שלום עליכם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק בסופר היהודי. אם התכוונתם לפיוט שנאמר בכל ליל שבת, ראו שלום עליכם (פיוט).
שלום עליכם
Sholom Aleichem listens.jpg
תאריך לידה 2 במרץ 1859
תאריך פטירה 13 במאי 1916
שם מקורי שלום רבינוביץ
עיסוק סוחר, מוציא לאור, סופר
לאום יהודי
תחום כתיבה סיפורת (סיפורים ורומנים), מחזות
נושאי כתיבה חיי היומיום היהודיים במזרח אירופה
יצירות בולטות "מנחם מנדל", "טוביה החולב", "מוטל בן פייסי החזן"
שלום עליכם בצעירותו, 1877
פסל של שלום עליכם בנתניה

שלום עליכם הוא שם-העט של שלום (בן נחום) רבינוביץ'רוסית: Шолом Нохумович Рабинович)‏ (2 במרץ 1859, פריאסלאב, פלך קייב, האימפריה הרוסית13 במאי 1916, ניו יורק), מחשובי הסופרים היידישאים של תנועת ההשכלה.

תוכן עניינים

[עריכה] תולדות חייו

שלום רבינוביץ' נולד בעיר פריאסלאב (Переяслав; כיום פריאסלאב-חמלניצקי) שבקייב, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) בתחום המושב היהודי. את השכלתו רכש בתלמוד תורה, וכבר בגיל 21 פרסם מאמרים וסיפורים קצרים – תחילה בעיתון "המליץ" ולאחר מכן כפליטונים (מעין איגרות) ביידיש. הוא כתב גם ברוסית ובעברית, אך חלק הארי של יצירתו נכתב ביידיש. הוא הסביר את בחירתו בשם עט, לאחר שכבר פרסם את "צוויי קברים" (ביידיש: שני קברים) בשם 'ראב-וויטש' הרומז לשם משפחתו[1], בכך שלא רצה שאביו יידע על כתיבת מאמר ביידיש (ייתכן שהיה זה "אסופת קללות של החותנת" מאמר רווי הומור אך גם ביטויים שנחשבו אז בוטים). לפי השערה אחת אביו, נחום מנחם רבינוביץ', היה משכיל שתמך בכתיבה בעברית, והתנגד לכתיבה ביידיש. דעה אחרת גורסת שאביו היה איש דתי, והתנגד לסיפורים בסגנון ההשכלה, או לביטויים בוטים.

רבינוביץ' נכנס לעולם העסקים של קייב בעקבות עיזבון שקיבל, ובשנים 1888-1889 ערך והוציא לאור להוציא שני כרכים בשם "די יודישע פאלקס-ביבליאטהעק : א בוך פיר ליטעראטור, קריטיק און וויססענשאפט"[2]. ("הספרייה העממית היהודית" לספרות, ביקורת ומדע). לשם כך ריכז סביבו את מיטב סופרי היידיש של התקופה, דוגמת מנדלי וי"ל פרץ, דוד פרישמן, יעקב דינזון ואחרים. הוא ביקש ליישם את רעיון הוצאת רומנים יהודיים כספרי מופת, תוך מתיחת ביקורת על הרומנים הזולים ביידיש שהיו נפוצים מאוד בזמנו. ידועה ביקורתו החריפה, בנושא זה, על שמ"ר בחוברת שהוציא ב- 1888 בשם שמר'ס משפט, אדער, דער סוד פריסיאזשניק אויף אללע ראמאנען פון שמ"ר. (משפטו של שמ"ר, או דין מושבעים על כל הרומנים של שמ"ר)

ב-1890 הפסיד את רוב הונו בבורסה, ולאחר שנפרעו חובותיו התיישב באודסה, שם פרסם מספר רומנים. ב-1891 החל לכתוב סדרת סיפורי "מנחם מנדל" – סדרת כתבים אשר ליוותה אותו שנים רבות, על אודות סוחר יהודי שאינו מפסיק להמציא תוכניות ותחבולות שאינן מועילות לו לבסוף במאום.

לאחר מספר שנים חזר לקייב ועסק במסחר. ב-1895 כתב את הראשון בסדרת סיפורי "טֶביֶה החולב" (ביידיש: "טעוויע דער מילכיקער"), על אודות חלבן יהודי עממי וקשה–יום המתמרן בין המסורת ושינויי המודרנה בסביבתו. דמות זו, השופעת הומור למרות הקשיים הרבים ואשר ביטאה את הלכי הרוח היהודיים בתחום המושב ברוסיה, הפכה לאחת הדמויות המוכרות של הספרות היידית והכללית (שעליה גם בוסס המחזמר "כנר על הגג"). כמו כן, הוסיף לכתוב סיפורים הומוריסטיים קצרים על הווי היהודים, שתרמו לפרסומו הרב.

עקב מהפכת 1905, שכוונה נגד שלטון הצאר ברוסיה והביאה גם לגל פוגרומים גדול ביהודים, היגר חסר כל לארצות הברית ומשם המשיך לנסוע לביקורים תכופים במזרח אירופה. בתקופה זו העניק הרצאות רבות וכתב בעיתונות היידישאית באירופה ובאמריקה, פרסם שני רומנים – "המבול" (ביידיש: "דער מבול") ו"כוכבים תועים" – אשר לא זכו להצלחה, וכן מספר מחזות – "הזכייה הגדולה", "האוצר", "קשה להיות יהודי" – שחלקם הוצג רק לאחר מותו. בשנת 1909 אורגנו נשפים לכבודו ובכסף שנצבר נפדו מידי המו"לים הזכויות על יצירותיו. כך נפטר ממצוקותיו הכלכליות שליוו אותו כל חייו. הוא חלה בשחפת ובריאותו הדרדרה עוד יותר לאחר מות בנו ב-1915, עד אשר נפטר לבסוף בניו יורק ב-13 במאי 1916. עד 4 ימים לפני מותו עסק בכתיבה, ולא זכה לסיים את ספרו "מוטל בן פייסי החזן". נקבר בבית העלמין היהודי של רובע קווינס.

הסופרת היהודיה-אמריקאית בל קאופמן היא נכדתו של שלום עליכם.

[עריכה] יצירתו

יצירותיו של שלום עליכם ניחנו בהומור רב, והן מביעות יחס של חמלה והזדהות עם גיבוריו, אנשי העיירות היהודים, על חולשותיהם ומעלותיהם. בסיפוריו שולבה גם ביקורת סאטירית עליהם, אך היא לרוב מוסוות ואינה נוקבת יתר על המידה. יצירותיו סייעו להעלאת הרמה של הספרות היהודית ונתנו ביטוי לתמורות שחלו בחברה היהודית בת זמנו, להווי החיים שהיה ונכחד.

רבים מכתביו תורגמו לעברית על ידי חתנו, יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ), במחצית הראשונה של המאה ה-20. תרגום מאוחר יותר הוא של אריה אהרוני.

חלק מספריו היוו בסיס להצגות ולסרטים, הידוע מביניהם הוא כנר על הגג.

[עריכה] מספריו הנודעים

[עריכה] הנצחה

בשנת 1966 הוקם בתל אביב בית שלום עליכם, המהווה מרכז לתרבות היידיש בישראל. כן הוקמו בתי ספר ורחובות על שמו.

בעיר קייב הוצב פסל בדמותו בשנת 1997, וגם במוסקבה בשנת 2001. הרחוב הראשי בבירוביג'ן נקרא על שמו, ורחובות רבים נקראים על שמו בערי ברית המועצות, ביניהם קייב, לבוב, ז'יטומיר, אומן, ומיקולאייב. בשנת 1996 נקרא גם חלקת רחובות בניו יורק"מקום שלום עליכם" (Sholem Aleichem Place).

בנתניה הוצב ב-2011, פסל של שלום עליכם של הפסל לב סגל ברחוב שלום עליכם.

שירו של נתן אלתרמן, "מכתבו של מנחם מנדל" מהווה הספד שלו לדמויותיו של שלום עליכם בעקבות מאורעות השואה.

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלום עליכם

[עריכה] כתביו ברשת

[עריכה] מכתבים

[עריכה] מידע נוסף

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ צווי קברים דף השער - באתר המרכז הלאומי ליידיש
  2. ^ http://ia600304.us.archive.org/16/items/nybc202379/nybc202379.pdf
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא