יורם טהרלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יורם טהרלב

יורם טהרלב (נולד ב-24 בינואר 1938) הוא פזמונאי, משורר וסטנדאפיסט ישראלי.

חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בקיבוץ יגור, לסופר והמשורר חיים טהרלב. בעת שירותו הצבאי שימש כתב בעיתון "במחנה".

טהרלב כתב מספר רב של שירים ופזמונים, רבים מהם לפסטיבלים ולתחרויות שונות, כולל לפסטיבלי הזמר ולאירוויזיון. כמו כן פרסם ספרים רבים: ספרי שירה, ספרי פזמונים, מדריכים לכתיבת ביוגרפיות של הזמר העברי ועוד. שימש במשך שנים רבות כעורך בהוצאת משרד הביטחון.

לטהרלב רפרטואר מגוון. בין שיריו אפשר למצוא שירי אהבה, שירי מולדת, שירי טבע, שירי רעות ושירי הומור. השיר "גבעת התחמושת" הוא בין השירים שהשאירו את רישומיהם בזכות תיאורו האותנטי של הקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים. "היֵה לי חבר היֵה לי אח" הוא שיר רעות ידוע והשיר "הבלדה על יואל משה סלומון" בביצוע אריק איינשטיין, שמתחיל במלים "בבוקר לח בשנת תרל"ח", הוא תיאור אפיזודה בהיסטוריה של ארץ-ישראל (ייסוד פתח תקווה). השיר "על כפיו יביא" בביצועה של רבקה זוהר, נכתב על סמך ראיון שערך עם נגר מובטל באחת משכונות העוני בארץ, שהראה לו כיסא אליהו הנביא שהוא שומר. שירו "הורה", בעל הניחוח הארצישראלי, זכה בביצועו של אבי טולדנו במקום השני בתחרות האירוויזיון בשנת 1982.

רבים משיריו כתב טהרלב בהשראת חוויות נעוריו בקיבוץ יגור, בהם: "ההר הירוק תמיד" שכתב על ילדותו אל מול הר הכרמל שלרגליו שוכן הקיבוץ, "ארבע אחר הצהריים" המתאר את הווי החיים היומיומי בקיבוץ, "בפרדס ליד השוקת" שכתב על המטעים בהם עבד ואליהם נהג ללכת להתבודד ו"צל ומי באר" המבוסס על מאורע מ-1945, כשליגור הובאו מעפילים ששוחררו ממחנה המעצר בעתלית, כדי שיסתתרו מפני הבריטים. עליהם הוא כתב "מי שסוכתו נופלת חרש יכנס בדלת, ועד עולם יוכל להישאר".

טהרלב כתב שירים רבים יחסית בגוף ראשון נקבה, חלקם היתוליים [1] וחלקם רציניים [2].

המנגינות למלותיו נכתבו בידי טובי המלחינים של הזמר העברי, בהם משה וילנסקי, נחום היימן, נורית הירש, מתי כספי, מוני אמריליו, שלום חנוך ואפי נצר. הראשון שהלחין את מלותיו היה המלחין נחום היימן, שלקיבוצו בית אלפא שלח טהרלב את מלות השיר "את ואני והרוח" עם בקשה שיואיל להלחינו. השיר פורסם בבצוע צמד "הפרברים".

קשר חברות מיוחד היה לו עם המלחין יאיר רוזנבלום, והם יצרו יחד להיטים רבים ללהקות צה"ל, בהם: "ישנן בנות", "היֵה לי חבר היֵה לי אח", "גבעת התחמושת", "שירו של צנחן" ו"אין כבר דרך חזרה". שירים נוספים שכתב ללהקות הצבאיות היו השירים ההומוריסטים "חסקה", "הוא לא כל כך חכם", "המלווה", "יידישע פיראטען" ו"אני מת" (לראות אותה הלילה), שירי מולדת כמו "מלאך מסולם יעקב", "עוד לא תמו כל פלאייך", "קום והתהלך בארץ", "אל הנח"ל", "נגן אקורדיון", "בן-גוריון" ועוד. שיר משותף נוסף של השניים הוא "זה הזמן", בביצוע של נירה גל.

מספר שירים שלו הולחנו ובוצעו בסגנון פופ ורוק, כמו "אינך יכולה" ללהקת "החלונות הגבוהים", "יעלה ויבוא" של גידי גוב ו"חשמל זורם בכפות ידיך" בביצוע רותי נבון, אך בעיקר מזוהה כתיבתו של טהרלב עם סגנון אמצע הדרך ושירי ארץ ישראל. בין המבצעים הנוספים שביצעו את שיריו ניתן למנות את יהורם גאון ("לילה של פריחות", "בואי נשוב אל הטנגו", "עץ האלון"), חוה אלברשטיין ("בשביל אל הבריכות", עץ הכוכבים, "נשים רוקדות"), ירדנה ארזי ("אתה לי ארץ", "שהשמש תעבור עלי", "לילה טוב לך ארצי"), הדודאים ("הגביע", "לא נדע הלילה"), עדנה לב ("קרן שמש קרן זוהר", "שתי אחיות", "אם תשוב"), החמציצים ("שיר פרידה לקיץ", "את מה שרציתי"), אילנית ("בלליקה"), מתי כספי ("נח"), להקת מגפיים ("סתיו לבן") ועוד.

טהרלב כתב גם שירי ילדים רבים, בהם שירים לפסטיבל שירי ילדים כמו "המשפחה שלי" בביצוע שלמה ניצן, "ברבאבא" ו"מר אפצ'י" בביצוע ציפי שביט, "לא נעצור" ו"שובי הרמוניקה" בביצוע ירדנה ארזי, "דונלד דק" בביצוע מייק בורשטיין, ו"מי המנטה מי המסטיק מי השוקולד" בביצוע שוקולד מנטה מסטיק. את השיר "הדרך אל הכפר" כתב לרבקה זוהר על סמך סיפור חייה, מילדותה ועד שובה ארצה לאחר התנסות קשה עם סמים בארצות הברית. את השיר הלחינה נורית הירש לפסטיגל 1985 והוא זכה בביצועה של זוהר במקום הראשון. שנה לאחר מכן כתבו טהרלב והירש את השיר "חלקת אלוהים", שהושר על ידי זוהר בפסטיגל 1986 וזכה גם הוא במקום הראשון. בין השירים הנוספים של טהרלב שבוצעו במסגרת הפסטיגל ניתן למנות את "הדגל שלי" (עדנה לב), "אבא'לה אמא'לה" (חנה לסלאו), "אבא אמא וארץ ישראל" (אילנה אביטל), "ממשה ועד מוחמד" (סמיר שוקרי) ועוד. עוד שירי ילדים ידועים שכתב: "בים בם בום" ("שני חברים יצאו לדרך"), "כולם הלכו לג'מבו", פתיחים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו "דלת הקסמים" ו"שכונת חיים" ועוד.

בנוסף לעיסוקו במוזיקה כתב עשרות ספרים. מלבד קובצי פזמונים, יצאו לאור ספרים הסוקרים את תולדות הזמר העברי, ביניהם "שירו הביטו וראו" יחד עם ד"ר מרדכי נאור ו"מדריך לכתיבת מקאמות". בספרו "וטהר לבנו", הוא כתב פרשנות הומוריסטית על ספר אורח חיים יהודי שמצא באקראי בחנות ישנה, כתיבה שעוררה עליו את חמת הממסד החרדי, והוא הוזמן בעטיו למשפט בפני בד"ץ. קובץ פזמונים שלו לנוער המתבגר הוא כינס בספר "הנשיקה הראשונה", שמלבד הפזמונים המתאימים לקהל היעד, יש בו דפים מתוך ספרי לימוד במקצועות שונים שנלמדים בבית ספר תיכון. לפני שנים אחדות יצא לאור ספר שלו בשם "מצע אשה מצע טוב", (פראפרזה על פסוק מספר "משלי", "מצא אשה מצא טוב"), ובו פרשנות אישית לגבי דמויות תנ"כיות נשיות שונות. לרגל חגיגות ה-60 לישראל הוציא את הספר "איזו מדינה!", בו התאים פזמונים ישראליים ידועים לסיפורים וחוויות שונות שהתרחשו בחברה הישראלית בימי היישוב והמדינה. הוציא את ספר הילדים "הדודה שלי מרחוב הנביאים".

טהרלב כתב מסכתאות ליישובים וארגונים רבים, בהם נכללו קטעי קישור ופזמונים רלוונטיים להווי היישוב. בשנים האחרונות הוא מרבה להופיע בפני קהל בסיפורים ובשירים מפרי עטו בלוויית זמרת, בתוכניות כמו "וטהר ליבנו" ו"קום והתעלף בארץ" (פראפרזה על שירו "קום והתהלך בארץ"), ובערב משותף עם המוזיקאי פרדי ברק בערב שירה בציבור המוקדש כולו ליצירתו של טהרלב.

יורם טהרלב נבחר לקבל אות הוקרה על מפעל חיים לזמר עברי מטעם נשיא אוניברסיטת בר-אילן. בנימוקי הזכייה צויין כי טהרלב הוא אחד היוצרים הפוריים ביותר בזמר העברי וכי הוא "תורם בעל משמעות לתרבות המתחדשת של שירי ארץ ישראל"[3].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1963 הכיר טהרלב את המשוררת נורית זרחי, בהיותם סטודנטים בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. כעבור זמן קצר, באוגוסט 1963, נישאו. נולדו להם שתי בנות - הציירת רוני טהרלב, ואראלה. בתחילה התגוררו טהרלב וזרחי בקיבוץ יגור, שם נולדה בתם הבכורה רוני, אולם כעבור שנה עזבו את הקיבוץ - תחילה לפתח תקווה, משם לראשון לציון ולבסוף לתל אביב. לאחר 13 שנות נישואים נפרדו. בשנת 1978 נשא טהרלב את לינדה, ילידת ארצות הברית, וממנה נולדו הבן דניאל והבת מיכל. לינדה נפטרה בשנת 2011. כיום הוא מתגורר בהרצליה. על שמו יש כיכר (מעגל תנועה) בעיר אור יהודה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יורם טהרלב-קום והתהלך בארץ-2005
  • יורם טהרלב-אין כבר דרך חזרה-4 תקליטורים-2008

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]