מות מארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Death of Marat by David.jpg
מות מארה
La Mort de Marat
ז'אק לואי דויד, 1793
שמן על בד, 168 × 128 ס"מ
המוזיאון הבלגי המלכותי לאמנויות, בריסל

"מות מארה" (בצרפתית: La Mort de Marat) הוא ציור שמן מאת הצייר הנאו קלאסי ז'אק לואי דויד. הוא מהווה את אחד מן הדימויים המזוהים ביותר עם המהפכה הצרפתית.

ההיסטוריה של הציור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור מציג את מותו של ז'אן-פול מארה, רופא ממוצא שווייצרי ומהפכן, אשר היה חבר ומנהיג בסיעת היעקובינים הקיצונית וממייסדי שלטון הטרור המהפכני במהלך המהפכה הצרפתית. מארה נרצח בביתו בעת ששהה באמבט רפואי על ידי שרלוט קורדיי, חברה בסיעה הז'ירונדינית (סיעת מרכז ליברלית). רציחתו של מארה עוררה תגובות נזעמות בקרב היעקובינים והביאה לטבח באויביהם המלוכניים והז'ירונדינים כאחד. קורדיי עצמה הוצאה להורג באמצעות גיליוטינה ב-17 ביולי 1793 באשמת הרצח. דויד היה מקורב אל מארה ותמך במקסימיליאן רובספייר, מנהיג היעקובינים. דויד אף ארגן את הלוויה המפוארת של מארה וצייר את הדיוקן של מארה כמרטיר הראשון של המהפכה.

הציור הוצג באספה המחוקקת כארבעה חודשים לאחר מותו של מארה והפך להיות מכשיר תעמולה בידי השלטון המהפכני. תלמידיו של דויד אף יצרו כמה העתקים של הציור בין השנים 1793-1794. לאחר הוצאתו להורג של רובספייר, בשנת 1794, סר חינו של הציור בעיני השלטון החדש ובשנת 1795 הוא הוחזר לרשותו של דויד. לאחר מותו של דויד נשתכח הציור ומשפחתו ניסתה למכור אותו ללא הצלחה.

במחצית המאה ה-19 החלה התענינות מחודשת ביצירה, בייחוד לאחר שהמשורר ומבקר האמנות שארל בודלר כתב על הציור. עדות להתענינות זו ניתן למצוא בציור "שרלוט קורדיי" (1860) מאת הצייר הצרפתי פול ז'אק אמי בודרי (Paul-Jacques-Aimé Baudry), המתאר את מחזה המוות מציורו של דויד מתוך זווית ראייה שונה, החושפת את דמותה של קורדיי.

במהלך המאה ה-20 שימש הציור השראה לציירים שונים, כדוגמת פאבלו פיקאסו, אשר התייחסו אל הציור בעבודותיהם. בספרות בולט מחזהו של פטר וייס (Peter Weiss) - "מארה סאד" (1963), המשתמש בציור כבסיס מרכזי לעלילת המחזה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאור מותו של מארה יצר דויד שילוב בין תיאור ריאליסטי לבין אידאליזציה של הדמות. מארה יושב באמבט המכוסה בסדין לבן ובשמיכה ירוקה המסתירים לוח כתיבה מעץ, חפצים אותם ראה דויד בביקור בחדרו של מארה ביום שלפני הרצח. בידו האחת הוא מחזיק דף נייר ועליו מכתב ואילו ידו האחרת שמוטה על הרצפה ומחזיקה בנוצה. לצד האמבט, שמימיו אדומים מדם, ניצבת שידה עשויה עץ ועליה קסת דיו, נוצה ונייר כתיבה. פלג גופו העליון של מארה בולט מן האמבט וראשו העטוף בבד לבן שמוט לאחור.

דויד בוחר לא להדגיש את הזוועה שברצח. פצעי העור של מארה אינם מתוארים ואף חתך הסכין מתואר בצורה מזערית. גם פניה של הדמות מביעים שלווה, המועצמת על ידי הרקע השטוח של הציור ועל ידי הבדים הלבנים המבודדים את הדמות. תנוחת הגוף של מארה מזכירה את דמותו של ישו ביצירות כגון פסל ה"פייטה" (1499) של מיכלאנג'לו או הציור "ההורדה מן הצלב" (1602-1603) מאת קאראווג'ו. בציור דוד מכניס את המכתב שמארה קרא בזמן ששרלוט קורדיי התגנבה לבית ובעצם כך יכלה לרצוח אותו. בנוסף, בגלל שדוד הכיר את מארה לפני המוות וחש זעזוע מהמוות הלא צפוי, הוא הקדיש לו את הציור וכך אפשר לראות שבשולחן שבתמונה רשום "למארה מדוד".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]