מטבע מקומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מטבע מקומי (ידוע גם כמטבע קהילתי, קהילת סחר חליפין או אשראי קהילתי) הוא מערכת חברתית וולונטרית של כלכלה אלטרנטיבית המוקמת בידי קבוצת אנשים או בידי מוסד קהילתי במטרה לאפשר שיתוף כלכלי מקומי בתנאים של מחסור באמצעי תשלום או ככלי לבניית הון חברתי קהילתי.

מערכת מטבע מקומי מורכבת מחברים המצטרפים באופן וולונטרי ומאמצעים המאפשרים סחר חליפין ביניהם. מערכות סחר החליפין יכולות ללבוש צורה פשוטה ביותר של לוח החלפות פומבי המוצב במקום ציבורי, או צורה מורכבת של מערכות אשראי ממוחשבות מתקדמות לרישום החליפין. קיימות לא מעט קהילות מטבע מקומי המנפיקות מטבע של ממש, לרוב בשטרות נייר, ועם המוכרות בהן נמנות קהילת "השעות של איתקה" במדינת ניו יורק, ארצות הברית, ויוזמות סיוע כלכלי הפועלות, למשל, במזרח טימור ובמדינות נוספות בעולם השלישי.

מערכת המטבע המקומי מאפשרת סחר חליפין גם במצב של חוסר באמצעי תשלום מקובלים, וכן מאפשרת החלפה של טובין ושירותים שקשה לקבוע להם ערך בכלכלה הרשמית, כמו לימוד לא פורמלי, השגחה על ילדים, סיוע במטלות קטנות בבית וסביבתו וייצור ביתי של מוצרים ומזון בכמויות קטנות.

כללים כלכליים אלטרנטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות מטבע מקומי מוקמות כדי להשלים מערכות כלכליות רשמיות או אפילו כדי להציב אלטרנטיבה לכשלים שלהן. לכן הן מושתתות בדרך כלל על כללים כלכליים אלטרנטיביים, שלעתים קרובות אף עומדים בניגוד לכללי המערכת המוניטרית הרשמית.

בלי ריבית/ ריבית שלילית: מערכות מטבע מקומי נועדו לעודד סחר, והיות והן לרוב קטנות ומועטות משתתפים יחסית לשוק הלאומי או הגלובלי, האיום המרכזי על פעילותן הוא סטגנציה, כלומר קפאון של המסחר כתוצאה מחוסר פעילות. מסיבה זו ובשל העדפות ערכיות של מרבית העוסקים בתחום, מערכות אלו פועלות ללא ריבית או אפילו במנגנון של ריבית שלילית, כך שלמטבע אין תפקיד של אגירת ערך, והוא נועד ומכוון למסחר הקהילתי בלבד.

שוויון ערך העבודה מתוך תפיסה ערכית אלטרנטיבית, מבוססות מערכות מטבע מקומי רבות על שוויון בערך העבודה. מכאן השימוש הנפוץ ב"שעות" , דוגמה מובהקת לכך היא בנק זמן - מודל קהילתי במיוחד בו הערך של תרומתו של כל משתתף נמדד אך ורק בזמן שהוא משקיע. השימוש בזמן העבודה כאמת מידה הוא שונה מאד מהמערכת הכלכלית הלאומית והגלובלית בכך שהוא מיישם שוויון בערך העבודה, להבדיל מהמצב בכלכלה הקלאסית, שבה ערכה של שעת עבודה של בנקאי השקעות, למשל, יכול להיות גבוה פי מאות מערך שעת עבודתו של פועל ייצור.

כלכלה מקומית בעולם גלובלי רעיון מרכזי במערכת מטבע מקומי הוא ההעדפה של מסחר בטובין ושירותים ברמה המקומית ובתוך קהילה. כשהמשתתפים משתמשים במטבע המקומי, הם משאירים את הערך שקהילתם מייצרת בתוך הקהילה. העדפה זו מנוגדת למגמות של שוק "חופשי" גלובלי השולטות במדיניות הכלכלית במערב, ובאה לשרת ערכים אלטרנטיביים של הון חברתי, כלכלה אקולוגית ומרקם קהילתי.

מטבע מקומי בישראל - קהילת מחרוזת ובנק זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999 הוקמה בישראל קהילת מחרוזת כמערכת מטבע מקומי. קהילת מחרוזת שהוקמה על ידי קבוצת פרמקלצ'ר ישראל משתמשת במטבע מקומי הנקרא "חרוזים" ופועלת בשיטה פשוטה יחסית של ניהול המסחר על ידי רכזי קהילה, המוציאים לאור מדריך של השירותים והמוצרים שמציעים החברים בעד "חרוזים" או בתעריף משולב של "חרוזים" ושקלים. ניסיון חשוב זה הקיף בשיאו כשלוש מאות חברים אך נראה שכעת הוא נמצא בסטגנציה.

בשנים האחרונות הקימו מספר מתנ"סים ומרכזים קהילתיים בנקי זמן - מודל קהילתי של מטבע מקומי הנשען על עבודה קהילתית מאורגנת ונועד לסייע לאוכלוסיות המודרות מהכלכלה הרשמית, כמו אוכלוסיות קשישים ועולים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]