ביטקוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביטקוין
Bitcoin logo.svg
שם המטבע Bitcoin
משתמש(ים) שימוש גלובלי חופשי, אינו נתון להגבלה על ידי חוקים מקומיים.
אינפלציה קצב שנקבע מראש ויורד.
יחידות משנה
100 מליון סטושי הם ביטקוין אחד סטושי (Satoshi)
סמל BitcoinSign.svg, ฿, גם BTC או XBT

ביטקוֹיןאנגלית: Bitcoin, מילולית הלחם של סיבית ומטבע) הוא מטבע ממוחשב ומבוזר. הוא נוצר בינואר 2009 על ידי סאטושי נקאמוטו (Satoshi Nakamoto, ביפנית: 中本 哲史‏[1]; כנראה שם בדוי) שכתב את הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה.

מטבעות הביטקוין נשמרים באמצעות תוכנה המכונה "ארנק" הנמצאת במחשב מקומי או על שרת מרוחק. התוכנה מאפשרת לשמור את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם. מערכת הביטקוין, בהיותה מערכת מבוזרת, אמורה להבטיח שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכום שהועבר בתשלום אכן נגרע מארנק המקור. במספר אתרים ניתן להמיר מטבעות שונים לביטקוין.

הביטקויון, להבדיל ממטבעות "מסורתיים", אינו מופק או מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי של מדינה כלשהי. הביטקוין מבוסס על ניהול מבוזר באמצעות מנגנוני קריפטוגרפיה ורשת תקשורת עמית לעמית. נכון לשנת 2014 ולמרות נסיונות רבים לשינוי המצב, הביטקוין אינו מוכר באף מדינה ממדינות העולם כמטבע שהוא הילך חוקי, דהיינו מטבע שיש חובה להסכים לקבלו כתשלום, ובנק ישראל, כמו גם רגולטורים בארצות הברית, קנדה ואירופה אף הזהירו מפני השימוש בו.‏[2][3] בהתבסס על רעיונות וטכנולוגיות שפותחו עבור הביטקוין, הוגדרו יותר מ-200 סוגים אחרים של מטבעות וירטואליים, ביניהם הלייטקוין‏[4][5], הדוגקוין‏[6] והישראקוין‏[7].

נכון ליוני 2011 ישנם מאות בתי עסק המקבלים תשלום בביטקוין.‏[8] נכון לאפריל 2014 נכרו (כפי שמקובל לקרוא לפעולה של גילוי ביטקוין חדשים) מעל ל-12.5 מיליון מטבעות ביטקוין ברחבי העולם.‏[9]

הביטקוין מאופיין בתנודתיות קיצונית. ב-29 בנובמבר 2013 נסחר בשווי של 1,186.03 דולר (ארצות הברית), כמעט כמו מחיר אונקיית זהב באותו זמן (1,247 דולר לאונקייה) ובתחילת דצמבר 2013 ירד ל-750$, נכון למאי 2014 נסחר סביבות 570$.

תרשים שווי שוק (בדולר ארצות הברית) של ביטקוין עד סוף פברואר 2014

מקור ערכו של הביטקוין[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום מסך של תוכנת ביטקוין במערכת ההפעלה חלונות 7

לאורך ההיסטוריה נעשה שימוש בסוגים שונים של אמצעי תשלום שאינם סחר חליפין. שימוש במטבעות העשויים ממתכות יקרות הנקראים גם כסף סחורה, מטבעות העשויים מחומרים זולים יותר המייצגים כמות של זהב המוחזקת אצל המנפיק הנקראים גם כסף ייצוגי.

החל מהמאה ה-11 נעשה שימוש בכסף פיאט - שטרות ומטבעות שלא רק שערכם של המטבעות אינו קשור לערך החומר שממנו הוכנו, כמו בכסף ייצוגי, אלא אין כנגדם שום עתודה של זהב אצל המנפיק. כסף פיאט חשוף לסכנה שהמנפיק יגדיל את סכומי המטבע שבמחזור ובכך יגרום לאינפלציה. בתקופות שונות בהיסטוריה נעשה שימוש במנגנון הנקרא "תקן הזהב", שמנע מממשלות ליצור כסף פיאט. לפי שיטה זו, מטבעות ושטרות מדינתיים מקבלים את ערכם מהעובדה שיש כנגדם כמות מסוימת של זהב בידי המנפיק, והוא חייב למוסרם כנגד השטר. בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים, עם התמוטטותו של הסכם ברטון-וודס, ננטשה לחלוטין שיטת תקן הזהב. וכיום אינה בשימוש. כיום, כל מערכות המטבע העולמיות נשענות על האמון שיש למשתמשים בחוסנו של המטבע וביציבות שערו לעומת מטבעות אחרים ולעומת האינפלציה.

מטבע הביטקוין דומה לשיטת תקן הזהב, מאחר שכמות המטבעות שלו תהיה מוגבלת (הוא אינו יכול לעבור את הרף של 21 מיליון מטבעות‏[8] לאחר שתסתיים תקופת הכרייה, ראו להלן) והוא לא יושפע ממדיניות מוניטרית של מדינות, מאחר שאינו מנוהל ישירות על ידי מדינה ריבונית. עם זאת, הוא שונה משמעותית מזהב בכמה הבטים. ראשית - לביטקוין אין ערך שימוש כמו שיש לזהב, שממנו אפשר להתקין תכשיטים וכלים מכלים שונים. לזהב גם שימושים תעשייתיים שונים. בנוסף, למרות שכיום הזהב אינו משמש כמטבע או כבסיס למטבע, והוא סחורה כמו כל סחורה אחרת, ההיסטוריה התרבותית והכלכלית של העולם ייחסה לו "ערך עצמי" ובשל כך אפשר לסחור בו כמעט בכל מקום.

לדברי תומכיו, יתרונו המרכזי של הביטקוין הוא שבשונה מהמטבעות "המסורתיים" - הוא אינו סובל מאינפלציה. זאת מאחר שמספר מטבעות הביטקוין בעולם מוגבל, ואין שום ישות שיכולה "להדפיס" יותר מטבעות ביטקוין מהכמות הסופית שנקבעה, אפילו לא היוצרים שלו. בנוסף, בניגוד ל"תקן הזהב" כמערכת מטבע, הביטקוין לא יהיה כפוף להסכמים בין מדינות ריבוניות שישפיעו על שערו, והשער יקבע באופן חפשי בין המשתמשים והסוחרים בו.

נכון ל-2014 ישנם קשיים רבים בדרכו של הביטקוין להפוך למטבע הנהנה מאמון בינלאומי נרחב. סיבה מרכזית לכך היא העובדה שעל אף שעקרונית ביטקוין אינו סובל מאינפלציה, שערו היציג תנודתי מאד, ברמה שכמעט ואינה קיימת במטבעות רגילים. כך למשל ביוני 2011 שער הביטקוין הגיע לשיא של $32, חודשיים לאחר ששערו היה $1 בלבד.‏[10] בסוף נובמבר 2013 שערו הגיע לכ־1200$ ובתחילת דצמבר 2013 ירד ל-750$ ואף למטה מזה. קשה מאד להשיג את אמון המשתמשים ולנהל מערכת עסקית במטבע שטווח התנודות שלו גדול כל כך.

נכון לשנת 2014 אין גישה אחידה בכל הקשור לרגולציה של השימוש בביטקוין כמטבע. הביטקוין עדיין נחשב בקרב חלק מהרגולטורים במדינות השונות כמטבע החשוד בקשר לגורמים עבריינים, ומעורר חשש אצל בנקאים בכל הקשור לעמידה בדרישות החוק כנגד הלבנת הון,‏[11] אם כי ישנן גם גישות הרואות בו מהלך חיובי.‏[12] הבנק האירופי סקר את ביטקוין וקבע בין השאר שלא מדובר על תרמית פונזי אך מדובר על השקעה בסיכון גבוה.‏[13] בגרמניה ביטקוין הוא "מטבע פרטי",‏[14][15] כלומר אינו הילך חוקי, אך יכול לשמש בסוגי עסקאות שונות[דרוש מקור].

רגולטורים בארצות הברית ובאיחוד האירופי,‏[16] וכן שלטונות רוסיה[17] וסין,‏[18] הדגישו כי השימוש בביטקוין עלול לסייע לפעילותם של ארגוני טרור ופשע ברחבי העולם. כמו כן, הודגש כי המסחר בביטקוין הוא מסחר בסיכון גבוה במיוחד, ועלול להוביל אזרחים לביצוע פעילויות בלתי חוקיות.

ב-19 בפברואר 2014, התייחסו לראשונה באופן רשמי רגולטורים ישראלים לסוגיה זו. בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, יחד עם רשות המסים, הרשות לניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. בהודעתם ציינו הרגולטורים כי כלל ההיבטים של הסוגיה עודם נבחנים‏[2][16] אך הם רואים חובה לעצמם להדגיש את הסיכונים הרבים הגלומים לדעתם בשימוש בביטקוין ובסחר בו. עם זאת באוגוסט 2014 הוקם צוות בין-משרדי בנושא מטבעות וירטואליים מבוזרים שבראשו יעמוד ראש מחלקת המחקר של בנק ישראל‏[19].

תכונתו המשמעותית של הביטקוין כמטבע שאינו מנוהל באמצעות מדיניות מוניטרית, ואין בנק מרכזי ומדינה המחויבים לתמוך בו, יכולה להיתפס כיתרון או כחיסרון, באופן התלוי בהשקפת העולם על מקומה ותפקידה הראוי של המדינה בכלכלה.

ביטקוין כאמצעי תשלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט בבית קפה המקבל תשלום באמצעות ביטקוין

יתרון חשוב של הביטקוין כאמצעי תשלום הוא הנגישות לשימוש בו ברחבי העולם: ניתן להעביר כספים ממדינה למדינה תוך דקות ספורות. עם זאת, ישנם גם חסרונות לביטקוין. הראשון בהם הוא הקושי הטכני להשתמש בביטקוין באינטראקציות פשוטות, מאחר שהמטבע, בניגוד לזה "המסורתי", ניתן לשימוש באמצעות מחשב או סמארטפון, ולכן זקוק למקור אנרגיה חשמלי ולחיבור לאינטרנט כדי לבצע כל פעולה של העברת כספים.

כדי להחליף את מקומה של המדינה (או של הסכמים בין-מדינתיים) הוקמו מנגנונים טכניים שונים המאפשרים סליקה של כסף. כדי להבטיח שהמערכת לא תהיה כפופה למוקד יחיד, כל המשתתפים מקבלים את כל המידע, ובנוסף - איסוף המידע להיסטוריה המשותפת מחייב מאמץ חישובי רב (ראו בהמשך). מאמץ זה גורם לכך שזוהי פעולה שיוצרת הסכמה של "רוב" (לפי כוח החישוב) משתתפי הרשת.

תשלום במערכת ביטקוין נחשב כתקף רק לאחר ששודר לכל המשתתפים (ראו בהמשך). לכן אין דרך להסתיר תשלומים. אולם מקור ויעד התשלום מזוהים רק לפי כתובת הארנק (המקביל במידה מסוימת לחשבון בנק) שלהם, ומערכת ביטקוין עצמה לא מבטיחה דרך לוודא מיהו הבעלים של אותם ארנקים. לכן משתמשים מיומנים המבקשים להשיג חשאיות יכולים להשתמש בביטקוין כדי להעביר כספים בדרך שלא תקושר אליהם. בנוסף, בדומה לתשלום במזומן (ובניגוד לאמצעי תשלום אחרים), העברת ביטקוין היא סופית ולא ניתנת לביטול על ידי המערכת. באופן דומה, איבוד קובץ ה-"ארנק" (כולל איבוד הגיבויים) גורם לאיבוד הביטקוין שהיו בתוך הארנק, ללא אפשרות להחזירם.‏[20]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בנובמבר 2008 פורסם בדוא"ל קישור למאמר המתאר את הרעיון והמערכת.‏[21] המאמר נכתב בשם "סאטושי נקאמוטו", וההשערה היא כי מדובר בשם עט של אדם או קבוצת אנשים. עד היום לא ידוע ברבים מיהו מייסד המטבע. בעבר טען סאטושי נקאמוטו שהוא יפני, אך מהודעות שהשאיר בפורומים, ניכר שרמת האנגלית שלו גבוהה מאוד, בדומה לזו של שפת אם. בדצמבר 2010 פרש נקאמוטו מפיתוח המטבע, והשאיר את העיסוק בכך לקהילת המשתמשים בו. נעשו מספר נסיונות לאתר את ממציא הביטקוין, אך ללא הוכחה וודאית לזהותו.‏[22]

מספר בורסות פועלות להחלפת כסף מסורתי בביטקוין, בורסות אלה גובות עמלות המרה ואינן מקבלות תשלומים באמצעות כרטיסי אשראי. בחודש יוני 2011 בוצעה מתקפת האקרים על אחת מבורסות המרת הכספים של המטבע. בעקבות כך, השער בו נסחר המטבע בבורסה זו צנח מבערך 17 דולר לסנטים בודדים‏[23] ולאחר כמה ימים התייצב. תנודותיו הגבוהות של המטבע גורמות לדיווחים בכלי התקשורת, מה שגורם בין היתר להפצת הביטקוין.

בשנת 2011 החלו אתרי אינטרנט אחדים, ובהם ויקיליקס, ארכיון האינטרנט, המוסד לתוכנה חופשית, לקבל תרומות גם באמצעות ביטקוין. קרן החזית האלקטרונית הסכימה לקבל תרומות בביטקוין לתקופה מסוימת, אולם החליטה לבטל אפשרות זאת. בחודש אוקטובר 2012 פרסם הבנק המרכזי האירופי דו"ח‏[24] הקובע כי השימוש ההולך וגובר באינטרנט ובמסחר אלקטרוני, כמו גם ההתקשרות הבלתי אמצעית שבין סוחרים ולקוחות ולהפך, והדגש ששמות קהילות וירטואליות על ממד המהירות, צפויים להאיץ את קצב גידולו של הביטקוין.‏[25] בחודש דצמבר 2012 קיבלה ביטקוין סנטרל (Bitcoin Central), אחת החברות המפעילה בורסה להמרה ביטקוין, מעמד של "ספק אמצעי תשלום" (Payment Services Provider), דבר שעשוי להקל על הפצתו.‏[26]

בשנת 2013 החלו האתרים Reddit (אנ') ו-Mega להציע את שירותיהם גם תמורת ביטקוין.‏[27] באפריל אותה שנה הגיע ערך המטבע ל-100$ לביטקוין אחד.‏[28][29] באוקטובר 2013 נסגר בידי ה-FBI אתר מכירת הסמים הגדול ביותר באינטרנט, "דרך המשי", אשר פעל בדארקנט ושכל העסקאות בו נעשו באמצעות ביטקוין. במהלך הסגירה נתפסו כ-26 אלף ביטקוינים בשווי 3.6 מיליון דולר, על אף שעל פי הערכות זהו רק חלק קטן מהשווי הכולל של הביטקוינים המצויים ברשותו של מקים האתר, רוס וויליאם אולבריכט .‏[30]

בשנת 2014 הושמעה באמצעי התקשורת ביקורת על עתידו של הביטקוין, שהחריפה במיוחד לאחר נפילת הבורסה הווירטואלית Mt. Gox, שהייתה בורסת הביטקוין הגדולה והחשובה בעולם, אשר נפלה קורבן לפריצה ושוד של כ 850,000 ביטקוין ולבסוף הגיעה לפשיטת רגל ונסגרה‏[31]. תגובה אחרת למשבר הייתה של ממשלת יפן, שהודיעה בפברואר 2014 כי היא תפעל להגדרת הליכים פורמליים לבצוע העברות מטבע ביטקוין ובכלל זה גם תבחן את הבטי המיסוי של הביטקוין.

המבנה הטכני של הביטקוין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארנק הדיגיטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבעות ביטקוין נשמרים ב"ארנקים". ארנק ביטקוין יכול להיות מאוחסן במחשב מקומי או על שרת מרוחק. הארנק שומר את המידע על כמות הכסף שיש למשתמש מסוים ובדיוק כמו חשבון בנק אפשר להעביר אליו וממנו כסף. כאשר מעבירים כסף מחשבון בנק אחד לחשבון אחר, הבנק מוודא שהסכום מועבר - כלומר שהסכום נגרע מחשבון המקור הוא זה שהגיע לחשבון היעד בניכוי של עמלת שירות לבנק. מערכת ביטקוין היא מערכת מבוזרת, כל אחד יכול להחזיק ארנק משלו ולכתוב בו תוכן ככל העולה על רוחו. המערכת צריכה עדיין להבטיח שתשלומים לא ימציאו מטבעות שלא קיימים, ושסכום שהועבר בתשלום אכן נגרע מהארנק המקור ולא יוכל לשמש כתשלום שוב פעם.

הארנקים מזוהים לפי כתובת ביטקוין. הכתובת היא מילה באורך 27 עד 34 סימנים (ספרות או אותיות אנגליות קטנות או גדולות). הכתובת מתחילה בסימן שמסמל את סוגה ('1' עבור כתובת ביטקוין רגילה) ולאחר מכן 26 עד 33 סימנים (בדרך כלל 33). לשם מניעת בלבול אין שימוש בסימנים '0',‏ 'O',‏ 'I' ו־'l' (אות i גדולה ואות L קטנה). אפשרי (ואף מקובל) שאדם אחד יחזיק מספר כתובות ביטקוין שונות לשימושים שונים. כתובת לדוגמה: 11uEbMgunupShBVTewXjtqbBv5MndwfXhb. כתובת זו מייצגת מפתח ציבורי (לפי אלגוריתם ECDSA - בעזרת הצפנה מבוססת עקומים אליפטיים). הארנק מחזיק את החלק הפרטי של המפתח.

העברות כספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העברה היא הוראה מוצפנת חתומה דיגיטלית שנשלחת לרשת האינטרנט על ידי בעלי הארנק להעביר סכום מארנקו לארנק אחד אחר. ההעברה משודרת לכל משתמשי ביטקוין דרך רשת התקשורת העולמית האינטרנט. למעשה קיים "יומן" העברות דיגיטלי שנגיש לכל אחד ברשת שבו רשומים כל העברות הכספים ההיסטוריות מיום הקמת הביטקווין ועד עכשיו. יומן זה מחולק ל"בלוקים" בכל בלוק יש כמות מסוימת של רישומי העברות כספים החל מסיום חישוב הבלוק הקודם. כך שלמעשה אם מחברים את כל הבלוקים מקבלים יומן העברות כספים של כל פעילי הביטקווין מאז הקמתו ועד לרגע הנוכחי.

לתיעוד העברות הכספים תפקיד מרכזי ביותר במגנון הפעולה של הביטקוין, מצד אחד הוא מונע כל אפשרות ל"זייף" כספים, כלומר ליצור כסף חדש יש מאין במערכת, משום שכל העברה של כסף שאין לו תיעוד קודם במערכת העולמית נפסל ולא מוכר כהעברת כספים מאושרת. כל בלוק של העברות כספים נוצר בממוצע כל עשר דקות זאת בגלל הגדרה שרירותית של קוד התוכנה שנקבע בעת המצאת הביטקוין. זו גם הסיבה שלוקח עשר דקות לאשר סופית העברת של כספים כל הארנקים ברשת ממתינים לבניית הבלוק שיוודא שאכן העברת הכספים מתאימה לבלוק הקודם וכך למנוע זיופים. הבלוק מוצפן ברמה גבוהה ביותר כך שבלתי אפשרי לזייף אותו. יש בו שדה שתוכנו יכול להיות מספר כלשהו, וגם שדה של פונקציית גיבוב. הגיבוב נעשה בעזרת גרסת הצפנה SHA256 של SHA-2.

יצירת הכסף במערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשיר המשמש לכריית ביטקוין בעזרת FPGA

יצרני הבלוקים שנקראים גם "כורים" בונים כל הזמן תיעוד של העברות הכספים האחרונות בכל העולם. בלוק זה הוא הבסיס התפעולי המאפשר שימוש תקין במטבע. יצרניים אלו בעצם מבצעים את העבודה שהבנקים עושים היום. במבנה התפעולי ארוך הטווח של הביטקוין יש מקור מוטיבציה להמשיך לגרום ל"כורים" להמשיך לעשות בדמות "משכורת" שהם מקבלים משני מקורות. תשלום ראשון בצורת שבריר אחוז מזערי מתוך העברת הכספים שנרשמו בבלוק מעין "עמלת העברה" וצורת התשלום השנייה היא סכום מוגדר מראש של מטבעות ביטקווין שנוצרים יש מאין ומועברים לחשבון של יוצר הבלוק.

צורת חישוב זו של תגמול על יצירת הבלוקים נוצרה על ידי אלגוריתם ממוחשב שבנו מפתחי הביטקוין בעת השקת המטבע. על כל יצירת בלוק משתמשים ברשת המכונים "כורים" מנסים לוודא את תוכן הבלוק וכן ליצור גיבוב של הבלוק שערכו המספרי נמוך יחסית. הסיכוי לקבל את הערך הזה מאוד נמוך ולכן הכורים חייבים לחשב את הגיבוב של הבלוק מספר רב של פעמים כדי להצליח להשיג בלוק תקין. הראשון שמצליח ליצור בלוק תקין עם ערך גיבוב נמוך מספיק זוכה בפיצוי על המאמץ. סכום הכסף של כל הבלוקים שנוצרים ביממה הוא כ-3 מיליון דולר ביום.

בעבר, בזמן יצירת המטבע התשלום עבור יצירת בלוק היה 50 ביטקוין. לאחר שיוצרו חצי מהכמות האפשרית של מטבעות הביטקוין: 10.5 מליון מתוך סכום כולל של 21 מליון מטבעות, ירד התגמול בחצי, והוא עומד כיום על 25 ביטקוין. תגמול זה ימשיך לרדת בעתיד בחצי, בהתאמה, ככל שיווצרו יותר מטבעות ביטקווין. כיום העמלה על עסקה היא 0.0001 ביטקוין, וזו צפוי לרדת בעתיד ככל שערכו של המטבע יעלה. בניית הבלוק לא תלויה רק ברשימת העברות כספיות, אלא בפתירת שאלה מתמטית בעלת רמת קושי משתנה שמותאמת לעוצמת החישוב. ככל שרמת המחשוב הולכת ומשתכללת עולה גם רמת הקושי. רמה זו מותאמת אוטומטית פעם בשבועיים, ונעשית קשה יותר ויותר.

אינפלציה וסיום הכסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד למטבעות כמו הדולר והיורו שנוצרים על ידי לקיחת אשראי, ביטקוין נוצר בצורה קבועה שהולכת ונעשית מסובכת, עד שבשנת 2040 צפוי שיסתיימו כריית כל 21 מליון המטבעות שהוגדרו מראש. במצב זה יוצרי הבלוק יתוגמלו רק על ידי עמלות העברה, ועדיין ירוויחו היטב משום שערכו של המטבע צפוי לעלות כל הזמן, מכיוון שהביקוש יגדל לעומת ההיצע שישאר קבוע. בניגוד לחששות, הביטקוין לא יכול להגיע למצב שיסתיים מלאי הכסף הכללי, מה שהיה גורם להקפאת הצמיחה בשימוש במטבע, וכתוצאה מכך נטישה של המטבע. בניגוד למטבע רגיל הביטקוין יכול להתחלק עד ל-8 ספרות אחרי הנקודה העשרונית - 0.00000001, מה שמאפשר גבול עליון עצום של 2,099,999,997,690,000 שברירי ביטקוין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השם ביפנית מופיע בתרגום מאמרו ליפנית: [1]. ההתקשרויות בשמו מופיעות באנגלית.
  2. ^ 2.0 2.1 הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים (דוגמת ביטקוין), הודעה לעיתונות של בנק ישראל, 19 בפברואר 2014
  3. ^ מוטי בסוק, שלי אפלברג, אור הירשאוגה, משרד האוצר ובנק ישראל באזהרה חריגה: השימוש בביטקוין מסוכן, באתר TheMarker‏, 19 בפברואר 2014
  4. ^ רפאל קאהאן, Litecoin: המטבע הווירטואלי שמאיים על הגמוניית ביטקוין, באתר כלכליסט, 4 בספטמבר 2013
  5. ^ הלייטקוין. הכירו את המטבע שזינק פי 328, באתר וואלה!, 14 בינואר 2014
  6. ^ הראל עילם, DogeCoin: בדיחת הרשת שהפכה למטבע וירטואלי, באתר כלכליסט, 18 בדצמבר 2013
  7. ^ אור הירשאוגה, הורדת ישראקוין תחל היום: "יש מעט בנקים שחולשים על רוב הנכסים", באתר TheMarker‏, 26 במרץ 2014
  8. ^ 8.0 8.1 רן לוי, להרוג את המפלצת- על ההיסטוריה של האינפלציה, עושים היסטוריה!, פודקאסט, יולי 2011
  9. ^ סה"כ מטבעות ביטקוין שקיימים, אתר בלוק אקספלורר, 02 באפריל 2014
  10. ^ שער ביטקוין ביחס לדולר בבורסת MtGox - אפריל 2010 עד אוקטובר 2013, מתוך אתר BitcoinCharts.
  11. ^ עירית אבישר, ‏הבנקים מוטרדים מהביטקוין: ביקשו מב"י הנחיות פעולה, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2013
  12. ^ נדב נוימן, ‏ברננקי: יש בביטקוין הבטחה; המטבע ממשיך לשבור שיאים, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2013
  13. ^ סכמות מטבע וירטואליותקובץ PDF - הבנק המרכזי האירופי, אוקטובר 2012, עמוד 27
  14. ^ גרדיאןגרמניה מכירה בביטקוין באופן רשמי, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2013
  15. ^ על ההכרה של גרמניה בביטקוין - סארוג' קאר, מתוך אתר SiliconANGLE,‏ 20 באוגוסט 2013
  16. ^ 16.0 16.1 אליצפן רוזנברג, לראשונה: מדינת ישראל מזהירה מפני ביטקוין, באתר ynet‏, 19 בפברואר 2014
  17. ^ רוסיה הוציאה אזהרה על שימוש במטבע הביטקוין
  18. ^ הבנק המרכזי של סין אסר על מסחר בביטקוין - והביא לצניחה בשער המטבע
  19. ^ צוות בין-משרדי בנושא מטבעות וירטואליים מבוזרים , הודעה לעיתונות של בנק ישראל, 11 אוגוסט 2014
  20. ^ סוכנויות הידיעות, האיש שזרק בטעות ביטקוין בשווי 7.5 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 29 בדצמבר 2013
  21. ^ Satoshi Nakamoto, The Mail Archive
  22. ^ אי-פי, סטושי נקמוטו: אני לא ממציא הביטקוין, באתר הארץ, 7 במרץ 2014
  23. ^ יוסי גורביץ, סופו של המטבע הווירטואלי? מתקפת האקרים גרמה לנפילת ביטקוין, באתר כלכליסט, יוני 2011
  24. ^ Virtual Currency Schemes, European Central Bank, October 2012
  25. ^ Brian Browdie, Bitcoin Likely to Grow, Poses Benefits and Risks: ECB Report, American Banker, October 30, 2012
  26. ^ Virtual cash exchange becomes bank, BBC, 7 December 2012
  27. ^ Jeremy Kirk, Mega file-sharing service will accept bitcoin, Dotcom says, PC World, February 18, 2013
  28. ^ נדב נוימן, ‏לא מפסיק לטפס: ביטקוין עבר את רף ה-100 דולר, באתר גלובס, 1 באפריל 2013
  29. ^ תרשים שער ביטקוין מול הדולר בבורסת מאונט גוקס מתוך אתר Bitcoincharts
  30. ^ הגרדיאן, האף-בי-איי מנסה לפצח את האוצר של הפיראט האיום רוברטס, והרשת צוחקת, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2013.
  31. ^ הראל עילם, ניהול כושל, קוד פרוץ: כך קרסה בורסת הביטקוין הגדולה, באתר כלכליסט, 2 במרץ 2014