מבחן טיורינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מבחן טיורינג הוא כינוי למבחן שהציע אלן טיורינג בשנת 1950, במאמר שפרסם בכתב העת Mind, כמדד אפשרי למידה שבה יש למכונה כלשהי בינה מלאכותית. המבחן נעשה בדרך הבאה: חוקר מקיים דיאלוג בשפה טבעית עם שני גורמים סמויים מעיניו, האחד אדם והשני מכונה. אם החוקר אינו מסוגל לקבוע בביטחון מי האדם ומי המכונה, אזי המכונה עברה בהצלחה את המבחן. כדי לפשט את המבחן, הוא נערך בערוץ תקשורת טקסטואלי בלבד.

טיורינג הציע מבחן זה כתחליף לשאלה הטעונה רגשית והעמומה במקצת, "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" (שאלה שאליה התייחס מאוחר יותר מדען המחשב אדסחר דייקסטרה, ואמר "השאלה האם מחשב יודע לחשוב דומה לשאלה האם צוללת יודעת לשחות", וגם טיורינג עצמו ציין שהיא "כה חסרת משמעות שאין טעם לדון בה"‏[1]).

קשה לצפות מתי תהיה מכונה שתעבור את "מבחן טיורינג", אך בגרסה מוגבלת של מבחן זה, שבה השאלות מוגבלות לתחום צר מסוים, ניתן להצביע כבר היום על תחומים שבהם יכולתו של המחשב אינה נופלת מזו של האדם (אם כי ניתן לטעון שגם מצב זה אינו מהווה הצלחה במבחן טיורינג). דוגמה לתחום כזה היא משחק השחמט, שבו תוכנת השחמט כחול עמוק של IBM ניצחה את גארי קספרוב בשנת 1996, גדול השחמטאים אז. דוגמה עם תחום מעט יותר רחב היא הצלחתו של המחשב ווטסון (Watson) בשעשועון הטריוויה ג'פרדי (!Jeopardy) (הגרסה המקורית האמריקאית ל"מלך הטריוויה" ששודרה בישראל).

הפילוסוף ג'ון סירל מתח ביקורת על "מבחן טיורינג", בטענה שאינו מלמד דבר על יכולתה של המכונה להבין. להמחשת ביקורתו הביא סירל את דוגמת "החדר הסיני": אדם הדובר אנגלית בלבד יושב בחדר נעול, ובידו ספר המכיל הוראות באנגלית ובהן תשובה בסינית לכל שאלה בסינית. האדם מקבל שאלה בסינית דרך חריץ בדלת החדר, ובאמצעות הספר שברשותו מחזיר תשובה בסינית. לצופה מבחוץ ייראה אדם זה כמבין סינית (כלומר הוא עובר גרסה מוגבלת של מבחן טיורינג), אך - לטענתו של סירל - ברור לנו שהאדם כלל אינו מבין סינית, ואין לו שמץ של מושג על משמעות השאלות ומשמעות התשובות - הוא פועל בצורה טכנית בלבד, על פי ההוראות שבספר.

פרס לובנר ניתן מדי שנה למפתח של תוכנית שיחה, ובו זוכה התוכנית שנחשבת לאנושית ביותר (בהתאם למבחן טיורינג) באותה שנה. בשנת 2008 התוכנית הזוכה הצליחה לשטות ברבע מהשופטים‏[2]. הפרס שנוי במחלוקת בקהילת חוקרי האינטליגנציה המלאכותית ומרווין מינסקי קרא לבטלו בטענה שאינו תורם להתפתחות התחום.

אחת התוכנות שהשתתפה במספר תחרויות היא "יוג'ין גוסטמן" (Eugene Goostman) המדמה ילד בן 13 מאוקראינה (שאינו דובר אנגלית כשפת אם). בתחרות ב-2014 טען מארגן התחרות קווין וורוויק (Kevin Warwick) כי היא ראויה לתואר התוכנה הראשונה שעברה את מבחן טיורינג, שכן שיטתה ב33% מהשופטים (10 מתוך 30[3]) ששוחחו עימה 5 דקות‏[4]. טענה זו זכתה לביקורת רבה בקהילת החוקרים‏[5].

שימוש מעשי במבחן טיורינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגוננות מפני בוט בוויקיפדיה העברית

אתרי אינטרנט המעוניינים לוודא שהמשתמש שמולם הוא אדם ולא בוט, נותנים למשתמש מעין מבחן טיורינג, שאדם יעבור אותו בקלות, אך בוט יתקשה בכך. טכניקה נפוצה לכך היא הצגת טקסט קצר בגופן משובש, תוך דרישה להקליד את הטקסט בשדה המתאים. מבחן כזה מכונה CAPTCHA (ראשי תיבות של Completely Automated Public Turing test to tell Computers and Humans Apart).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וולפרם אלפא - מנוע חיפוש חישובי, שעונה על שאלות במגוון תחומים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]