מגילת האומות המאוחדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מגילת האומות המאוחדות היא המסמך המכונן של ארגון האומות המאוחדות, אשר מהווה חוקה לארגון. המגילה נחתמה ב-26 ביוני 1945 בוועידת האומות המאוחדות בנושא ארגון בינלאומי, אשר התקיימה בסן פרנסיסקו, ארצות הברית, על ידי 50 מתוך 51 המדינות שהיו חברות בארגון באותה העת (המדינה ה-51, פולין, לא נכחה בוועידה אך חתמה על המגילה מאוחר יותר), ונכנסה לתוקף ב-24 באוקטובר 1945, לאחר אשרורה בידי חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם ובידי רוב המדינות החתומות.

מגילת האומות המאוחדות מכילה את עקרונותיו המרכזיים של הארגון, את הגופים המרכזיים הנמצאים בו ואת דרכי פעולותיו העיקריות.

רוב המדינות בעולם חתומות על מגילת האומות המאוחדות, אך ישנן מספר מדינות שטרם אשררו אותה. המגילה מחייבת את כל המדינות החתומות עליה, ויתר על כן, כל התחייבות של מדינה לאו"ם קודמת להתחייבות אחרות של אותה המדינה לאמנות אחרות אשר עליהן היא חתומה.

האו"ם הכריז כי אסור שזוועות מלחמות העולם יחזרו על עצמן לעולם. באותה הכרזה נאמר כי הגנה על זכויות האדם וכבודו היא "הבסיס לחופש, צדק ושלום עולמי". מטרות הארגון הן להציל את הדורות הבאים מפורענות המלחמות, להבטיח זכויות יסוד בסיסיות לגברים ולנשים בכל מדינה, להבטיח שיתקיימו תנאים של צדק וכבוד שיביאו לקידמה חברתית והעלאת רמת החיים. להבטיח שכנות טובה בין מדינות וחיי שלום, סובלנות ללא גורמים עוינים, להשיג שיתוף פעולה בינלאומי בפתרון בעיות כלכליות, חברתיות או הומניטריות. לקדם כיבוד זכויות אדם וחירויות יסוד ללא אפליה על רקע גזע, מין, לשון, או דת. נציגי המדינות שהתכנסו בסן פרנסיסקו קיבלו את אמנת האומות המאוחדות והצהירו על הקמת ארגון בינלאומי המכונה האומות המאוחדות. בדצמבר 1948 פרסם האו"ם "הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם", 30 סעיפים המסכמים את המחשבה האנושית על מהות זכויות האדם. האו"ם פנה לכל מדינה בבקשה לטפח את הכרת הזכויות ולאמצן כחלק מחוקיהן וחוקותיהן.

בפרק הראשון של המגילה, אחרי המבוא שמסביר את הרקע ההיסטורי והרעיוני להכרזה וההקדמה, מוצגות המטרות העיקריות של הארגון (ראה 'מבנה המגילה פרק -א' ). הארגון מבוסס על עיקרון השוויון הריבוני לכל חבריה, כדי שכל הזכויות וההטבות יובטחו לחברי הארגון יהיה עליהם למלא את חובותיהם בהתאם לאמנה שנקבעה. על החברים יהיה לישב את הסכוסוכים בניהם בדרכי שלום, ולהימנע מאיומים ושימוש בכוח על מנת להשיג שטחים ועצמאות מדינית. בנוסף הם יתנו סיוע בכל פעולה שנדרשת בהתאם לאמנה, ויימנעו ממתן סיוע לכל מדינה שהאו"ם נמנע ממנה או נוקט נגדה אכיפה.

בפרק השני של המגילה נקבעו הקריטריונים לחברות בארגון. חברות באומות המאוחדות פתוחה לכל המדינות שוחרות השלום אשר מקבלות את ההתחייבויות הכלולות במגילה ורוצות לבצע אותן. מדינה חברה אשר תפר בהתמדה את העקרונות הכלולים במגילה עלולה להיות מגורשת מהארגון על ידי העצרת הכללית בהמלצה של מועצת הביטחון.

מבנה המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגילת האו"ם, אשר מהווה את הכלי החוקתי שמפרט את זכויותיהן וחובותיהן של כלל המדינות החברות בו, ומבססת את מבנה הארגון וההליכים על פיהם הוא פועל, מורכבת ממבוא ומ-19 פרקים המחולקים כל אחד לסעיפים:

  • פרק א' – מטרות ועקרונות. הפרק מפרט את מטרות האו"ם ועקרונותיו, לרבות שמירת השלום והביטחון העולמיים.

והמטרות כדלהלן: נקיטת בצעדים קולקטיביים יעילים למניעה והסרה של איומים על השלום, דיכוי מעשי תוקפנות או הפרות אחרות של השלום, פעולה בדרכי שלום ובהתאם לעקרונות של צדק והמשפט הבינלאומי, תיקון או יישוב סכסוכים או מצבים בינלאומיים העלולים להוביל להפרת השלום ; כמו כן פיתוח יחסי ידידות בין עמים המבוססים על כבוד לעיקרונות שוויון הזכויות וההגדרה העצמית של עמים, נקיטת אמצעים מתאימים אחרים כדי לחזק את השלום אוניברסלי; כדי להשיג שיתוף פעולה בפתרון בעיות בינלאומיות כלכליות, חברתיות, תרבותיות או הומניטריות, ובקידום ועידוד הכבוד לזכויות אדם ולחירויות בסיסיות לכולם ללא הבדל גזע, מין, לשון ודת, והתחייבות להיות מרכז ליצירת הרמוניה בין הפעולות של מדינות בהשגת מטרות משותפות אלו. חירות ושוויון, כזכויות הטבעיות של כל אדם: "כל בני האדם נולד בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה"

  • פרק ב' – חברות. הפרק קובע את הקריטריונים לחברות בארגון.

לפי המגילה, החברות באו"ם פתוחה לכל המדינות שוחרות-השלום המקבלות על עצמן את החובות הכתובות במגילה הנוכחית, אשר הארגון ראה כי הן יכולות ורוצות להוציאן לפועל. קבלתה הסופית לארגון של כל מדינה החפצה להצטרף לאומות המאוחדות תלויה באישורה של העצרת הכללית, שתקבל החלטה ע"פ המלצותיה של מועצת הביטחון.

  • פרק ג' – גופי האו"ם. הפרק מפרט את גופי האו"ם
  • פרק ד' – העצרת הכללית

באפשרות העצרת הכללית לקיים דיון בכל עניין ובכל שאלה המוזכרים באמנה הנוכחית או קשורים אליה, למשל: העצרת יכולה לדון בכל שאלה הנוגעת לשמירה על שלום וביטחון בינלאומיים, בנוסף העצרת יכולה להמליץ למועצת הביטחון לדון במצבים אשר עלולים לסכן את השלום או הביטחון הבינלאומי.

  • פרק ה' – מועצת הביטחון
  • פרק ו' – יישוב סכסוכים בדרכי שלום
  • פרק ז' – תגובות כנגד איומים על השלום, הפרות השלום ופעולות תוקפניות
  • פרק ח' – הסדרים אזוריים. הפרק מאפשר הסדרים אזוריים לשמירת השלום והביטחון באזור מסוים.
  • פרק ט' – שיתוף פעולה כלכלי וחברתי בינלאומי
  • פרק י' – המועצה הכלכלית חברתית
  • פרק י"א – הצהרה בדבר טריטוריות ללא שלטון עצמי
  • פרק י"ב – מערכת הנאמנות הבינלאומית
  • פרק י"ג – מערכת הנאמנות
  • פרק י"ד – בית הדין הבינלאומי לצדק
  • פרק ט"ו – המזכירות
  • פרק ט"ז – שונות
  • פרק י"ז – הסדרי ביטחון לתקופת המעבר. הפרק מפרט את הסדרי המעבר לאחר מלחמת העולם השנייה
  • פרק י"ח – תיקונים. הפרק מפרט את הליך קבלת התיקון למגילה
  • פרק י"ט – אשרור וחתימה. הפרק מפרט את סדרי החתימה על המגילה ואשרורה

ישראל ומגילת האומות המאוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל הצטרפה כחברה לאו"ם ב-11 במאי 1949, אך עוד במגילת העצמאות, אשר נכתבה ונחתמה כשנה לפני כן, נכתב: "מדינת ישראל [...] תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נפתלי בן־יהודה, מגילת האומות-המאוחדות : הערות ומסמכים נוסח ועידת סן-פרנסיסקו 1945, נפתלי בן־יהודה, 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]