אליהו הכהן (רב) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
| כיתוב = |
| כיתוב = |
||
| כינוי = |
| כינוי = |
||
| תאריך לידה = |
| תאריך לידה = שנות ה-1650 |
||
| מקום לידה = [[איזמיר]], [[האימפריה העות'מאנית]] |
| מקום לידה = [[איזמיר]], [[האימפריה העות'מאנית]] |
||
| תאריך פטירה = [[1729]] |
| תאריך פטירה = [[1729]] |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
| מקום קבורה = |
| מקום קבורה = |
||
| תאריך לידה עברי = |
| תאריך לידה עברי = |
||
| תאריך פטירה עברי =[[ח' באדר ב']] |
| תאריך פטירה עברי =[[ח' באדר ב']] [[ה'תפ"ט]] |
||
| מקום פעילות = |
| מקום פעילות = |
||
| השתייכות = |
| השתייכות = |
||
גרסה מ־22:28, 4 במרץ 2019
רבי אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי (איזמיר, 1659 (משוער) – איזמיר, 1729, ח' באדר ב' ה'תפ"ט) היה דיין, מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר. נודע בעיקר בזכות ספרו שבט מוסר.
חייו ופועלו
נולד באיזמיר ושם ישב כל חייו. נודע כדרשן. בדרשותיו הטיף לסגפנות ולהתרחקות מתענוגות העולם הזה. עם היותו בעצמו עשיר, הטיף לעשירים לפזר את כספם לצדקה, וראה בעוני ובאי השוויון החברתי בעיה דתית מוסרית, הצריכה לבוא לידי תיקון על ידי הקהילה. את עשירי הקהילה ראה כ"אפוטרופוסים" המופקדים על הכספים של העניים. הוא עצמו שימש כאפוטרופוס לעניים, והיה מחלק להם מהכספים שהיה מקבץ מהעשירים[1]. בדרשותיו הפליג בתיאורי השכר והעונש של העולם הבא מזה, והגיהנום מזה.
לאחר המרת הדת של שבתי צבי הוא יצא נגד מחשבי הקיצים. עם זאת, גרשם שלום כתב שיש בספריו רמזים רבים לכך שהאמין ששבתי צבי היה משיח[2].
אחד מתלמידיו היה הרב רפאל טריויש[3].
ספריו
שבט מוסר
רבי אליהו חיבר ספרים רבים, ספרו העיקרי והמפורסם בו אף פירט את השקפתו ודרשותיו הוא ספר "שבט מוסר". הספר יצא לאור לראשונה בקושטא בשנת ה'תע"ב, ומאז יצא לאור בעשרות מהדורות. כמו כן תורגם הספר לשפות יידיש, לדינו וערבית יהודית.
עיבוד מקוצר לעברית עכשווית של חלקים מהספר יצא על ידי יורם טהרלב בשם "וטהר לבנו".
מדרש תלפיות
ספר נוסף שחיבר הוא ספר בשם "מדרש תלפיות" בו נאספו מדרשים ואגדות שבתלמוד הבבלי ירושלמי, ומספר הזוהר ושאר ספרי קבלה וליקוטים. ספרו עוסק גם בזיהוי אבני החושן, ומשמש כמו כן מקור מרכזי בנושא זה, וכן עוסק בשאר אבנים טובות וסגולתם.
מלבד זאת כתב עוד עשרות ספרים, בעיקר ספרי מוסר, מדרש, ופרשנות על ספרי התנ"ך. ביניהם חיבר ספר מדרשים בשם "ילקוט האתמרי", מה שהעניק לו את הכינוי "רבי אליהו האתמרי". וספר "ולא עוד אלא". . וכן ספר "אגדת אליהו" שני חלקים על אגדות התלמוד ירושלמי.
קישורים חיצוניים
- מגלה צפונות בויקיטקסט
- שבט מוסר בויקיטקסט
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד הלחמי, רבי אליהו ברבי שלמה אברהם הכהן מאיזמיר (בעל „שבט מוסר”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
- כתביו
- שבט מוסר
- דרשות שבט מוסר
- מדרש תלפיות
- מדרש האיתמרי, ווארשא
- תהילות ה' - על התהלים
- אליהו זוטא - על מסכת אבות
- מנחת אליהו - דרושים
- סמוכים לעד - עה"ת
- מעיל צדקה, איזמיר
- אגדת אליהו על הירושלמי חלק א, חלק ב
- ולא עוד אלא
- רבי אליהו הכהן האיתמרי, באתר mytzadik
הערות שוליים
- ^ החיד"א, שם הגדולים, בערכו
- ^ גרשם שלום, ר' אליהו הכהן האיתמרי והשבתאות
- ^ ראו חכם רפאל טריויש, באתר החכם היומי
