מוזיקה אימפרסיוניסטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התנועה האימפרסיוניסטית במוזיקה היא תנועה במוזיקה של אירופה, בעיקר בצרפת, שהחלה בשלהי המאה ה-19 ונמשכה עד אמצע המאה ה-20. בדומה לקודמו באמנויות החזותיות, האימפרסיוניזם המוזיקלי התמקד בסוגסטיה ובאווירה יותר מאשר ברגשות או, כמו במוזיקה תוכניתית, בהעברת סיפור. הופעת המוזיקה האימפרסיוניסטית הייתה ריאקציה להפרזות התקופה הרומנטית. בעוד שהתקופה הרומנטית התאפיינה בשימוש דרמטי בסולמות מז'וריים ומינוריים, המוזיקה האימפרסיוניסטית נוטה יותר לשימוש בדיסוננס ובסולמות שכיחים פחות, כמו סולם של טונים שלמים. בניגוד לצורות הגדולות, כמו סימפוניה או קונצ'רטו, שהיו חביבות על מלחיני התקופה הרומנטית, האימפרסיוניסטים נטו לצורות קצרות יותר, כמו נוקטורנים, ערבסקות ופרלודים.

בסיסה של המוזיקה האימפרסיוניסטית היה בצרפת, והדבר ניכר בהוראות הביצוע בתווים, הכתובות בצרפתית ולא באיטלקית, כנהוג. מקובל לראות במלחינים הצרפתים קלוד דביסי ומוריס ראוול את מייצגי האימפרסיוניזם במוזיקה, אבל המונח אימפרסיוניזם במוזיקה איננו מדויק כל כך כמו בציור. דביסי טען, שהשימוש הנעשה במונח אימפרסיוניזם בפי חסרי-דעת, בעיקר מבקרי אמנות, עלוב ובלתי מדויק מאין כמוהו ואיננו מגדיר את כוונתו הוא, ליצור משהו שונה.‏[1]

מוזיקה אימפרסיוניסטית מתארת לא את המציאות הקיימת אלא את התרשמותו של המוזיקאי ממנה. היא מתרגמת נוף, אווירה, קטעי מראה, גוונים, אורות ושקיפות, כפי שנקלטו בחושי המלחין, לצלילים, קולות זמרה וכלי נגינה, כשם שהציירים האימפרסיוניסטים תרגמו את התרשמויותיהם לצבעים על גבי בדים.

דביסי הושפע רבות מסגנון השירה הסימבוליסטית בצרפת וכתב לאור עקרונותיה. שירים מאת סימבוליסטים כגון בודלר ומטרלינק היו בידי דביסי ליצירות מופת גדולות.

עוד מלחינים אימפרסיוניסטים חשובים, מלבד דביסי וראוול, היו קרול שימנובסקי הפולני, צ'ארלס גריפס האמריקאי, פול דיקא הצרפתי וראלף ווהן ויליאמס האנגלי.

השפעת האימפרסיוניזם ניכרת גם ביצירותיהם של מנואל דה פאיה ואיסק אלבניס הספרדים, פרדריק דיליוס האנגלי, אריק סאטי וקאמי סן-סאנס הצרפתים ואוטורינו רספיגי האיטלקי.‏[2] וביצירות ג'אז כמו אלה של ביל אוונס.

הסוגה המוזיקלית הידועה בשם "אקזוטיקה" מזכירה מאוד אימפרסיוניזם.

מראי מקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Machlis, Joseph and Forney, Kristine. The Enjoyment of Music: Seventh Edition, W.W. Norton & Company, 1995, ISBN 0-393-96643-7
  1. ^ Tsai, Shengdar [1]. URL accessed 22 July 2006.
  2. ^ The Columbia Encyclopedia, Sixth Edition [2]. URL accessed 22 July 2006.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה בתקופה המודרנית