מד קיבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מד קיבול הוא מכשיר מדידה חשמלי המשמש לבדיקת קיבול של קבלים. מכשירים פשוטים מספקים קריאה של הקיבול, ומכשירים מתחוכמים יותר יכולים לספק גם מדדים נוספים כמו זליגה דיאלקטרית, התנגדות טורית שקולה והשראות.

מד קיבול פשוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולטמטרים רבים כוללים אפשרות למדוד קיבול. מדידה זו נעשית על ידי טעינת הקבל הנבדק ופריקתו בזרם ידוע מראש ומדידת קצב העלייה של המתח החשמלי; ככל שקצב העלייה איטי יותר, כך הקיבול גדול יותר. בדרך זו ניתן למדוד קיבולים של ננופארדים עד כמה מאות מיקרופאראדים.

גשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך מתוחכמת יותר למדוד את הקיבול היא על ידי שילוב הקבל הנבדק בגשר. על ידי שינוי ערכי ה"רגליים" האחרות של הגשר (וייצירת שיווי משקל חשמלי) ניתן לקבוע את הקיבול. הגשר יכול למדוד פרמטרים נוספים (התנגדות טורית שקולה והשראות). מדי קיבול כאלו מאפשרים למדוד קיבולים של פיקופאראדים עד פאראדים.

אפשר גם ליצור מקדם מתח של זרם ישר ולהשתמש במד הקיבול כדי למדוד את זרם הזליגה.


P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.