תמר גטר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: הסיר מקטגוריה:נשים באמנות
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 1: שורה 1:
{{אמן
{{אמן
|שם=
|שם=
|תמונה={{אין תמונה|אשה|יישור=ללא}}
|תמונה=
|כיתוב=
|כיתוב=
|שם לידה=
|שם לידה=

גרסה מ־16:28, 17 בפברואר 2017

תמר גטר
לידה 1953 (בת 71 בערך)
תל אביב
לאום ישראלית
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציירת
זרם באמנות אוונגארד
הושפעה על ידי רפי לביא, משה קופפרמן
יצירות ידועות "חצר תל-חי" (1978)
פרסים והוקרה פרס ז'אק וגניה אוחנה לאמן ישראלי צעיר (1981)
פרס סנדברג (1995) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.tamargetter.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תמר גטר (נולדה ב-1953) היא אמנית וציירת ישראלית.

ביוגרפיה

תמר גטר נולדה בתל אביב ובשנים 19711972 הייתה תלמידתו של רפי לביא.

בהמשך למדה במדרשה לאמנות בבית ברל, ולוותה במשך שנים ארוכות על ידי האמן משה קופפרמן. סיימה תואר ראשון בספרות כללית מאוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1973 החלה להציג בתערוכות ובלטה כאחת האמניות הצעירות המובילות בארץ. בראשית יצירתה עסקה בנושאים מונומנטאליים כמו מיתוס תל-חי. בהקשר הזה הפעילה ביצירה אחת אמצעי מדיה שונים (צילום, רישום וכדומה) ותפיסות חלל שונות.

גטר השתמשה ברפרטואר שלם של קונבנציות-סימון ויזואלי והציגה את דרך הטיפול שלה בנושא הזה כנושא של העבודות עצמן. בציוריה איחדה רכיבים הזרים זה לזה – תפיסה קולאז'יסטית שהייתה משותפת לאמנים רבים מחוגה, כדוגמת: מיכל נאמן, דגנית ברסט, יאיר גרבוז ורפי לביא (ייתכן שהוא היה זה שהנחיל את הגישה לעמיתיו-תלמידיו).

גטר טיפלה במיתוס הרואי מופשט בדרכים חזותיות באופן שהפך את יצירתה לייחודית.

משנת 1986 ובמשך 9 שנים שהתה גטר בפרנקפורט גרמניה.

כיום מלמדת אמנות בבצלאל ומתגוררת בשכונת בורוכוב בגבעתיים בבניין קובייתי שתכנן סבה, קומוניסט מהפכן שהתאבד בגיל 92.

בשנת 2014 יצא לאור ספרה רוגטקה: סיפורים, בהוצאת רסלינג.

משפחתה

גטר היא בתו היחידה של אליהו, מהנדס רנטגן וממקימי תשתית הרנטגן בישראל.

השכלה

  • 1971–1972 למדה אצל רפי לביא.
  • 1975-76 למדה במדרשה לאמנות והכשרת מורים לאמנות, רמת השרון
  • 1975–1979 למדה באוניברסיטת תל אביב בחוג לתולדות הספרות הכללית.
  • 1983–1984 השתלמה בניו יורק.
  • 1986 גרמניה

הוראה

מלמדת בבצלאל.

פרסים

  • 1979 מלגת שנה אחרונה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת תל אביב
  • 1981 פרס ז'אק אוהרה לאמן ישראלי צעיר, מוזיאון תל אביב
  • 1989 פרס בית האמנים מוסונטורם קונסטלרהאוס, פרנקפורט, גרמניה
  • 1994 פרס שרת המדע והאמנויות ליוצרים בתחומי האמנויות הפלסטיות
  • 1995 פרס בית האמנים מוסונטורם קונסטלרהאוס, פרנקפורט, גרמניה
  • 1995 פרס סנדברג לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 2003 פרס עידוד היצירה, משרד החינוך והתרבות

קישורים חיצוניים