ביטקוין
ביטקוֹין (באנגלית: Bitcoin) הוא מטבע דיגיטלי ומבוזר. הוא נוצר בינואר 2009 על ידי סאטושי נקאמוטו (Satoshi Nakamoto; כנראה שם בדוי) שכתב את הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה. ייחודו של הביטקוין מתבטא בכך שהוא אינו בשליטתה של אף ממשלה או בנק מרכזי ובמקום זאת מבוסס על קריפטוגרפיה ורשת תקשורת עמית לעמית.
נכון ליוני 2011 ישנם מאות בתי עסק המקבלים תשלום בביטקוין.[1] נכון לדצמבר 2012, הוטבעו (או נכרו, כפי שמקובל לקרוא לפעולה בקהילת הביטקוין) מעל עשרה מיליון מטבעות ביטקוין ברחבי העולם[2].
לדברי תומכיו, יתרונו המרכזי של המטבע הוא שבשונה מהמטבעות "המסורתיים" - הוא אינו סובל מאינפלציה. זאת בעקבות העובדה שמספר מטבעות הביטקוין בעולם מוגבל, ואינו יכול לעבור את הרף של 21 מיליון מטבעות[1]. כלומר, לא ניתן לייצר כסף נוסף מעבר לסכום שנקבע ולגרום להורדת הערך של המטבע באמצעות יישום מדיניות מוניטרית. נקודת יתרון נוספת של המטבע היא נגישות השימוש בו ברחבי העולם. עם זאת, ישנם גם מספר אלמנטים המהווים חסרונות למטבע, אשר העיקרי שבהם הוא שהמטבע, בניגוד לזה "המסורתי", זקוק למקור אנרגיה חשמלי וחיבור לאינטרנט.
תוכן עניינים |
רקע
ישנם סוגים שונים של אמצעי תשלום. הסוג הפשוט ביותר הוא סחר חליפין: לשלם עבור סחורה בסחורה אחרת. אולם נוח יותר להשתמש בסחורות עמידות יותר (לדוגמה: גרעיני חיטה) כסחורות ביניים: אם רוצים לקנות סחורה או שירות, משלמים עליהם בכמות מסוימת (נפח או משקל) של גרעיני חיטה. המתכות היקרות זהב וכסף עמידות במיוחד. כמוכן הן נדירות יחסית ולכן ערכן לא משתנה יותר מדי עם השנים בשל שינויים בהיצע.
המטבעות הראשונים היו כמויות שקולות ומדויקות של מתכות יקרות (זהב, כסף, או צירוף שלהם ביחס מוגדר. במטבעות זולים: נחושת) בצורה נוחה לזיהוי. אפשר לשלם עם מטבע ללא הצורך להסתובב עם אוסף משקולות.
בהמשך התפתחו סוגי שטרות ומטבעות שהיו התחייבויות של בנקים פרטיים (ויותר מאוחר: של בנקים מרכזיים) לשלם את תמורתם. הבנק החזיק מלאי של זהב שגיבה את כמות השטרות שהוא יכל להנפיק.
בשל אירועים שונים (כגון מלחמת העולם הראשונה ומלחמת וייטנאם וההוצאות הנדרשות למימונן) התרופפה השיטה הזו ובסופו של דבר התמוטטה כליל. כיום המטבעות הנפוצים בעולם הם כסף פיאט: גוף מרכזי מנפיק שטרות ומטבעות שהם כשלעצמם חסרי ערך, אולם אפשר להשתמש בהם כדי לשלם על סחורות בגלל סמכות השלטון. יש גם בנק מרכזי שמגבה את ערכם. הבנק המרכזי שולט על ערכו של המטבע בין השאר על ידי "הדפסת שטרות" (בפועל: הלוואות סכומים ניכרים במטבע). הגדלת כמויות הכסף עלולה ליצור מצב של אינפלציה.
ביטקוין מאופיין בכך שבדומה לזהב ולכסף כמות המטבעות תהיה מוגבלת (לאחר שתסתיים תקופת הכרייה, ראו להלן). אולם בניגוד לזהב וכסף, המסחר בו יותר נוח.
ישנן מערכות שונות לתשלומים מקוונים, כגון כרטיסי אשראי ו-Paypal. מערכת כזו מופעלת בדרך כלל על ידי גורם מרכזי אחד המפקח על אמינות התשלומים: רק מי שמכיר את המאזן בכל החשבונות יכול לבדוק שהתשלומים תקינים (אם אין לך כסף בחשבונך אתה לא יכול לשלם). אולם המעורבות של גורם מרכזי יוצרת נקודת כשל: גורם מרכזי אחד שיכול להחרים משתתפים, לדוגמה. במערכת ביטקוין הפתרון לכך הוא שכל המשתתפים מקבלים את כל המידע וכן שאיסוף המידע להיסטוריה המשותפת מחייב מאמץ חישובי רב (ראו בהמשך). מאמץ זה גורם לכך שזוהי פעולה שיוצרת הסכמה של "רוב" (לפי כוח החישוב) משתתפי הרשת.
היסטוריה
בתחילת שנת 2008 התפרסמו הודעות בפורומים שונים ברחבי האינטרנט המפנים למאמר המתאר את הרעיון והמערכת[3]. המאמר נכתב בשם "סאטושי נקאמוטו", וההשערה היא כי מדובר בשם עט של אדם או קבוצת אנשים. עד היום לא ידוע ברבים מיהו מייסד המטבע. בעבר טען סאטושי נקאמוטו שהוא יפני, אך מהודעות שהשאיר בפורומים, ניכר שרמת האנגלית שלו גבוהה מאוד, בדומה לזו של שפת אם. בדצמבר 2010 פרש נאקמוטו מפיתוח המטבע, והשאיר את העיסוק בכך לקהילת המשתמשים בו. מאז אותה תקופה, לא נשמע יותר מנקאמוטו[1].
מספר בורסות פועלות להחלפת כסף מסורתי בביטקוין, הגדולה שבהן היא מאונט גוקס (Mt Gox)[4]. בורסות אלה גובות עמלות המרה ואינן מקבלות תשלומים באמצעות כרטיסי אשראי. בחודש יוני 2011 בוצעה מתקפת האקרים על אחת מבורסות המרת הכספים של המטבע. בעקבות כך, השער בו נסחר המטבע בבורסה זו צנח מבערך 17 דולר לסנטים בודדים[5] ולאחר כמה ימים התייצב. תנודותיו הגבוהות של המטבע גורמות לדיווחים בכלי התקשורת, מה שגורם בין היתר להפצת הביטקוין.
בשנת 2011 החלו אתרי אינטרנט אחדים, ובהם ויקיליקס, ארכיון האינטרנט, המוסד לתוכנה חופשית, לקבל תרומות גם באמצעות ביטקוין. קרן החזית האלקטרונית הסכימה לקבל תרומות בביטקוין לתקופה מסוימת, אולם החליטה לבטל אפשרות זאת. בחודש אוקטובר 2012 פרסם הבנק המרכזי האירופי דו"ח [6] הקובע כי השימוש ההולך וגובר באינטרנט ובמסחר אלקטרוני, כמו גם ההתקשרות הבלתי אמצעית שבין סוחרים ולקוחות ולהפך, והדגש ששמות קהילות וירטואליות על ממד המהירות, צפויים להאיץ את קצב גידולו של הביטקוין[7]. בחודש דצמבר 2012 קיבלה ביטקוין סנטרל (Bitcoin Central), אחת החברות המפעילה בורסה להמרה ביטקוין, מעמד של "ספק אמצעי תשלום" (Payment Services Provider), דבר שעשוי להקל על הפצתו[8].
בשנת 2013 החלו האתרים Reddit ו-Mega (הגרסה החדשה לאתר שיתוף והעלאת הקבצים Megaupload שנסגר), להציע את שירותיהם גם תמורת ביטקוין.[9]. באפריל אותה שנה הגיע ערך המטבע ל-100$ לביטקוין אחד.[10][11].
דרך הפעולה
מטבעות ביטקוין נשמרים ב"ארנקים". ארנק יכול להיות מאוחסן במחשב מקומי או על שרת מרוחק ושומר את המידע על כמות הכסף שיש למשתמש מסוים. מערכת ביטקוין נועדה לוודא, ללא שימוש בישות מרכזית אלא באופן מבוזר לחלוטין, שלכל העברת מטבעות מראובן לשמעון:
- שמעון יכול לדעת בצורה אמינה שהמטבעות הגיעו מראובן, והן לא מזויפות.
- שמעון יכול לדעת שראובן לא שילם באותן המטבעות במקביל, או בחלק מהן, מחשבונו ללוי. בעיה זו לא קיימת במטבעות ושטרות כסף מזומן, בגלל שכל תשלום מהווה העברה פיזית של מטבעות או שטרות. בהעברה וירטואלית של כסף רגיל, הבעיה נפתרת למשל על ידי ישות מרכזית שרושמת את כל ההעברות. אולם במערכת מבוזרת אין מי שמונע שאותו מטבע יועבר עבור שני תשלומים שונים.
כתובות
הארנקים מזוהים לפי כתובת ביטקוין. הכתובת היא מילה באורך 27 עד 34 סימנים (ספרות או אותיות אנגליות קטנות או גדולות). הכתובת מתחילה בסימן שמסמל את סוגה ('1' עבור כתובת ביטקוין רגילה) ולאחר מכן 26 עד 33 סימנים (בדרך כלל 33). לשם מניעת בלבול אין שימוש בסימנים '0', 'O', '1' ו־'l'. אפשרי (ואף מקובל) שאדם אחד יחזיק מספר כתובות ביטקוין שונות לשימושים שונים. כתובת לדוגמה: 11uEbMgunupShBVTewXjtqbBv5MndwfXhb
הכתובת מייצגת מפתח ציבורי (לפי אלגוריתם ECDSA - בעזרת הצפנה מבוססת עקומים אליפטיים). הארנק מחזיק את החלק הפרטי של המפתח.
העברות
העברה היא הוראה שחתומה על ידי בעלי הארנק להעביר סכום מארנקו לארנק אחד אחר (או יותר). העברה חייבת להתייחס להעברה קודמת (שהיא המקור לכסף[12]). יש העברות שבהן חלק מהסכום מועבר כעמלה ל"בנקאים" - הכורים שיוודאו את העיסקה (ראו בהמשך).
ההעברה משודרת לכל משתמשי ביטקוין דרך רשת התקשורת.
וידוא
עסקה חתומה על ידי שולחה. לכן שמעון יכול לדעת שהתשלום התקבל מראובן[13]. אולם זה עדיין לא מבטיח לו שראובן לא שילם במקביל את אותו סכום כסף ללוי. כדי לוודא את זה, כל משתתפי רשת ביטקוין זוכרים את כל ההיסטוריה של ההעברות ובפרט אם ראובן ינסה לשלם מארנקו את אותם מטבעות פעמיים, אחת ההעברות תיפסל.
כל עשר דקות נאגרות כל העסקאות העדכניות לבלוק. לבלוק יש גם שדה שתוכנו יכול להיות מספר כלשהו (nonce). וגם שדה של גיבוב[14] של תוכן הבלוק הקודם בהיסטוריה. שרשרת הבלוקים התקינים שומרת את המידע על כל ההעברות שנעשו ולכן מאפשרת לאתר העברות כפולות. כל משתתף ברשת זוכר את כל תוכן השרשרת.
משתמשים שונים ברשת ("כורים") מנסים לוודא את תוכן הבלוק וכן ליצור גיבוב של הבלוק שערכו המספרי נמוך יחסית. הסיכוי לקבל את הערך הזה מאוד נמוך ולכן הכורים חייבים לחשב את הגיבוב של הבלוק מספר רב של פעמים כדי להצליח להשיג בלוק תקין. הראשון שמצליח ליצור בלוק תקין עם ערך גיבוב נמוך מספיק זוכה בפיצוי על המאמץ: מספר מסוים של מטבעות חדשים שנוצרים (כיום: 25) וכן בעסקאות שכוללות עמלות: את העמלות. המחשוב הולך ומשתפר ולכן צריך להעלות מדי פעם את רמת הקושי. פעם בשבועיים יש התאמה אוטומטית של רמת הקושי.
אישור
מערכת ביטקוין היא מערכת מבוזרת. למרות שהעברה מתבצעת לכאורה מיידית, צריך לחכות לאישור מ"רשת ביטקוין" לקיומה. האישור הבסיסי להעברה הוא הכללתה בבלוק. כל בלוק נוסף שנוסף לשרשרת אחריו נותן אישור נוסף לעסקה. אולם קיים סיכון שהשרשרת שממנה קיבלנו את האישורים איננה השרשרת הראשית. לכן מקובל לחכות למספר מסוים של אישורים (בלוקים בשרשרת): לפחות שישה (כלומר: זמן של בערך שעה לאחר האישור הראשוני), כדי שההעברה תיחשב תקינה.
מסחר וקביעת יחס ההמרה
השינויים התכופים ביחס ההמרה של המטבע ביחס למטבעות אחרים,והתנודתיות הגבוהה במהלך המסחר התוך יומי ואף בין עיסקאות סמוכות אשר מגיעים לעשרות אחוזים מדי שעה ומדי יום, מתקפות אקרים שונות והעומס על שרתי האינטרנט של הבורסת הביטקוין המרכזית Mt GoX, גורמות לערעור אמינותו של המטבע[15]. הבנק האירופי סקר את ביטקוין וקבע בין השאר שלא מדובר על תרמית פונזי אך מדובר על השקעה בסיכון גבוה[16].
ראו גם
- מסחר אלקטרוני
- ביטקוין (תוכנה) - המימוש הסטנדרטי של הפרוטוקול (קיימים אחרים).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הורדת תוכנת הביטקוין
- אתר מידע על ביטקוין
- קהילת ביטקוין בישראל
- ויקי בעברית בנושא ביטקוין
- אשר שכטר, המטבע היציב באירופה הוא וירטואלי, באתר TheMarker, 20 באפריל 2012
- לה מונד, ביטקוין, בקרוב גם בארנק הווירטואלי שלכם?, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2012
- ערן הילדסהיים,האם הביטקוין ישבור את המונופול של המערכת הבנקאית על הכסף?, בבלוג הכלכלה האמיתית, 3 בינואר 2013
- איתי להט, המטבע הוירטואלי שמאיים על הסדר המוניטרי בעולם, באתר כלכליסט, 3 בינואר 2013
- אסף בהט, הכסף מסובב את העולם, אודיסאה 16, יולי 2012
- אשר שכטר, הכירו את Bitcoin // המטבע היציב באירופה הוא וירטואלי, באתר TheMarker, 20 באפריל 2012
- אסא ששון, עמי גינזבורג, אשר שכטר, רונית דומקה, בועה או בוננזה? // הביטקוין זינק ב-1,800% מתחילת השנה לשיא של 234 דולר, באתר TheMarker, 10 באפריל 2013
- הביטקוין ממשיך לצנוח: נפל ב-80% מהשיא של שבוע שעבר, באתר TheMarker, 16 באפריל 2013
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 רן לוי, להרוג את המפלצת- על ההיסטוריה של האינפלציה, עושים היסטוריה!, פודקאסט, יולי 2011
- ^ סה"כ מטבעות ביטקוין שקיימים, אתר בלוק אקספלורר, 2012/12/09
- ^ Satoshi Nakamoto, The Mail Archive
- ^ Mt GoX - בורסת ביטקוין הגדולה בעולם
- ^ יוסי גורביץ, סופו של המטבע הווירטואלי? מתקפת האקרים גרמה לנפילת ביטקוין, באתר כלכליסט, יוני 2011
- ^ Virtual Currency Schemes, European Central Bank, October 2012
- ^ Brian Browdie, Bitcoin Likely to Grow, Poses Benefits and Risks: ECB Report, American Banker, October 30, 2012
- ^ Virtual cash exchange becomes bank, BBC, 7 December 2012
- ^ Jeremy Kirk, Mega file-sharing service will accept bitcoin, Dotcom says, PC World, February 18, 2013
- ^ נדב נוימן, לא מפסיק לטפס: ביטקוין עבר את רף ה-100 דולר, באתר גלובס, 1 באפריל 2013
- ^ תרשים שער ביטקוין מול הדולר בבורסת מאונט גוקס מתוך אתר Bitcoincharts
- ^ ליתר דיוק: להעברה יכולים להיות מספר מקורות שונים - הסכומים שהתקבלו בהעברות קודמות שנכנסו לארנק
- ^ ליתר דיוק: שהתשלום התקבל מבעליו של ארנק ביטקוין מסוים. פרוטוקול ביטקוין לא מנסה כלל לבסס קשר בין ארנקים לבין אנשים וחברות בעולם האמתי.
- ^ הגיבוב נעשה בעזרת גרסת SHA256 של SHA-2.
- ^ http://www.themarker.com/wallstreet/1.1991179
- ^ סכמות מטבע וירטואליות
- הבנק המרכזי האירופי, אוקטובר 2012, עמוד 27
- 
