מחשב כף יד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "PDA" מפנה לכאן. לערך העוסק במום מולד בלב Patent ductus arteriosus, ראו דוקטוס ארטריוזוס.
מחשב כף יד מתוצרת חברת דל
מחשבי כף יד של חברת פאלם
HP מחשב כף יד של חברת

מחשב כף יד (באנגלית: Personal digital assistant, ובראשי תיבות: PDA; בתרגום חופשי: עזר דיגיטלי אישי) הוא מחשב בעל מסך מגע בגודל קטן של כף יד. בתחילה נועדו מחשבי כף היד לשמש מעין יומן וספר טלפונים ובהמשך הורחב השימוש בפעם לפעולות רבות נוספות. מחשב כף יד טיפוסי כולל יכולות זיהוי כתב יד בסיסיות, שעון, יומן, לוח שנה, ספר טלפונים, רשימת מטלות, מעבד תמלילים בסיסי, מחשבון, אלבום תמונות ויכולת סינכרון בין המכשיר למחשב אישי. הסינכרון עם המחשב האישי מתבצע באמצעות כבל USB, או באמצעות התקני תקשורת אלחוטית (תת-אדום, Bluetooth או Wi-Fi). בשנות האלפיים, טלפונים חכמים ("סמארטפונים") כוללים תכונות ממחשבי כף יד ותקשורת סלולרית, הכוללת שיחות וגלישה באינטרנט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחשב כף יד ישן של חברת פאלם, משנות ה-90 המאוחרות עם 8MB זיכרון, מעבד 14MHz ויכולות של תת-אדום

חברת הטכנולוגיה האנגלית Psion הגדירה את סגנון ה-PDA עם ההשקה הארגונית הראשונה ב-1984. ה-Psion1 היה צר יותר מקופסת סיגריות, ארוך ועבה יותר, מידותיו היו 142×78×29.3 מילימטר ומשקלו 225 גרם. הוא היה מבוסס על טכנולוגיית 8 ביט והגיע עם יחידת אכסון שמכילה עד 10 KB ושני כרטיסי הרחבה.

המושג "מחשב כף יד" כפי שמוכר בעשור השני של שנות האלפיים, הוטבע ב-7 בינואר 1992 על ידי ג'ון סקאלי בתערוכת אלקטרוניקה לצרכנים בלאס וגאס, כאשר הציג שם לראשונה את "ניוטון" - מחשב כף היד של חברת אפל. השינוי המהותי התרחש בשנת 1995, כאשר נקנתה פאלם על ידי US Robotics. כשנה לאחר מכן הוצעו לשוק מוצרי ה-Pilot, שתפעולם נעשה באמצעות ממשק עט ומסכים רגישים למגע, תוך כדי שימוש במערכת זיהוי כתב יד "גרפיטי" של החברה. תביעה של חברת Pilot גרמה לשינוי שמו של הדגם ל-Palm.

בעבר מרבית מחשבי כף היד היו מבוססים מעבדים של מוטורולה. כאשר עברה חברת פאלם לעבוד עם מעבדי אינטל, היא סימנה למעשה את סיום העבודה עם מעבדים של מוטורולה.

באפריל 2010 HP רכשה את חברת מחשבי כף היד פאלם (בסכום של 1.2 מיליארד דולר), כדי להיכנס לשוק הטלפונים החכמים‏[1].

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מחשבי כף יד היו מבוססים על מעבד Xscale של חברת אינטל, עליהם רצו מערכות הפעלה שונות, כשלכל אחת מהן היו יכולות דומות אך הן פונות לשימושים שונים: חלקן לכיוון הסלולר, ואילו אחרות לשוק העסקי והביתי.

על פי מחקר גרטנר מקיף שסקר את שוק מחשבי כף יד, עולה כי השוק התכווץ ב־5% ברבעון 2004 לעומת הרבעון הקודם של שנת 2004, מאחר ששוק מחשבי כף יד התחרה מול שוק הטלפונים החכמים. מחקרים נוספים המראים ירידה בשוק מחשבי הכף יד משקפים למעשה מגמה, בה בסופו של דבר יתחלק השוק בין מחשבי כף יד ללא יכולת סלולרית, מחשבי כף יד בעלי יכולת סלולרית, ומכשירים סלולריים עם יכולות של מחשבי כף יד. הגבול בין שני האחרונים הולך ומטשטש.

נכון ל-2005, מחשבי כף היד המשוכללים תמכו ביכולות אלחוטיות בתקנים של WI-FI ושל Bluetooth בנוסף לתמיכה המובנית בתת-אדום. בנוסף, הם תמכו בכרטיסי זיכרון נשלפים (לרוב בתקן Secure Digital), והגיעו לנפחים גדולים של עד כמה GB. קיימים מחשבי כף יד עם אנטנה לקליטת GPS, שמסוגלים לאתר את המיקום של המכשיר על פני כדור הארץ באמצעות רשת הלווינים, ואף להציג מפות רלוונטיות לשטח לניווט.

התפשטות הטלפונים הסלולרים החכמים דחקה אל מחוץ לשוק את מחשבי ה-PDA.

מאפייני חומרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגמים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניב ליליאן, ניצן סדן, HP קונה את פאלם: חברת מחשבי כף היד ניצלה?, באתר ynet‏, 29 באפריל 2010