שלום עליכם

ערך זה עוסק בסופר היהודי. אם התכוונתם לפיוט שנאמר בכל ליל שבת, ראו שלום עליכם (פיוט).

שלום עליכם
תאריך לידה	2 במרץ 1859
תאריך פטירה	13 במאי 1916
שם מקורי	שלום רבינוביץ
עיסוק	סוחר, מוציא לאור, סופר
לאום	יהודי
תחום כתיבה	סיפורת (סיפורים ורומנים), מחזות
נושאי כתיבה	חיי היומיום היהודיים במזרח אירופה
יצירות בולטות	"מנחם מנדל", "טוביה החולב", "מוטל בן פייסי החזן"

שלום עליכם בצעירותו, 1877

איגרת שנה טובה עם תמונת שלום עליכם ומשפחתו, 1889

אודסה 1910. מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים

שלום עליכם הוא שם-העט של שלום (בן נחום) רבינוביץ' (ברוסית: Шолом Нохумович Рабинович; שלום נחומוביץ' רבינוביץ')‏ (3 במרץ 1859, פריאסלאב, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 13 במאי 1916, ניו יורק), מחשובי הסופרים היידישאים של תנועת ההשכלה.

תולדות חייו

שלום רבינוביץ נולד בעיר פריאסלאב (Переяслав; כיום פריאסלאב-חמלניצקי) שבקייב, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) בתחום המושב היהודי. את השכלתו רכש בתלמוד תורה, וכבר בגיל 21 פרסם מאמרים וסיפורים קצרים – תחילה בעיתון "המליץ" ולאחר מכן כפליטונים (מעין איגרות) ביידיש. הוא כתב גם ברוסית ובעברית, אך חלק הארי של יצירתו נכתב ביידיש. הוא הסביר את בחירתו בשם עט, לאחר שכבר פרסם את "צוויי קברים" (ביידיש: שני קברים) בשם 'ראב-וויטש' הרומז לשם משפחתו, בכך שלא רצה שאביו יידע על כתיבת מאמר ביידיש (ייתכן שהיה זה "אסופת קללות של החותנת" מאמר רווי הומור אך גם ביטויים שנחשבו אז בוטים). לפי השערה אחת אביו, נחום מנחם רבינוביץ', היה משכיל שתמך בכתיבה בעברית, והתנגד לכתיבה ביידיש. דעה אחרת גורסת שאביו היה איש דתי, והתנגד לסיפורים בסגנון ההשכלה, או לביטויים בוטים.

רבינוביץ' נכנס לעולם העסקים של קייב בעקבות עיזבון שקיבל, ובשנים 1888-1889 ערך והוציא לאור להוציא שני כרכים בשם "די יודישע פאלקס-ביבליאטהעק : א בוך פיר ליטעראטור, קריטיק און וויססענשאפט". ("הספרייה העממית היהודית" לספרות, ביקורת ומדע). לשם כך ריכז סביבו את מיטב סופרי היידיש של התקופה, דוגמת מנדלי וי"ל פרץ, דוד פרישמן, יעקב דינזון ואחרים. הוא ביקש ליישם את רעיון הוצאת רומנים יהודיים כספרי מופת, תוך מתיחת ביקורת על הרומנים הזולים ביידיש שהיו נפוצים מאוד בזמנו. ידועה ביקורתו החריפה, בנושא זה, על שמ"ר בחוברת שהוציא ב- 1888 בשם שמר'ס משפט, אדער, דער סוד פריסיאזשניק אויף אללע ראמאנען פון שמ"ר (משפטו של שמ"ר, או דין מושבעים על כל הרומנים של שמ"ר).

ב-1890 הפסיד את רוב הונו בבורסה, ולאחר שנפרעו חובותיו התיישב באודסה, שם פרסם מספר רומנים. ב-1891 החל לכתוב סדרת סיפורי "מנחם מנדל" – סדרת כתבים אשר ליוותה אותו שנים רבות, על אודות סוחר יהודי שאינו מפסיק להמציא תוכניות ותחבולות שאינן מועילות לו לבסוף במאום.

לאחר מספר שנים חזר לקייב ועסק במסחר. ב-1895 כתב את הראשון בסדרת סיפורי "טֶביֶה החולב" (ביידיש: "טעוויע דער מילכיקער"), על אודות חלבן יהודי עממי וקשה–יום המתמרן בין המסורת ושינויי המודרנה בסביבתו. דמות זו, השופעת הומור למרות הקשיים הרבים ואשר ביטאה את הלכי הרוח היהודיים בתחום המושב ברוסיה, הפכה לאחת הדמויות המוכרות של הספרות היידית והכללית (שעליה גם בוסס המחזמר "כנר על הגג"). כמו כן, הוסיף לכתוב סיפורים הומוריסטיים קצרים על הווי היהודים, שתרמו לפרסומו הרב.

עקב מהפכת 1905, שכוונה נגד שלטון הצאר ברוסיה והביאה גם לגל פוגרומים גדול ביהודים, היגר חסר כל לארצות הברית ומשם המשיך לנסוע לביקורים תכופים במזרח אירופה. בתקופה זו העניק הרצאות רבות וכתב בעיתונות היידישאית באירופה ובאמריקה, פרסם שני רומנים – "המבול" (ביידיש: "דער מבול") ו"כוכבים תועים" – אשר לא זכו להצלחה, וכן מספר מחזות – "הזכייה הגדולה", "האוצר", "קשה להיות יהודי" – שחלקם הוצג רק לאחר מותו. בשנת 1909 אורגנו נשפים לכבודו ובכסף שנצבר נפדו מידי המו"לים הזכויות על יצירותיו. כך נפטר ממצוקותיו הכלכליות שליוו אותו כל חייו. הוא חלה בשחפת ובריאותו הדרדרה עוד יותר לאחר מות בנו ב-1915, עד אשר נפטר לבסוף בניו יורק ב-13 במאי 1916. עד 4 ימים לפני מותו עסק בכתיבה, ולא זכה לסיים את ספרו "מוטל בן פייסי החזן". נקבר בבית העלמין היהודי של רובע קווינס.

הסופרת היהודיה-אמריקאית בל קאופמן היא נכדתו של שלום עליכם.

יצירתו

יצירותיו של שלום עליכם ניחנו בהומור רב, והן מביעות יחס של חמלה והזדהות עם גיבוריו, אנשי העיירות היהודים, על חולשותיהם ומעלותיהם. בסיפוריו שולבה גם ביקורת סאטירית עליהם, אך היא לרוב מוסוות ואינה נוקבת יתר על המידה. יצירותיו סייעו להעלאת הרמה של הספרות היהודית ונתנו ביטוי לתמורות שחלו בחברה היהודית בת זמנו, להווי החיים שהיה ונכחד.

רבים מכתביו תורגמו לעברית על ידי חתנו, יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ), במחצית הראשונה של המאה ה-20. תרגום מאוחר יותר הוא של אריה אהרוני. אחדים מכתביו תורגמו על ידי דן מירון. בין מתרגמיו לרוסית יש לציין את מיכאיל שמבדל. חלק מספריו היוו בסיס להצגות ולסרטים, הידוע מביניהם הוא כנר על הגג.

מספריו הנודעים

• טוביה החולב
• מוטל בן פייסי החזן
• מנחם מנדל
• סטמפניו
• יריד (אוטוביוגרפיה)
• סיפורי רכבת
• יוסל'ה זמיר
• אדם ובהמה - מקבץ סיפורים קצרים
• עירם של האנשים הקטנים
• מעשה בכלב סירקא
• סיפורי זעם - מקבץ סיפורים קצרים

הנצחה

בשנת 1966 הוקם בתל אביב בית שלום עליכם, המהווה מרכז לתרבות היידיש בישראל. כן הוקמו בתי ספר ורחובות על שמו.

בעיר קייב הוצב פסל בדמותו בשנת 1997, וגם במוסקבה בשנת 2001. הרחוב הראשי בבירוביג'ן נקרא על שמו, ורחובות רבים נקראים על שמו בערי ברית המועצות, ביניהם קייב, לבוב, ז'יטומיר, אומן, ומיקולאייב. בשנת 1996 נקראה גם חלקת רחובות בניו יורק "ככר שלום עליכם" (Sholem Aleichem Place).

בנתניה הוצב ב-2011 פסל של שלום עליכם, מעשה ידי הפּסָל לב סגל, ברחוב שלום עליכם.

שירו של נתן אלתרמן, "מכתבו של מנחם מנדל" מהווה הספד שלו לדמויותיו של שלום עליכם בעקבות מאורעות השואה.

• 

  פסל של שלום עליכם בקייב. שמו נחרט באוקראינית וביידיש

• 

  פסל של שלום עליכם בנתניה שהכין הפסל לב סגל

• 

  בול ישראלי לציון 100 שנה להולדתו, 1959 (עיצוב: האחים שמיר)

לקריאה נוספת

• אברהם ליס (עורך), שלום עליכם: חייו בתמונות: זיַין לעבן אין בילד,‫ תל אביב: בית שלום עליכם, תשמ"ט 1988. ‬(אלבום תמונות ופקסימילים עם מבואות ודברי הסבר בעברית, יידיש ואנגלית)
• כה אמר – אַזוי האָט געזאָגט שלום עליכם: טיפּן, בילדער ווערטלעך און טיַיטשווערטלעך,‫ תל אביב: פֿאַרלאַג י. ל. פּרץ, תשנ"א 1991. ‬(לקט מתוך כתבי שלום עליכם, מסודר לפי נושאים ובלווית מבוא מאת אברהם ליס) (ביידיש)
• שלום עליכם, בריוו: 1879–1916; רעדאַקטאָר: אברהם ליס, תל אביב: בית שלום עליכם, תשנ"ה 1995.
• חנא שמרוק, עיירות וכרכים, פרקים ביצירתו של שלום עליכם, מאגנס, 2000.
• חנא שמרוק, שלום עליכם : מדריך לחייו וליצירתו, הקיבוץ המאוחד, 1980.
• אריה אהרוני, שלום עליכם באור חדש, ספרית פועלים, 2002.
• יצחק בקון, מנדלי – שלום עליכם : בחינה מחודשת, הוצאת המרכז ללימודי יידיש, 1995.
• כתבי שלום עליכם, עובדו ותורגמו על ידי י"ד ברקוביץ, הוצאת דביר, תשי"ז.
• אריה אהרוני, שלום לוריא, 'שלום עליכם, תשעים למותו', מדור לזכרו, עיתון 77 311, יוני 2006.
• מפה לאוזן, שיחות באמנות המונולוג של שלום עליכם, תירגם את שבעת המונולוגים וכתב עליהם מאמרים: דן מירון, הוצאת אפיק, 2012.

קישורים חיצוניים

כתביו ברשת

• כל כתבי שלום עליכם ביידיש, במאגר המרכז הלאומי לספרי יידיש (באנגלית)
• כתבי שלום עליכם בפרויקט בן-יהודה
• שלום עליכם, דיאלוג, מתוך "סופרים יהודים", מיידיש: אריה אהרוני, עתון 77, גיליון 311, יוני 2006
• אסור להיות טוב, סיפור מתוך "סיפורי זעם", מאת שלום עליכם, הוצאת עם עובד, 225 עמודים באתר ynet

מכתבים

• שלום עליכם, השטעקשיך של ביאליק, מכתב לחיים נחמן ביאליק, מיידיש: מנחם פרי, באתר הספריה החדשה, 9/11/09
• שלום עליכם, מכתבי סליחה מאת סופרים, חשדתי באדם ישר, באתר הארץ, 25/09/09
• דוד אסף, '"אהובי רעי, המגיד מדובנא": מכתבי בדיחות בסגנון "מגלה טמירין" שהחליפו ביניהם שלום עליכם ושמעון דובנוב', חוליות, 5 (1999), עמ' 107-61.

מידע נוסף

• מתן חרמוני, שלום-עליכם על חייו ויצירותיו, סדרת "צורות", הוצאת סל תרבות ארצי, 2009. עורך: דורי מנור
• על ביקורו של שלום עליכם בווילנה, בתוך ספרו של יצחק דב ברקוביץ' "מן המיצר", בתערוכה "ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה" באתר יד ושם
• על הופעתו של שלום עליכם במופע הקראה בתיאטרון בווילנה, בתוך ספרו של יצחק דב ברקוביץ' "מן המיצר", בתערוכה "ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה" באתר יד ושם
• שלום עליכם, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• זאב גולדברג, זאב גולדברג, שלום-עליכם והרעיון הציוני, מכללת אחווה‏
• וועלוול (זאב) טשרנין, ביידיש זה נשמע יותר טוב, באתר ynet‏, 8 במאי 2009
• ‏‏דדי שי, לא מבינים מוסר השכל, 7 באוקטובר 2008, באתר וואלה!‏
• דורון קורן, הבאנו תוהו עליכם, ynet ‏, 30.08.10
• לילך נתנאל, "סיפורי תוהו" מאת שלום עליכם, מוכרח להוציא את זה, באתר הארץ, 20/10/10

• Louis Fridhandler. Indexes to the Yiddish works of Sholem Aleichem

• דרור בורשטיין, על "עירם של האנשים הקטנים" מאת שלום עליכם, באתר הארץ, תרבות וספרות, יולי 2005
• דרור בורשטיין, קדירת הזהב של שלום עליכם, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2012