מחלת וילסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחלת וילסון היא מחלה תורשתית שמאופיינת בהצטברות נחושת ברקמות בגוף, בעיקר בכבד, במוח ובכליות. הצטברות בכבד עשויה לגרום להתנמקות, הצטלקות ואף לשחמת הכבד ואילו הצטברות במוח עלולה לגרום לנזק מוחי. אחד מתסמיני המחלה הן טבעות קייזר-פליישר: הצטברות משקעי נחושת ברקמות העיניים המופיעים כטבעות זהובות על הקרניות.

שכיחות המחלה היא בסביבות 1 לכל 30,000 איש ברוב חלקי העולם, אך גבוהה בהרבה במרכז אמריקה, במיוחד באל סלוודור שם שכיחותה 1 לכל 186 איש. כמו כן ישנה שכיחות מוגברת של המחלה בקרב צפון-אירופאים ויהודים ממוצא אשכנזי.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• האתר הישראלי למחלת וילסון