מדד ג'יני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדד ג'יני ועקומת לורנץ: מדד ג'יני מתקבל מחלוקה של השטח הכלוא בין עקומת לורנץ לאלכסון השוויון המוחלט (בכחול), בכלל השטח הכלוא מתחת לאלכסון

מדד ג'יני או מקדם ג'יני הוא מדד לאי-שוויון בחלוקת ההכנסות שפיתח הסטטיסטיקאי והדמוגרף האיטלקי קורדו ג'יני ושפורסם בשנת 1912 במאמרו "Variabilità e mutabilità" ("שׁוֹ‏נוּ‏ת ומֲשׁתָּ‏נ‏וּ‏ת"). מקדם ג'יני הוא מספר בין 0 ל-1 הנמדד לפי היחס שבין השטח הכלוא בין עקומת לורנץ לקו 45 המעלות ושטח המשולש כולו (זה שמתחת לקו 45 המעלות ואשר שטחו 0.5). מקדם אפס פירושו שוויון מושלם, דהיינו שלכולם אותה הכנסה; ואילו מקדם 1 פירושו אי-שוויון מוחלט, היינו שאצל אדם אחד מצויה כל ההכנסה ושלכל השאר אין הכנסה כלל.

הסבר: כאשר לכולם אותה הכנסה – עקומת לורנץ חופפת לקו 45 המעלות (%X מהאוכלוסייה מרוויחים %X מההכנסה) ולכן השטח ביניהם הוא 0, ובאי-שוויון מוחלט – 99.99% מהאוכלוסייה (כולם למעט 1) מרוויחים 0 ולכן עקומת לורנץ חופפת לציר האופקי, והשטח בין העקומה לקו 45 המעלות זהה לשטח המשולש שבין הקו לציר האופקי. מדד ג'יני הוא תרגום לאחוזים של המקדם באמצעות הכפלת המקדם במאה. מדד ג'יני מוצג בצורה גרפית על ידי עקומת לורנץ.

מדד ג'יני במדינות העולם השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדלים בין שוויון בהכנסה הלאומית ברחבי העולם כפי שהם נמדדים על ידי מדד ג'יני. הגוונים האדומים מייצגים אי שוויון, והגוונים הצהובים מייצגים שוויון.


מדד ג'יני בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1979 ל-1997 נשמר מדד ג'יני של מדינת ישראל באותה רמה בערך – ב-0.3 בערך בסוף שנות ה-70 ל-0.33 באמצע שנות ה-90. ואולם במחצית השנייה בין 1998 ל-2006 גדל מדד ג'יני בישראל מ-0.36 ל-0.39. מה שמדרג אותה במקום ה-70 בעולם ומציב אותה כאחת המדינות בעלות אי-השוויון הכלכלי (בבחינת הכנסות ברוטו, לפני תשלומי העברה) הגדול ביותר מבין מדינות המערב (אך לפני ארצות הברית)‏[1]. עד שנת 2011, ירד במעט מדד הג'יני בישראל, לשיעור של 0.37, לעומת ממוצע של 0.314 במדינות ה-OECD, ומציב את ישראל במקום החמישי - אחרי מקסיקו, טורקיה, פורטוגל וארצות הברית.‏[2]

יתרונות וחסרונות של המדד[עריכת קוד מקור | עריכה]

למדד ג'יני מספר יתרונות, ההופכים אותו לכלי מדידה מייצג יותר מאשר מדידת השתנות התמ"ג או ההכנסה הממוצעת כאשר באים לבחון את מידת השוויון בהכנסות. הבולטים בהם הם היותו פשוט וחד-משמעי דיו כדי שניתן יהיה להבינו על נקלה, להשוות את השתנותו במדינה או באזור מסוים לאורך זמן, ובין אזורים ומדינות שונות.

על אף פשטות המדידה והחישוב המדד סובל עם זאת, גם מכמה חסרונות בולטים:

  • המדד בוחן את ההכנסה לפני מסים, עובדה שבמדינות רבות גורמת לעיוות חריף בתוצאות. לדוגמה, מדינה שבה יש פער חריף בהכנסות לפני מסים, אך המיסוי בה מדורג אף הוא בחריפות עשויה להניב פערים נמוכים בהרבה בהכנסות אחרי מיסוי.
  • מדד ג'יני בוחן את הכנסותיהם של תושבים, אך מתעלם מהטבות המגולמות באופנים אחרים (לדוגמה, תלושי מזון) או הטבות עקיפות כמו הנחות, פטורים וסובסידיות שונות המתבטאות בצריכה עצמה.
  • התייחסות ליחידות גאוגרפיות מגוונות בחבילה אחת מניבה בדרך כלל מקדם גבוה בהרבה עבור האזור כולו בהשוואה לכל אחד מאזורי המשנה בנפרד.
  • לעתים המדידה במדינות שונות מתייחסת לפרטים ובמקרים אחרים למשקי בית. המדד במקרים כאלו יהיה משמעותי פנימית (כלומר, בהשוואה לאורך זמן של המדד באותה מדינה) אך לא בין מדינות שבהן אופן המדידה שונה. כלל דומה ניתן להחיל ביחס לאופנים שונים של איסוף נתונים. לדוגמה, חלוקת האוכלוסייה הנמדדת לחמישונים (גירעון נמוך) תניב מקדם נמוך יותר מאשר חלוקה לעשרים (גירעון גבוה) וזאת על בסיס אותה תפוצה בדיוק. השפעה מעוותת יש גם למידת הגירעון במדינה.
  • חלוקות שונות עד מאוד של הכנסה עשויות להניב מקדם זהה. לדוגמה, מדינה שבה למחצית משקי הבית אין כלל הכנסה ואילו החצי השני מתחלק בהכנסה אופן שוויוני תקבל מקדם של 0.5. כלכלה מקבילה שבה יש שוויון מוחלט בין כל משקי הבית, לבד ממשק בית עשיר הנהנה ממחצית ההכנסה תהיה גם היא עם מקדם של 0.5.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫עדי שורץ, עולם שלישי? אנחנו?, באתר הארץ, 20 באפריל 2007‬
  2. ^ ‫צבי זרחיה, דו"ח: "ישראל עדיין מובילה בשיעורי העוני בעולם המפותח", באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2012‬