לאדינו
| לאדינו (גודיאו-אספאניול / Djudeo-espanyol) | |
|---|---|
| סך כל הדוברים: | 100,000 בישראל (1985), 8,000 בטורקיה, 1,000 ביוון, מספר מועט אשר הולך ופוחת במקומות אחרים |
| מספר הדוברים שזאת שפת אמם: | רוב הדוברים |
| שיטת הכתב: | בעבר כתב רש"י ואותיות דפוס עבריות, כיום אלפבית לטיני (בגירסת מקומית) |
| סיווג משפחתי: | הודו אירופאית איטאלית |
| מעמד רשמי | |
| שפה רשמית במדינות: | אין |
| גוף מפקח: | הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד, וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol", ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת. לאדינו הוא השם הנפוץ ביותר כיום ללשון "הספרדית-היהודית", בעבר המונח לאדינו היה לשפה המשמשת לתרגום כתבי קודש בלבד הכתוב באותיות רש"י, שפה שיוחדה לכתיבה והייתה שונה משפת הדיבור.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מקורה של הלאדינו בניב קסטיליאני של הספרדית במאה ה-15, שבו דיברו יהודי ספרד. הם שילבו בשפה המקומית גם יסודות בעברית ובארמית. אחרי גירוש היהודים מספרד ב-1492, והתפזרותם ברחבי האימפריה העות'מאנית, הפכה הלאדינו לשפה יהודית נפרדת, דיברו בה היהודים באסיה הקטנה, בארצות חבל הבלקן, בדרום רומניה, בצפון אפריקה, במזרח התיכון ובארץ ישראל. בקהילות המגורשים במערב אירופה (הולנד, אנגליה, המבורג, צרפת, בלגיה וכו') לא דיברו לאדינו כי אם ספרדית-בארוקית ופורטוגזית (שנכתבו באותיות לועזיות) בתקופה הראשונה ולאחר מכן עברו לשפת המדינה (הולנדית, אנגלית, צרפתית), אך קיימים שם שימושים ליטורגיים מעטים בלאדינו כדוגמת תרגום ההפטרה לתשעה באב.
ללאדינו שני ניבים עיקריים:
- הניב העות'מאני (טורקי-בלקני) המתפצל לשני תת-ניבים:
- שני התת-ניבים הושפעו באוצר המילים מטורקית, וכן ספגו השפעות אזוריות מלשונות סלאביות ומיוונית
- הניב הצפון אפריקאי, חכיתייה - דובר על ידי היהודים בצפון אפריקה, בעיקר על ידי הקהילות היהודיות במרוקו הספרדית, ניב זה ספג השפעות מערבית, וכן הושפע במשך השנים, בעיקר מאמצע המאה ה-19, מן ההתפתחויות בספרדית המודרנית.
בתוניסיה דוברה הלאדינו על ידי הקהילה של מהגרים יהודים איטלקים (ספרדים) מליבורנו וצאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל שאוחדו לקהילה אחת בשם הקהילה הליבורנזית, ניב זה שילב ספרדית עתיקה, פורטוגלית, ערבית, עברית, ואיטלקית (היה נתון להשפעה צרפתית מאוחר יותר). הניב נכחד בגלל דומיננטיות של השפה הערבית.
למרות הניבים השונים התקיימה רמה גבוהה של אחידות לשונית, הודות לקשרי מסחר בין הקהילות היהודיות דוברות השפה, מילים וביטויים שונים עברו ביניהן. כן עמדו בין הקהילות קשרי תרבות ודת, וספרים שנכתבו בלדינו עות'מאנית שימשו את דוברי החכיתייה בצפון אפריקה.
בשואה נמחו קהילות יהודיות דוברות לאדינו בעיקר באזור הבלקנים ובראשן קהילת העיר סלוניקי, שנקראה ירושלים דבלקן, והלאדינו כמעט נכחדה מאזורים אלו. דוברי לאדינו מטורקיה ומבולגריה שעלו ארצה, הושפעו ממיתוס "כור ההיתוך" ועברו לדבר עברית; ילדים מבתים דוברי לאדינו התביישו בהוריהם "הגלותיים" ולא למדו לדבר כראוי בשפה.
דוברי החכיתייה, שחיו תקופה ארוכה במגע קרוב עם דוברי ספרדית, זנחו בהדרגה את מאפייניה הייחודיים של החכיתייה ואימצו את מאפייני הספרדית המודרנית.
[עריכה] אפיוני השפה
בלאדינו יש שימוש נרחב במילים עבריות בשל הנוכחות של השפה בחיי קהילת הדוברים בשימוש הליטורגי. השפה קלטה מילים וביטויים מהשפות המקומיות בהם התגוררו היהודים כמו טורקית, ערבית, צרפתית, איטלקית יוונית, ועוד. אוצר המילים בלאדינו כולל גם מילים מספרדית עתיקה, שאינן בשימוש בספרדית המודרנית. השפה אף ספגה צורנים משפות שונות כמו מוספית 'בעל המקצוע' "ג'י" מטורקית למשל. כאשר צורן ממוצא איברי מקביל היה בנמצא קיבל הצורן הטורקי משמעות שלילית בדרך כלל, כך לדוגמא הלקסמה העברית "צדקה" מקבלת מוספית איברית "sedakero" או אחת טורקית "sedakaji" והמשמעות היא נדבן וקבצן בהתאמה. צורן ההקטנה (דימינוטיב) בלאדינו הוא לרוב "iko-", צורן המוכר לדוברי העברית מהשמות מושיקו וגם קופיקו.
מערכת הכינויים דומה לזו של הקסטליאנית במספר הבדלים. לא קיים כינוי הגוף "usted" שהתפתח בספרדית מאוחר יותר, ולשם הבעת כבוד משתמשים הדוברים ב-"sinyor". כמו כן, נשתמרו בשפה הכינוי הרומז האיברי הארכאי "dito" ואילו הכינויים הרומזים ה"רחוקים" "eso/a", "aquel/la" נעלמו מן השפה. מערכת הפועל בלאדינו עברה מספר יישורי מערכת ביחס לקסטליאנית, כך למשל בפעלים עם דיפתונגים ניתן לראות דיפתונג בכל נטיית הגוף למשל puedo - pueder או היעדרו בכל נטיית הגוף kero - keresh. נטיית האימפרפקט מסומנן על ידי הסופית "va-" בכל שלוש קבוצות הפועל (ר' מערכת הפועל הספרדית. יש נטייה להשתמש בצורות פועל שאינן מורכבות (פרפקט) בזמני העבר ואילו בצורות מורכבות בעתיד ("ir a infinitivo"). בצורת האימפרפקט הסובג'ונקטיב, הצורן בשימוש הוא "ase-" (על נטיותו) בלבד.
בלאדינו נמנעים לעשות שימוש במילים מספרדית שיש להם הקשר נוצרי.
דוגמאות :
- אלוהים - Dios בספרדית (ברבים), El Dio בלאדינו (ביחיד).
- יום ראשון - Domingo בספרדית, Alhat בלאדינו (כנראה מערבית).
בלאדינו השתמרה צורת הגייה של אותיות "ז'" ו-"ש", אשר בספרדית מודרנית מבוטאות כ-"ח". כמו במילים mujer (אישה) או hijo (בן).
[עריכה] כתיבת השפה
הלאדינו נכתבה בכתב רש"י בכתבים דתיים וגם חילוניים, ולעתים באותיות דפוס עבריות. בהשפעת תהליכי מודרניזציה שהחלו אצל דוברי השפה באמצע המאה ה-19 החל שימוש באלפבית המקומי, בעיקר אלפבית לטיני אך גם אלפבית קירילי. הכתב הלטיני הוא הכתב הרווח היום, אך מותאם בדר"כ לשפה השלטת במדינה (לדוגמה, את הצליל "ש" יכתבו בצרפת ch בארצות דוברות אנגלית sh ובטורקיה ş).
פעמים רבות נכתבה הלאדינו בכתב עברי קורסיבי הקרוי "סוֹלֵיטְרֵיאוֹ", כתב "חצי קולמוס", - כתב יד שהשתמשו בו היהודים הספרדים עד לפני דור אחד.
[עריכה] ספרות בלאדינו
ספרות הלאדינו התפתחה כבר בספרד, במיוחד תורגמה ללאדינו ספרות תורנית. אחרי גירוש ספרד, המשיכו בתרגומים אלה ביתר שאת. בנוסף לתרגומי התנ"ך, תורגמו גם ספרי הלכה כגון "שולחן ערוך" (שגם מקורו העברי מכיל מספר לעזים בלאדינו) וספרי הגות ומוסר כגון "שבט מוסר". היצירה המרכזית והבולטת שנכתבה בלאדינו היא "מעם לועז"- מדרשים ופירושים של ר' יעקב כולי.
הספרות החילונית התאפיינה ברומנסות, בלדות עממיות שנמסרו בעל־פה. בסוף המאה ה-19 הרבו לתרגם ללאדינו מספרות העולם, בייחוד מצרפתית. כמו כן נכתבו ספרים בענייני היסטוריה ומדע, ביניהם "תולדות ישראל" ב-13 כרכים. בתקופה זו פעלה גם קבוצת מחזאים שהרבו לתאר את ההווי היהודי ודמויות יהודיות מן העבר.
[עריכה] הלאדינו כיום
הלאדינו אינה משמשת היום כבעבר כשפה ראשית עבור היהודים הספרדיים, והדוברים בה מתמעטים. השימוש בלאדינו כיום בא לידי ביטוי בספרות, בשירה, במחקר, בתיאטרון ובמוזיקה.
הכנסת חוקקה את "חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו", שמטרתו שימור וטיפוח מורשת הלאדינו, בראש הרשות עומד יצחק נבון. כמו כן יש נסיון לשמר את השפה ותרבותה במרכזים מיוחדים כגון "המרכז לחקר הלאדינו ע"ש נעימה ויהושע סלטי" באוניברסיטת בר-אילן וכן ב"מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו" באוניברסיטת בן-גוריון, ובחוגים ללימוד השפה באוניברסיטאות, בארץ ובמדינות אחרות בעולם. בין החוקרים המובילים של שפה זו ניתן למנות את יצחק לוי, אבנר פרץ, מתילדה כהן-סראנו, דוד בוניס, אלדינה קינטנה, תמר אלכסנדר שמואל רפאל ויהודה הצבי.
המחזה של יצחק נבון "בוסתן ספרדי" המתאר את ההווי של שכונה ספרדית ירושלמית, בשירים סיפורים והומור, הביא את תרבות הלאדינו להכרה של הקהל הרחב. המחזה זכה להצלחה רבה גם בהפקה המקורית בשנת 1969 וגם בהצגה המחודשת.
בזכות האינטרנט יש התעוררות של שימוש בלאדינו בפורומים בארץ ובעולם. Ladino Komunita היא קהילה וירטואלית, הכוללת דוברי לאדינו מרחבי העולם, והקשר בין חבריה מנוהל בלאדינו בלבד.
בארץ פועלים מספר משוררים דו-לשוניים, בעברית ולאדינו: מרגלית מתתיהו, אבנר פרץ (שהוא גם מתרגם פורה מלאדינו) ומיכל הלד. מתילדה כהן-סראנו היא מן האספניות והיוצרות המרכזיות בתרבות הלאדינו כיום, בתחומי תיעוד השירה והסיפור העממי (וכן בכתיבת רומנסות ספניוליות מחדש כסיפורים, וסיפורים כשירים). כן פועלים מספר זמרים, בתוכם בולט מקומם המרכזי של בני משפחת לוי: האב, זמר הבריטון והמתעד יצחק לוי, אשר ביקש שכל ההקלטות שעשה לשם תיעוד ורישום המסורות המוזיקליות, יועלו באש לאחר מותו; האם, הזמרת כוכבה לוי, והבת יסמין לוי. ראובן וימר עיבד (והוסיף משלו) 70 משלי לאדינו (במקור לדינו) לנוסח פיוטי, במשקל ובחריזה.
כן יוצא לאור בארץ כתב-העת אקי ירושלים Aki Yerushalayim (כאן ירושלים).
[עריכה] ה"פסטילאדינו"
מאז שנת 2003 מתקיים מדי שנה בחג הסוכות בראשון לציון פסטיבל זמר בינלאומי תחרותי לשירים חדשים ומקוריים בלאדינו. בתחרות קונצרט גמר חגיגי בשיתוף התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, בו משתתפים כעשרה שירים. הפסטיבל התחרותי מתקיים ביוזמת אלי מתתיהו ומוני ארמוזה, ומושך מתחרים מרחבי העולם.
ב-2011 התקיים אירוע העשור ל"פסטילאדינו" בו התחרו כל השירים שזכו בפסטיבל בעשור הקודם. במקום הראשון זכתה יעל בדש, השיר שביצעה -"La Lingua de Kaza" - נבחר לשיר השירים של ה"פסטילאדינו" לעשור זה.
"בדומה לאירווויזיון, הפסטילאדינו היא תחרות של שירה חיה בליווי תזמורת סימפונית", אומר רוני וייס המנהל המוזיקלי של התחרות. "השירים הנבחרים לתחרות הם ברמה מוזיקלית גבוהה. הטקסטים נאמנים למסורת הסיפורית של תרבות הלאדינו והמנגינות קליטות, חמות ומרמזות לשורשים מוזיקליים ספרדיים."
לדברי יצחק נבון, הנותן את חסותו לפסטיבל, "העובדה שמשתתפים בתחרות יוצרים מארצות שונות, מעידה על רצון עז לראות בלאדינו שפה חיה ומתחדשת".
[עריכה] כנס לאדינו
במהלך עשר השנים האחרונות מתקיים מידי שנה כנס של דוברי לאדינו הנקרא "Dias De Leche I miel" שפירושו "ימים של חלב ודבש". הכנס מתקיים (בשנים האחרונות בים המלח) במהלך שלושה ימים ומאורגן על ידי "העמותה לקידום מורשת תרבות הלאדינו חיפה והצפון" ומקבל את חסותו ובהשתתפותו של הנשיא החמישי למדינת ישראל יצחק נבון. דבר קיום הכנס התפרסם בעולם כולו ומגיעים אליו ממדינות רבות בעולם דוברי לאדינו וגם כאלה שאינם דוברים את השפה.
[עריכה] ראו גם
- קאלמי ברוך - מחוקרי שפת הלאדינו ותרבותה
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] מרכזים לחקר הלאדינו ותרבותה
- המרכז לחקר הלאדינו ע"ש נעימה ויהושע סלטי - אוניברסיטת בר-אילן
- מרכז משה גאון לתרבות הלאדינו
- הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו
- מכון מעלה אדומים לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה
- לאדינו - שפה ותרבות - אתר מקיף אודות שפת הלאדינו ותרבות דובריה
[עריכה] עיתונות ופורומים בלאדינו
- aki yerushalayim עיתון בלאדינו
- Ladinokomunita אתר לדוברי לאדינו
- לאדינו חיפה אתר העמותה החיפאית לקידום מורשת תרבות הלאדינו, מארגני כנס הלאדינו הארצי
[עריכה] בלשנות ומילונים
- אליעזר פאפו, אוצר המלים השאולות מלאדינו בשולחן ערוך, פורסם בפעמים 70,חורף תשנ"ז, עמ' 68-99
- רוביק רוזנטל, על מילים בלאדינו שנכנסו לעברית ישראלית, מאמר במעריב מתאריך 30/9/2005
- אבנר לוי, מילונים חדשים ללאדינו, פורסם בפעמים 2, קיץ תשל"ט 1979, עמ' 112-114, על מילון לאדינו-צרפתי שחיבר יוסף נחמה ועל מילון לאדינו-ספרדי
- פאול וקסלר, לקסיקון היסודות העבריים והארמיים בספרדית-יהודית המודרנית, פורסם בפעמים 59, אביב תשנ"ד, עמ' 159-154, על ספר מאת דוד מ' בוניס בנושא הרכיבים העבריים והארמיים בשפת הלדינו המודרנית
[עריכה] תרבות: ספרות, שירה ומוזיקה
- אדווין סרוסי, הספרות בשפה הספרדית יהודית לסוגיה לאחר הגירוש, עמ' 152-155
- שמואל רפאל, הימנונים ציוניים בלאדינו, פורסם בפעמים 73, סתיו תשנ"ח, עמ' 41-59
- אדווין סרוסי, המוזיקה של השיר העממי בלדינו, פורסם בפעמים 77, עמ' 5-19
[עריכה] הכחדה ושימור
- אורה (רודריג) שורצולד, מות הספרדית-היהודית, פורסם בפעמים 70, חורף תשנ"ז, עמ' 134-138, על ספר מאת טרייסי האריס בנושא השפה הספרדית-יהודית - לאדינו
- Socolovsky, Jerome. "Lost Language of Ladino Revived in Spain", Morning Edition, National Public Radio, March 19, 2007
[עריכה] שונות
| שפות וניבים יהודיים | ||
|---|---|---|
| שפות אפרו-אסיאתיות | ||
| שפות שמיות | ||
| עברית |
עברית מקראית • העברית בתקופת בית שני • לשון חז"ל • תקופת הביניים של העברית • עברית ישראלית |
|
| הגיית העברית | ||
| ארמית |
ארמית מקראית • ארמית בבלית • ארמית גלילית • ארמית התרגום • ארמית שומרונית • ארמית חדשה צפון-מזרחית (כורדית-יהודית) • לישאנא דידן • לישאניד דינן • נאש דידן |
|
| ערבית |
ערבית יהודית • עיראקית יהודית • מרוקאית יהודית • טריפוליטנית • טוניסאית • תימנית |
|
| שפות שמיות דרומיות | ||
| שפות אפרו-אסיאתיות אחרות | ||
| שפות כושיות | ||
| שפות ברבריות | ||
| שפות הודו-אירופיות | ||
| שפות גרמאניות | ||
| אנגלית | ||
| שפות רומאניות יהודיות |
איטלקית יהודית • אראגונית יהודית • חכיתיה • טטואני • לאדינו • לטינית יהודית • פורטוגזית יהודית • פרובנסלית יהודית • צרפתית יהודית • קטלאנית יהודית |
|
| שפות איראניות |
איספאהנית יהודית • בוכרית • ג'והורי • גולפאיגנית • ג'ידי • חמדאנית יהודית • יאזדית יהודית • קרמנית יהודית • קשאנית יהודית • שיראזית יהודית |
|
| אחרות |
יווניטיקה (יוונית) • צ'כית יהודית (סלאבית) • מרטהי יהודית (הודו-ארית) |
|
| קבוצות אחרות | ||
| שפות טורקיות | ||
| שפות דראווידיות | ||
| שפות כרתווליות | ||
| קטגוריה: שפות יהודיות | ||
