הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. סיבה: חסר מידע על מבנה הארגון, יעדיו ודרכי פעולתו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
הלוגו של OECD

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (באנגלית: OECD - Organisation for Economic Co-operation and Development; בצרפתית: Organisation de coopération et de développement économiques, OCDE) הוא ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי. מקורותיו בארגון לשיתוף פעולה אירופאי (Organisation for European Economic Co-operation - OEEC), שהוקם כארגון כלכלי מקביל לנאט"ו, וזאת כדי לעזור ליישם את תוכנית מרשל לבנייה מחדש של אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן קיבל הארגון לשורותיו מדינות מחוץ לאירופה, ובשנת 1961 נקבע שמו הנוכחי.

מושב מנהלת הארגון בפריז, בשאטו דה לה מואט.

תוכן עניינים

[עריכה] מדינות חברות

██ מדינות החברות בארגון

██ מדינות מועמדות לכניסה

██ מדינות בעלות מחויבות משופרת

המפה מעודכנת לתחילת 2011

בסוף 2010 היו חברות בארגון 34 מדינות. מתוכן, צ'ילה, מקסיקו, וטורקיה מוגדרות כבעלות הכנסה בינונית (מסומנות ב-*) על ידי הבנק העולמי; שאר המדינות מוגדרות כבעלות הכנסה גבוהה[1].

[עריכה] המדינות המקימות

16 המדינות הבאות הקימו את הארגון ב-1948:

[עריכה] שאר המדינות החברות

18 המדינות הבאות הצטרפו לארגון לאחר הקמתו (המדינות מסודרות לפי סדר הצטרפותן, כאשר שנת ההצטרפות מופיעה בסוגריים):

[עריכה] השתתפות ישראלית

ישראל הייתה לחברה מלאה בארגון ב-7 בספטמבר 2010.‏[2][3][4] גם קודם להצטרפותה, במרבית התקשרויותיה עם מדינות אחרות באמנות למניעת כפל מס היא אימצה את אמנת המודל של ה-OECD.

בשנת 2006 שינה בנק ישראל את שיטת החישוב של התמ"ג הישראלי כך שיתאים לשיטות החישוב של הארגון כדי לאפשר את הצטרפות ישראל אליו. קודם הצטרפותה, ישראל בדרך כלל השוותה את עצמה לסטטיסטיקה שהארגון מפרסם, ולרוב היא קיבלה ציונים נמוכים בהשוואה לרוב המדינות בארגון.

ב-16 במאי 2007 פתח ה-OECD‏[5] בשיחות עם ישראל אודות הצטרפותה העתידית לארגון כחברה מלאה. פרט לישראל פתח הארגון בשיחות הצטרפות - גם עם רוסיה, אסטוניה, סלובניה וצ'ילה.

ביולי 2009 סירבה ברזיל להזמנתו של המזכיר הכללי של הארגון אנחל גוריה להצטרף כחברה מלאה בארגון. שר האוצר הברזילאי, גידו מנטגה, נימק זאת בכך שהצטרפות לארגון תיצור עבור ברזיל מגבלות מסוימות שאינה חפצה בהן. מנטגה מנה שתי דוגמאות לכך[6] – מניעת אפשרותה של ברזיל לייבא ולייצא סחורות במטבע המקומי ריאל, וכן שלילת הזכות למחוק חובות של מדינות עניות, כפי המחווה של ברזיל להאיטי בעניין זה.

במאי 2009 הצטרפה ישראל לאמנה למניעת השוחד של מדינות ה-OECD בחיקוק עבירה של שוחד על יצואן או חברה המציעים שוחד לעובד ציבור זר. החוק ישים במיוחד כלפי מדינות עולם שלישי, שם נהוג לקדם עסקות באמצעות שוחד.[7] באוגוסט 2009 הגיעה לישראל משלחת מטעם הארגון והגישה המלצות שונות, אחת העיקריות שבהן נוגעת להפחתת המעורבות הממשלתית בחקלאות הישראלית.[8] המלצה נוספת של הארגון היא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. עמדת הארגון היא שמילוי שני התפקידים בידי אדם אחד, מפריע לטיפול משפטי אובייקטיבי, ומערב בין אינטרסים פוליטיים לכלכליים.[9]

ב-19 בינואר 2010 פרסם הארגון דו"ח המגדיר את ישראל כמדינה ענייה ומפולגת חברתית כלשונו, בעלת פערים חברתיים רבים. כמו כן מוסיף הדו"ח כי אם ישראל תצטרף לארגון, היא תהיה המדינה בעלת שיעורי העוני הגבוהים ביותר בארגון,[10] אם כי מבחינת תמ"ג לנפש, ישראל אינה הענייה ביותר ביחס למדינות ה-OECD.

מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה, שביקר בישראל בינואר 2010, דיבר על שלוש בעיות שעיכבו את הצטרפות ישראל לארגון: האמנה למניעת שוחד, קניין רוחני והסטטיסטיקה במזרח ירושלים וברמת הגולן. הוא צפה כי ישראל תצורף לארגון עד מאי 2010.‏[11]

בנושא הקניין הרוחני, הארגון דורש מישראל, להאריך את זמן תוקף הפטנט עבור תרופות, כך שיידרש זמן רב יותר עד שיתאפשר לייצר מקבילה גנרית.[12] סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, מתנגד לשינוי החוק, מכיוון שזה "יפגע בבריאות תושבי מדינת ישראל ויפחית את הנגישות לתרופות זולות ובטוחות". ליצמן אף טוען שהחוק בישראל כיום אינו שונה מהחוק במרבית המדינות החברות בארגון.[13]

בתחילת מאי 2010 הפעילו הפלסטינים מאמצים דיפלומטיים כדי למנוע את הצטרפות ישראל לארגון, אך ללא הצלחה.[14] ב-10 במאי 2010 הצביעו שגרירי כל המדינות החברות בארגון בעד הזמנת ישראל להצטרף לארגון.[15] שר האוצר, יובל שטייניץ, הגיב ואמר, כי זה הארגון היוקרתי ביותר אליו התקבלה ישראל מאז קבלתה לאו"ם.[16]. ב-29 ביוני 2010 נחתם בשגרירות ישראל בצרפת הסכם ההצטרפות של ישראל לארגון.‏[17]

ב-23 באוגוסט 2011 טען החשב הכללי לשעבר ירון זליכה, כי ישראל נכנסה לארגון בזכות לחץ מצד הנשיא בוש, אשר מנע כניסת מדינות חדשות לארגון עד שאושרה כניסת ישראל‏[18].

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ [1]
  2. ^ http://www.oecd.org/document/38/0,3343,en_2649_34487_45697574_1_1_1_1,00.html
  3. ^ http://www.oecd.org/document/42/0,3343,en_21571361_44315115_38598698_1_1_1_1,00.html
  4. ^ http://www.oecd.org/countrieslist/0,3351,en_33873108_33844430_1_1_1_1_1,00.html
  5. ^ http://www.oecd.org/document/7/0,2340,en_21571361_38379933_38604487_1_1_1_1,00.html
  6. ^ http://www.mre.gov.br/portugues/noticiario/nacional/selecao_detalhe3.asp?ID_RESENHA=598825
  7. ^ ישראל הצטרפה לאמנה למניעת השוחד של מדינות ה-OECD, אתר אקונומיסט
  8. ^ ישראל צריכה להפריט את הקרקע החקלאית ולייקר את המים, אתר דה-מרקר
  9. ^ דוד ליפקין, רגע ההכרעה: ישראל תצטרף ל-OECD?,‏ 8 באוקטובר 2009, אתר nrg
  10. ^ צבי לביא, דו"ח ה-OECD: ישראל היא מדינה ענייה ומפולגת, באתר ynet‏, 19 בינואר 2010
  11. ^ מוטי בסוק, מזכ"ל OECD: "ישראל תהיה חברה בארגון עד אמצע השנה", אתר דה-מרקר, 20 בינואר 2010
  12. ^ http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20091112_1127574&log=true
  13. ^ http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=15483&cid=249
  14. ^ ברק רביד, ישראל התקבלה לארגון ה-OECD, באתר הארץ, 10 במאי 2010
  15. ^ מוטי בסוק, לאחר 15 שנות מאמץ: ישראל התקבלה ל-OECD; שטייניץ: "תעודת כבוד למשק הישראלי", באתר TheMarker‏, 10 במאי 2010
  16. ^ ישראל היום, 11 במאי 2010
  17. ^ נחתם הסכם הצטרפות ישראל ל-OECD, באתר רשת ב'
  18. ^ ירון זליכה: מהפכות שזכו לתגובה מטומטמת נגמרו באלימות, באתר הארץ
מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הארגון_לשיתוף_פעולה_ולפיתוח_כלכלי&oldid=12454040
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא