העצרת הכללית של האומות המאוחדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אולם עצרת האומות המאוחדת

העצרת הכללית של האומות המאוחדות היא אחד מששת הגופים העיקריים של ארגון האומות המאוחדות. העצרת מתכנסת מדי שנה, והיא היחידה מבין גופי האו"ם שכל המדינות החברות באומות המאוחדות, חברות גם בה. מטרתה לשמש פורום לדיון ולקביעת תוכניות בשאלות בינלאומיות בנושאי השלום, הכלכלה וזכויות האדם. העצרת יכולה ליזום מחקרים, להציע הצעות, להציע ולאשר כללי משפט בינלאומי פומבי, לעודד שמירה על זכויות אדם, ולקדם פעילויות כלכליות, חברתיות, תרבותיות וחינוכיות.

מבנה העצרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

העצרת הכללית של האו"ם מתכנסת מדי שנה למושב החל מיום שלישי השלישי בחודש ספטמבר ועד אמצע דצמבר. נשיא העצרת הכללית של האומות המאוחדות נבחר בראשית כל מושב. הנשיא הנוכחי של העצרת הוא ג'ון ויליאם אייש מאנטיגואה וברבודה המכהן בתפקיד מ-17 בספטמבר 2013.

המושב הראשון של העצרת התכנס ב-10 בינואר 1946 באולם המרכזי בווסטמינסטר שבלונדון ונכחו בה 51 נציגים.

להחלטות העצרת בשאלות הנוגעות לשלום וביטחון, בחירת חברות לארגונים השונים של האו"ם, קבלת חברים חדשים או הוצאתן מן הארגון, ענייני תקציב, נדרש רוב של שני שלישים מחברי העצרת. להחלטות אחרות די ברוב רגיל. למעט בהחלטות בעניין תקציב, החלטות העצרת אינן מחייבות.

החל משנות ה־80 של המאה ה־20 הפכה העצרת לפורום העיקרי לדיון בין מדינות מתועשות למדינות מתפתחות, בשל הכוח היחסי של המדינות המתפתחות בעצרת. למעלה משני שלישים מבין 193 החברות בעצרות הן מדינות מתפתחות, אשר העצרת היא כלי הלחץ העיקרי וכמעט היחיד שלהן במשא ומתן עם המדינות המתועשות.

ישיבות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבות מיוחדות של העצרת הכללית מתכנסות לבקשת מועצת הביטחון, לבקשת רוב מחברי העצרת הכללית, או לבקשת אחת החברות (במידה ורוב החברות מסכימות לישיבה). הישיבה המיוחדת הראשונה של העצרת הכללית התקיימה בשנת 1947. החלטת "מתאחדים למען השלום" משנת 1950 מסמיכה את העצרת להתכנס בישיבה מיוחדת ולהמליץ על נקיטת פעולות (לרבות צבאיות) במקרה של הפרת השלום. ההחלטה מאפשרת לעצרת לעקוף, ברוב של שני שלישים, וטו שהוטל במועצת הביטחון על ידי אחת החברות הקבועות.

עד כה נערכו 10 ישיבות מיוחדות. מלבד הראשונה, התקיימו שלוש ישיבות חגיגיות (באוקטובר 1995, בנוכחות ראשי המדינות החברות בארגון, לרגל ציון יובל להיווסדו של האו"ם. בספטמבר 2000 לציון האלף החדש, וקביעת יעדי הארגון לאלף הבא. ובספטמבר 2005 לציון 60 שנה להיווסד האו"ם וכן לדיון בתוכניות הרפורמה של קופי אנאן), ועוד שש ישיבות מיוחדות שעסקו ביחסי ישראל-ערב (אחת מהן בשנת 1982 בשל סיפוח רמת הגולן, ואחרת לדיון במצב הפלסטינים במזרח ירושלים).

את הישיבה הראשונה, ב-1947 פתח ראש המשלחת הברזילאית לאו"ם, אוסוולדו אראניה, ובעקבות כך המסורת היא שהנואם הראשון בכל ישיבה מיוחדת הוא הנציג הברזילאי.

רפורמות בעצרת הכללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 במרץ 2005 הגיש המזכיר הכללי של האומות המאוחדות קופי אנאן דו"ח המבקר את החלטות העצרת הכללית, אשר בשל הרצון להגיע לקונצנזוס רחב ככל האפשר פונות למכנה המשותף הנמוך ביותר, והחלטותיו למעשה ריקות מתוכן. לדבריו, על העצרת לעסוק בנושאים נקודתיים ומגמתיים ולא בנושאים כלליים ורחבים. אנאן המליץ על שינוי מבנה הוועדות של האו"ם על מנת לייעל את הוועדות, ובין היתר לצמצם את עלותן [1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]