמריקני יוסף שטיין. המחזה הועלה בברודוויי, ומאוחר יותר עובד לסרט בכיכובו של חיים טופול. העלילה המתוארת במחזה שונה בפרטים רבים מהעלילה המקורית שכתב שלום עליכם. עיבוד נוסף לסיפור הוא הסרט "טוביה ושבע בנותיו" (1968) בבימויו של מנחם גולן.
טוביה (ידוע גם כטוביה החולב) הוא גם שמו של סרט ביידיש משנת 1939 המבוסס על סיפורו של שלום עליכם.
[עריכה] מהדורות
- טביה דער מילכיקער: אויסגאבע פאר שול און היים, הוצאת אלטער ראזענטאל-פאנד, 1961. (מהדורת אינטרנט)
- טביה דער מילכיקער, הוצאת יוסף ליפשיץ-פאנד, 1966
- טוביה החולב, בתרגום י. ד. ברקוביץ, ספרית דביר לעם
- טוּביה החלבן (תרגם: א. אהרוני), הוצאת אל"ף, 1982
- טוביה החלבן ובנותיו, (תרגום: בנשלום), הוצאת זכויות המתרגמת, 1983. (168 עמודים)
- טֶביֶה החלבן ומונולוגים, תרגום מיידיש ואחרית דבר: ה. בנימין (בנימין הרשב), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983.
- כתבי שלום עליכם; טוביה החלבן, הוצאת ספרית פועלים
- טוביה החלבן; סנדר בלאנק; סטמפניו, הוצאת ספרית פועלים, 1997
- טֶביֶה החולב (השלם), תירגם מיידיש והוסיף הערות ואחרית דבר: דן מירון, הוצאת כתר ספרים, 2009. (251 עמודים) ISBN 9789650717636
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שלום עליכם, פותחים ספר: טוביה החולב, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2009
- מתן חרמוני, כולן היו בנותיו, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2009
- בני מר, חלב שחור שלא החמיץ, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2009
- ראשיתו של "טוביה החולב", דבר, 24 באפריל 1964
[עריכה] הערות שוליים
- ^ שם הדמות בשפת המקור, יידיש, היא "טֶביֶה" ולא "טוביה", אולם בתרגום הראשון של הספר לעברית (על ידי י"ד ברקוביץ) תורגם השם ל"טוֹביה", ובצורה זו הוא נשתרש בציבור. תרגומים מאוחרים יותר תרגמו את שם הספר בצורות שונות: "טוּביה החלבן" (ברנר ואהרוני); "טוביה החלבן ובנותיו" (בנשלום); "טֶביֶה החלבן" (הרשב); "טֶביֶה החולב" (דן מירון).
- ^ המונח "מילכיקער" אינו זהה למונח "חלבן" שמשמעו אספקת חלב, אלא הוא רחב יותר ומשמעו התפרנסות מאספקת כלל מוצרי החלב (באותה התקופה ובאותו המקום לא הייתה נהוגה כלל אספקת חלב, שכן כל אחד היה מגדל ומספק את חלבו בכוחות עצמו. דן מירון, "ארבע הערות בפתח", ג', מבוא לספר טֶביֶה החולב, תרגום: דן מירון, הוצאת כתר, 2009.
