מועצת המומחים האיראנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממשל ופוליטיקה של
איראן
סמל איראן

מועצת המומחים של ההנהגה (פרסית: مجلس خبرگان رهبری) באיראן היא גוף פרלמנטרי הבוחר את המנהיג העליון ומפקח על פעולותיו. חברי המועצה נבחרים ישירות על ידי המצביעים, לכהונה של שמונה שנים. על פי החוקים הנוכחיים באיראן, על המועצה להיוועד לפחות ליומיים, פעמיים בשנה[1]. המועצה מעולם לא ביקרה את התנהלות המנהיג העליון בפומבי[2] ומעולם לא הדיחה את המנהיג. המשטר האיראני משתמש במועצה כדי להראות כי באיראן מתקיימת דמוקרטיה, שכן לציבור היכולת לבחור את הגוף המפקח על המנהיג העליון.

יו"ר המועצה הנוכחי הוא מהדווי כני, שנבחר לתפקידו במרץ 2011.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת המומחים אחראית על פי חוקת איראן לפיקוח על המנהיג העליון, להדחתו ולבחירתו. במקרה מותו, התפטרותו או הדחתו של המנהיג העליון, המועצה אחראית למינוי המנהיג העליון הבא מהר ככל הניתן. בסמכות המועצה להדיח את המנהיג העליון[3] במקרה בו הוא אינו מסוגל למלא את תפקידו בהתאם לחוקה, מאבד את אחת מהתכונות הנחוצות למנהיג[4] או נודע כי לא הייתה לו אחת מתכונות אלו מלכתחילה. מועצת המומחים מעולם לא עשתה שימוש בסמכות זו.

בעת בחירתו של מנהיג חדש, מועצת המומחים צריכה לבחור את המנהיג הבא מתוך קבוצת האנשים שעונים על דרישות האופי בחוקה. על חברי המועצה לבחור את המועמד המלומד ביותר בפיקה או בנושאים חברתיים ופוליטיים, או זה הזוכה לפופולריות בקרב הציבור האיראני בשל אחת מהתכונות האחרות הנחוצות למנהיג. במקרה בו אין הם מוצאים מועמד ראוי, על חברי המועצה לבחור אחד מחבריה לתפקיד המנהיג העליון.[5]

המועצה צריכה להתכנס כל שישה חודשים לפחות. פעולותיה של המועצה כוללות יצירת רשימה בה נמצאים שמותיהם של כל המועמדים הראויים במקרה של מותו או התפטרותו הפתאומית של המנהיג. הוועדה האחראית על יצירת ותחזוק הרשימה מכונה "ועדת (סעיפים) 107/109"[6]. "ועדה 111" היא המפקחת על התנהלות המנהיג העליון הנוכחי, והאחראית לוודא כי הוא עדיין עומד בכל התנאים המפורטים בחוקה[6]. חברי המועצה פונים לוועדה זו בנוגע לחששותיהם אודות תפקוד או כשירות המנהיג, בסמכות ועדת 111 לכנס את כל מועצת המומחים לדיון חירום בעקבות דבריו של חבר המועצה. במקרה שוועדת 111 דוחה את בקשת אחד החברים לכינוס כלל המועצה, ביכולתו לדרוש הצבעה של חברי המועצה בנושא. במקרה שמרבית חברי המועצה יסכימו עמו, תתכנס ישיבת חירום של כל 86 החברים שתדון במנהיג הנוכחי. תוכני הפגישות ופרוטוקוליהן הן חסויות ולא ניתנות לאיש מחוץ למועצה, מלבד למנהיג העליון הנוכחי[6].

סינון המועמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום מושבה של המועצה

החוקה אינה מגדירה את הדרישות בהן צריכים לעמוד חברי המועצה, וכך הותירה למועצה עצמה את היכולת להגביל את מי שיכול להיבחר אליה. המועצה העבירה חוקים שדורשים כי כל חברי המועצה יתמחו בפיקה[7] (פסיקה הלכתית אסלאמית), ואישרה למועצת שומרי החוקה לסנן את המועמדים למועצת המומחים באמצעות מבחנים בעל פה או בכתב במשפט דתי. הרפורמיסטים באיראן, שהחוק הזה פסל מרבים ממועמדיהם את היכולת להתמודד למועצת המומחים, מתנגדים לחוק זה. בבחירות שנערכו ב-2006 למועצת המומחים, המתמודדים הרפורמיסטים כללו את ביטול החוקים הללו במצע הבחירות שלהם, כך שיתאפשר גם לאנשים שאינם קאדים להתמודד [8]. בבחירות האחרונות למשל, מרבית המועמדים (כל המועמדים החדשים וחלק מהחברים הקודמים במועצה) נאלצו לבצע מבחן בכתב במשפט אסלאמי ולאחר מכן סדרת ראיונות.

כיום, הגיל הממוצע של חברי המועצה הוא מעל 60 ולכן מתקיימות לעתים קרובות יחסית בחירות אמצע, כדי להחליף את הנפטרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת המומחים נבחרה וכונסה לראשונה ב־1983. מועצת המומחים הראשונה בחרה באייתוללה עט'מא חוסיין עלי מונתזרי כיורשו של ח'ומייני בתפקיד המנהיג העליון, בעקבות קרבתו הרבה לח'ומייני ותפקידו המכריע במהפכה האסלאמית של 1979. אולם בעקבות מכתב של ח'ומייני ב־1988 הוא הודח מתפקיד היורש. לאחר מותו של ח'ומייני ב־3 ביוני 1989, המועצה התכנסה ובחרה בעלי ח'מנאי לתפקיד המנהיג העליון. ברוב של שני שלישים נבחר ח'מנאי לתפקיד. ב־28 ביולי 1989 בוצעה שורה מקיפה של תיקונים לחוקה שאיפשרו לח'מנאי לתפוס את מקומו של ח'ומייני, למרות שלא היה בדרגה הדתית המתאימה.

כהונות המועצה אורכות שמונה שנים, לכן נערכו בחירות למועצה רק ארבע פעמים. ב-1983, 1991, 1999 ו־2006. עם זאת, בגלל התיקון לחוק הבחירות באיראן, שנועד להעלות את אחוזי ההצבעה הנמוכים בבחירות השונות ולחסוך עלויות, אוחדו מועדי הבחירות לנשיאות, לפרלמנט, למועצות המקומיות ולמועצת המומחים. כהונת המועצה הנוכחית תימשך עד 2017, מועד בו המנהיג הנוכחי, ח'אמנאי, עתיד להיות בן 78.

בחירות 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות למועצת המומחים התקיימו בכל איראן ב־15 בדצמבר 2006, והמועצה התכנסה לראשונה ב־19 בפברואר 2007. עלי משכיני נבחר מחדש ליו"ר המועצה. ייחודן של הבחירות היה בניצחון רשימתו של הנשיא לשעבר, הפרגמטיסט עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, על פני מועמדים שמרנים יותר המזוהים עם הנשיא מחמוד אחמדינז'אד. רפסנג'אני עצמו זכה בכמעט פי שניים קולות מאשר "מורו הרוחני" של אחמדינז'אד, האייתוללה הקיצוני מוחמד תקי מצבח יזדי. בסך הכול כ־65 מועמדים המקורבים לרפסנג'אני נבחרו למועצה (כ־75 אחוזים מהמושבים). אחוז ההצבעה, אף על פי שהיה רק 60 אחוזים, היה גבוה מאשר בבחירות קודמות למועצה. בבחירות פנימיות בתוך המועצה באוגוסט 2007 זכה רפסנג'אני לעמוד בראש הגוף, ועקף בבחירות את אחמד ג'אנתי, השייך לפלג הקיצוני-דתי.‏[9] רפסנג'אני עמד בראש המועצה עד שנת 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנוהל בפרסית
  2. ^ Iran Announces Second Extension of Voting," Reuters, Oct. 23, 1998.
  3. ^ פרק 108 של החוקה.
  4. ^ תכונות אלו מפורטות בפרקים 5 ו־109 של החוקה האיראנית והן: אדיקות, יכולת לפסוק פסיקות דתיות, יושר, מודעות למתרחש סביבו, ראייה פוליטית וחברתית נכונה, אומץ, תושייה, יכולת ניהול וזהירות.
  5. ^ פרק 109 של החוקה.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 בפרסית
  7. ^ בפרסית
  8. ^ בפרסית
  9. ^ יוסי מלמןמכה לתומכי אחמדינג'אד: רפסנג'אני נבחר לראש "מועצת המומחים", באתר הארץ, 5 בספטמבר 2007