אלבומין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אלבומיןאנגלית: Albumin) הוא החלבון הנפוץ ביותר בדם היונקים.

המבנה של מולקולת אלבומין

אלבומין הוא חלבון מסיס במים המצוי בדם ובכל הרקמות. האלבומין נוצר בכבד, וחשוב לשמירה על לחץ אוסמוטי תקין של הפלזמה ואיזון מערכתי של נוזלי הגוף. אלבומין הוא בין החלבונים הארוכים ביותר.

אלבומין הוא החלבון המסיס השכיח ביותר בפלזמה ובעיקר בגופם של בעלי חוליות.

מבנה האלבומין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומין הוא חלבון גלובולרי המורכב בעיקר מסלילי אלפא, בעל מסה של כ-66 קילודלטון. האלבומין הוא חלבון, וידוע שהמרכיב הבסיסי לחלבונים הוא חומצות אמינו. חלבון האלבומין אצל בני אדם מורכב מסליל ארוך של כ-585 חומצות אמינו[1] הנקשרות ביחד בקשרים פפטידיים חזקים.

תפקידי האלבומין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלחץ ההידרוסטטי מניע נוזלים מתוך נימית הדם אל החלל החוץ תאי; לחץ קולואיד אוסמוטי נוטה להניע נוזלים מתוך החלל החוץ תאי לתוך הנימית כדי שתהיה תנועה אוסמוטית הממברנה צריכה להיות חדירה למחצה אידאלית – חדירה למים ובלתי חדירה לחלוטין למומסים; נימית הדם היא מאוד חדירה ליונים, רוב המרכיבים האוסמוטיים של הדם, לכן היא לא רלוונטית מבחינה אוסמוטית – לא אידאלית לחלוטין. הדבר היחיד שנמצא בפלאזמה של הדם בכמות ניכרת ועבורם הממברנה היא אידאלית –חלבוני הדם המיוצרים על ידי הכבד, בעיקר אלבומין. הערך האוסמוטי של חלבונים אלו נקרא לחץ קולואיד אוסמוטי, האוסמוזה שנובעת ממולקולות גדולות]. כמות האלבומין בדם מייצר לחץ קולואיד אוסמוטי של כ-28mmHg במצב נורמלי. באזור העורקי- הלחץ ההידרוסטטי באזור הזה שווה לכ-50mmHg, מכאן שהנטייה היא של סינון[2]. באזור הורידי הלחץ ההידרוסטטי הוא כ-5mmHg ואילו הלחץ הקולואיד אוסמוטי לא משתנה, ולכן הנטייה היא של ספיגה‏[3]. ככל שמתקדמים בנימית הדם הלחץ ההידרוסטטי הולך ויורד. יש נקודה שבה יש שוויון בין הלחץ ההידרוסטטי שווה ללחץ הקולואיד אוסמוטי – זוהי הנקודה היחידה שבה יש שיווי משקל בין הכוח המסנן לכוח הסופג. אז יש היפוך בצד הוורידי ונטייה לספיגה. איך נשמר נפח דם תקין ונוזל חוץ תאי ולא נגרמת בצקת? לפי ההיפותזה של סטרלינג הכמות שיצאה בצד העורקי שווה בדיוק לכמות שנספגה בצד הוורידי, ולכן אין חוסר של נוזל חוץ תאי ואין עודף של נוזל חוץ תאי (בצקת - אדמה). אלבומין מהווה בערך 50% מחלבוני הפלזמה. במצב נורמלי, הכבד מסנתז בערך 10 גרם ליממה. זמן החצי שלו – הוא בערך 17 יום – . האלבומין קושר מולקולות אחרות – הורמונים, בילורובין, חומצות שומן, תרופות. בנוסף, האלבומין אחראי ללחץ האונקוטי של הפלזמה, (לחץ קולאידו אוסמוטי) שהוא המתנגד העיקרי ללחץ ההידרוסטטי של הפלזמה. כאשר הכבד חולה, הוא לא מסנתז מספיק אלבומין, מה שגורם ל-hypoalbuminemia, ואז הלחץ האונקוטי יורד, ולכן יש דליפה של פלזמה, מה שגורם לבצקות.

מעבר חומרים מושפע מהלחץ האוסמוטי והאונקוטי

ח. שומן לא נמסות במים, כיון שהן הידרופוביות, ולכן הן מוסעות בזרם הדם בקומפלקס יחד עם אלבומין.

עקב תגובות פירוק תאי דם אדומות "תגובה הימאטוליטית" נוצר לנו חומר בשם בילירובין . החומר הזה בדרך כלל מסולק דרך הכליה במערכת הרינאלית, חלק ממנו נספג בחזרה וחלק יוצא מהגוף עם השתן . הבילירובין הוא חומר הידרופובי, משמע, הוא חומר לא מסיס במים. לכן הוא צריך לעבור איזה שהוא תהליך עד שיגיע לכליה ובהמשך לשתן . לאלבומין יש תפקיד מאוד משמעותי בהנעת הבילירובין הבלתי מצומד‏[4]בתוך הדם אל הכבד, בכבד הוא עובר צימוד עם חומצה גלוקורונית והופך להיות בילירובין מצומד‏[5].

מחלות הקשורות באלבומין[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולה שסובל משחמת, וכתוצאה מכך מחוסר סינתזת אלבומין, יש הצטברות נוזל בחלל הבטן.

חוסר באלבומין הנובע מאי-יכולתו של הכבד לסנתז אותו, למשל, היא תכונה מובהקת של שחמת הכבד. ערכים נמוכים של אלבומין מופיעים גם אצל חולים הסובלים ממיימת (הצטברות חולנית של מים), אצל אנשים הסובלים מכוויות נרחבות, מחלת כליות, בעיות ספיגת מזון, אצל נבדקים במצב גופני ירוד ותת-תזונה (בעיקר חסר בחלבון). במדינות העולם השלישי תת-תזונה וחוסר בחלבון במזון הן בעיות נפוצות הגורמות למיימת, המתבטאת בהתנפחות של הבטן כתוצאה מהעדר אלבומין וחוסר איזון אוסמוטי של נוזלי הגוף. היפואלבומינמיה[6] הוא המנבא החזק ביותר לתמותה במחלת כליה סופנית . תת תזונה וחוסר של חלבונים וקלוריות יכולים להפחית סינתזת אלבומין, ההנחה העיקרית היא שהיפואלבומינמיה נגרם כתוצאה מתזונה לקויה בקרב אותם חולים . סיבות נוספות ל היפואלבומינמיה הם בעיה בסינתזה, בעיה במאגרי חומצות אמינו, או אובדן של אלבומין במערכת הרינאלית . ירידה בכמות האלבומין בזרם הדם יכולה להעיד גם על בעיה חמורה בכבד (אי ספיקת כבד, שחמת או דלקת כבד כרונית), כי הסינתזה של האלבומין מתרחשת שם בכבד . היפואלבומינמיה יכול גם להיגרם עקב תסמונת נפרוטית (כליתית), שהחלבון מסולק דרך השתן עקב בעיה בכליה כי החלבונים אמורים להיספג בחזרה אל תוך הדם .

בדיקת כמות אלבומין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבדיקות דם טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4 עד 5.4 גרם לדציליטר. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על מחלת כבד. המצאות של אלבומין בשתן יכולה להצביע על בעיה בתפקוד הכליות. כיוון שתרחישים קליניים רבים מתבטאים בירידה ברמת אלבומין בדם, הדרישה לבדיקה זו רלוונטית למגוון גדול של מחלות ומפגעים קליניים. מדידת אלבומין היא חלק בלתי נפרד מפאנל בדיקות כבד, כחלק בבדיקות להערכת תפקודי כליה כגון אבחון תסמונת נפרוטית, ובדרך כלל ביחד עם בדיקת prelbumin, להערכת הסטאטוס התזונתי בעיקר במצבים הנחשדים לחוסר תזונה. מדידת אלבומין תידרש במצבים של עייפות ואיבוד משקל מסיבות לא ידועות, או הופעת נפיחות סביב העיניים, בצקת בעיקר בגפיים התחתונות, פעילות יתר של בלוטת התריס, או מצבי דלקת וכן הלם. מדידת אלבומין מתבצעת בתרחישים של ספיגה לקויה (קרוהן, צליאק), או בעיקר בילדים הם חשד לאיבוד ניכר של חלבונים בצואה (protein losing enteropathy). מצבי כוויות נרחבות, מצבי אלח דם (ספסיס) או מיימת (ascites) הם תרחישים בהם יש איבוד ניכר של אלבומין מהדם, באופן המחייב ניטור רמתו. מדידת רמת אלבומין בדם מתחייבת כל אימת שנדרשת מדידת רמת סידן בדם. איבוד נוזלים מסיבי בתרחישים של התייבשות (דה-הידרציה) הם סיבה מובהקת לעלייה ניכרת ברמת אלבומין הנמדדת בנסיוב, וזו אף סיבה קריטית למדידת אלבומין במצבים אלה‏[7].

הוראות לביצוע הבדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצוי צום של 4-8 שעות. נטילת דם במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב) או מבמנת הפארין (פקק ירוק). יש להימנע מביצוע המדידה בדגימה המוליטית או ליפמית באופן משמעותי. למדידה כמותית של אלבומין בשתן יש להעדיף איסוף שתן של 24 שעות או לפחות 12 שעות. יש להימנע מאיסוף שתן בכלי עם חומרים משמרים כמו כלורהקסידין, או דטרגנטים דוגמת נגזרות של אמוניום, העלולים לתת תוצאה מוגברת כזובה. חיוני לבצע בדיקת אלבומין בשתן טרי, כיוון שדגימת שתן ששהתה מספר שעות בטמפרורת החדר, הופכת להיות יותר בסיסית, מה שעלול לתת תוצאות מוגברות-כזובות של אלבומין.

מבחנות בדיקות דם

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Introduction to the Human Body: the essentials of Anatomy and Physiology. 7th edition, G.J. Tortora & B. Derrickson, Published by John Wiley & Sons Inc.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קיימות 20 חומצות אמינו שונות. בדומה לכל חלבון, האלבומין מורכב מכולן, כאשר בחלבונים שונים יש הרכב וסדר חומצות אמינו שונה.
  2. ^ מדובר על סינון הדם בתוך הכליה, שהאלבומין משפיע עליו בצורה כל כך משמעותית עקב הלחץ שהוא מייצר.
  3. ^ מדובר על ספיגת חומרים בחזרה אל תוך הדם .
  4. ^ הבילירובין נוצר בלתי מצומד, בכבד הוא נקשר לחומצה בשם גלוקוראוניד והופך להיות בילירובין מצומד .
  5. ^ בילירובין לא מצומד הוא בעל תכונות שונות מהבילירובין המצומד, והשוני העיקרי הוא המסיסות במים . בילירובין מצומד מסיס במים לעומת בילירובין בלתי מצומד .
  6. ^ https://en.wikipedia.org/wiki/Hypoalbuminemia
  7. ^ להרחיב בנושא, אפשר לקרוא בויקירפואה :http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F_-_Albumin_testing