יאיר גרבוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאיר גרבוז
Yair garboz.jpg
תאריך לידה 29 בספטמבר 1945 (בן 69)
מקום לידה גבעתיים, ישראל
תחום יצירה ציור, ספרות

יאיר גַרבּוּז (נולד ב-29 בספטמבר 1945) הוא צייר, סופר ופובליציסט ישראלי. יצירתו, החל משנות ה-70, שילבה השפעות של אמנות הפופ האמריקאית עם סממנים מקומיים. ציוריו, המזוהים עם סגנון "דלות החומר" בנויים כקולאז'ים, המשלבים סממנים ארס פואטיים וביקורת חברתית. על יצירתו זכה בשנת 2004 בפרס א.מ.ת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור קיר בתחנת הכרמלית בחיפה

יאיר גרבוז נולד ב-1945 בגבעתיים. היה חבר קיבוץ כפר החורש. למד ציור אצל רפי לביא ובמכון אבני. תערוכת היחיד הראשונה שלו הייתה בשנת 1967, ומאז הציג עשרות תערוכות במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם. בספטמבר 2009 השאיל לכנסת ישראל שתי תמונות מיצירותיו. התמונות הוצגו בלשכתו של יו"ר הכנסת ראובן ריבלין.

היה מכותבי המוסף הסאטירי "דבר אחר" של העיתון "דבר" תחת שם העט 'י. פולני'. על עבודתו זו זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות ב-1993. הנחה את תוכנית הסאטירה "אין עם מי לדבר" עם עליית ערוץ 2 המסחרי ב-1993. כתב את הספר "תמיד פולני", לקט מעובד של רשימותיו בעיתון, רשימות הומוריסטיות המבוססות על חייו האישיים: משפחתו שמוצאה מפולין, זיכרונותיו מחיי הקיבוץ, חיי המשפחה והיומיום. גרבוז בעל טור בתוכנית הטלוויזיה "תיק תקשורת", שבו הוא עוסק באופן סאטירי בתחלואי התקשורת הישראלית.

גרבוז שימש (עד 2008) כראש המדרשה להכשרת מורים לאמנות במכללת בית ברל.‏[1] בשנת 2008 הצטרף אל מפלגת אור.‏[2] הוא יושב ראש ועדת רפרטואר בתחום האמנות הפלסטית בסל תרבות ארצי מאז 2006. בשנת 2011 החל להשתתף כחבר פאנל בתוכנית "הינשופים" בהגשת רוגל אלפר בערוץ 8.

לאחר פרישתו לגמלאות מהמדרשה עבר בשנת 2012 עם רעייתו מרגלית לחיות לסירוגין בצפת וברמת גן.‏[3]

במהלך הבחירות לכנסת העשרים (2015), נאם בעצרת בכיכר רבין, ובנאומו אמר: "אמרו לנו שצהובי החולצות ושחורי הסמל, אנשי 'כהנא צדק' וצורחי 'מוות לערבים', הם קומץ. הם רק קומץ. [...] הגנבים לוקחי השוחד, [...] המושחתים והנהנתנים החזיריים, [...] מנשקי הקמעות, עובדי האלילים והמשתחווים ומשתטחים על קברי קדושים, [...] המטרידים המיניים והאנסים, קומץ. [...] איך זה שהקומץ שולט בנו? איך זה שבאין מרגיש ובאין מפריע, הוא, הקומץ, נעשה לרוב?". התבטאות זו גררה גינויים הן מימין והן משמאל‏[4], ובתקשורת נערכה השוואה בין דברי גרבוז לנאום הצ'חצ'חים של דודו טופז.‏[5] בראיון לגלי צה"ל טען יצחק הרצוג כי דברי גרבוז הזיקו למחנה הציוני בתוצאות הבחירות.‏[6]

גרבוז הוא אב לשלושה. אחיו הם חבר הכנסת לשעבר אהרן הראל ואלון גרבוז מנהל הסינמטק בתל אביב.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בדרך לקולנוע, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ם. (איורים בלוויית דברי הסבר קצרים)
  • יאיר גרבוז (י’ פולני), תמיד פולני; איורים: אבנר כץ, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ט 1989.
  • יאיר גרבוז, שלמה ניצן, דני קרמן, אחיתופל בגבעה: קטעים נבחרים מתוך דבר אחר מן השנים 1987–1990, תל אביב: עם עובד, תשנ"א 1990.
  • פריז תל אביב משם לכאן ומכאן לשם: מדריך חסר למיטיבי אהוב, תל אביב: מודן, 1996.
  • כל הסיכויים שבקרוב תעבור כאן רכבת: ציורים מספרים ביוגרפיה; עורך: אלי הירש, תל אביב: עם עובד, תש"ס 2000.
  • אוי ארצי: מכתבים לחבר צרפתי בדרך לישראל; עורכת: רחלה זנדבנק, תל אביב: דניאלה די-נור, 2010.
  • בית בגליל - יומן; עורך: סמי דואניס, תל אביב: אחוזת בית, 2014.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נעמי סימן-טוב (עורכת). רדימיידעלה, הוצאת בית ברל, 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]