לדלג לתוכן

אריה ליב קפלן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏משפחתו: יוני איך אתה יודע מי בולט ומי לא ?
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 40: שורה 40:
* בנו הרבי לוי, משגיח בישיבת "צעירי השלוחים"
* בנו הרבי לוי, משגיח בישיבת "צעירי השלוחים"
* בנו הרב יצחק, משליחי חב"ד באשדוד ומרצה באתר חב"ד אורג
* בנו הרב יצחק, משליחי חב"ד באשדוד ומרצה באתר חב"ד אורג
* חתנו הרב שלום דובער הרצל, שליח חב"ד בראש פינה, כיהן בעבר כראש ישיבת צעירי השלוחים
* חתנו הרב שלום דובער הרצל, שליח חב"ד ב[[חד נס]] ומרצה במכללת בית רבקה בצפת, כיהן בעבר כראש ישיבת צעירי השלוחים


==פעולות לזכרו==
==פעולות לזכרו==

גרסה מ־19:43, 5 במרץ 2019

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב אריה ליב קפלן (י"ט בתשרי תש"ח, 3 באוקטובר 1947ט"ז באייר תשנ"ח, 12 במאי 1998) היה שליח חב"ד הראשי בצפת, מייסד ומנהל מוסדות קהילת חב"ד, ראש כולל אברכים צמח צדק בצפת ויו"ר ארגון הגג של מוסדות חב"ד בישראל.

ביוגרפיה

קפלן נולד בפריז שבצרפת לרב משה בנימין ולשרה קפלן. כמה חודשים לאחר מכן עברה משפחתו ללונדון ובהמשך עברו לעיר מנצ'סטר.

בשנת תשי"ז עברה המשפחה לניו יורק. בין השנים תשכ"ב-תשכ"ה למד בסניפי ישיבת תומכי תמימים בניוארק ובמונטריאול ושימש כ"חוזר" - חבר בקבוצת התלמידים שהיית חוזרת על השיחות והמאמרים של הרבי מליובאוויטש ומכינה אותם לדפוס.

באדר תשכ"ז נשלח קפלן על ידי רבי מנחם מנדל שניאורסון יחד עם שבעה בחורים נוספים לשמש כ"תלמידים השלוחים" בישיבה גדולה של חב"ד במלבורן, שנפתחה זמן קצר קודם לכן. בניסן תשכ"ט חזר לניו יורק ולמד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבמרכז חב"ד העולמי - 770.

בטבת תשל"א נישא לשרה הינדא בת הרב דוד משה ליברמן, למד בכולל אברכים בשכונת קראון הייטס, הוסמך לרבנות על ידי הרב ישראל יצחק פיקרסקי והרב מרדכי מנטליק ועשה שימוש אצל הרב זלמן שמעון דבורקין.

השליחות לצפת

לאחר פסח תשל"ג הציע הרבי לרב קפלן לצאת לשליחות בעיר צפת לחדש את היישוב הישן של חב"ד במקום[1], כולל חידוש בית הכנסת העתיק "צמח צדק" ופתיחת כולל במקום. הרב קפלן קיבל את הצעה, ובסוף חודש תמוז תשל"ג יצא הרב קפלן לישראל.

בתחילת חודש אב תשל"ג הגיע הרב קפלן לישראל, לאחר כמה ימים הוא עבר לצפת, בתחילה הוא החל לשקם את בית הכנסת צמח צדק ההוראה הייתה שכבר בשבת סליחות יכלו להתפלל במקום, וכך היה.

בתחילת חודש אלול תשל"ג פתח הרב קפלן את הכולל "צמח צדק", תחילה התקימו הלימודים בבית הכנסת האר"י האשכנזי ובהמשך עברו לבית הכנסת צמח צדק, הרב קפלן כיהן כראש הכולל והיה מוסר שיעורים בהלכה וחסידות. כשהפעילות התפתחה ועיסוקיו מנעו ממנו מלשהות ב'כולל' מדי יום, הוא ביקש מהרבי רשות לעזוב את תפקיד ראש ה'כולל' הרבי לא הסכים לכך והוא כיהן כראש ה'כולל' עד יומו האחרון.

באלול תשל"ו הציע הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל לרב קפלן לפתוח ישיבה חדשה בצפת, הרב קפלן שאל את הרבי מלובביץ' משהשיב בחיוב פתח הרב קפלן את ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש באייר תשל"ז, עם קבוצת בחורים מישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד תחילה למדו בית כנסת הרידב"ז, בשנת תשל"ט רכש הרב קפלן את מלון 'הרצליה', בשנת תשמ"ה עברה הישיבה למלון 'רקפת' בשכירות. כעבור שנתיים נקנה המלון בסיוע ר' יוסף יצחק גוטניק. כיום היא נחשבת לישיבת חב"ד הגדולה בישראל.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, בשנת תשל"ד, החל הרב קפלן בפרויקט הבנייה להקמת שכונת בצפת, בהוראת הרבי נקרא השכונה "קריית חב"ד". לאחר מאמצים, לחצים ופגישות במשרדי הממשלה. המקום שנבחר היה בפאתי הר-כנען. בחול המועד פסח תשל"ה, נערך טקס גמר היסודות לבנייה בהשתתפות רב העיר צפת הרב שמחה הכהן קפלן, ראש העיר וסגנו, ועוד משרד השיכון ורבים מחסידי חב"ד בישראל, חנוכת הבית של השלב הראשון נערך בי"ח באלול תשל"ח, והוא כלל 109 דירות, מקום ל-7 גני ילדים, 7 חנויות ומקלטים, כשנה אחרי נסתיים השלב השני, בהמשך הוקם גם שכונת "גבעת שושנה" על שם אמו של יוסף יצחק גוטניק. כהיום מתגוררים במקום מאות משפחות חב"ד, תחת רב הקהילה הרב מרדכי ביסטריצקי.

בשנת תשל"ה הקים הרב קפלן את הבית חב"ד המפואר "בית לובא", הנוהל כהיום על ידי הרב גבריאל מרזל, משלוחי חב"ד בצפת, המציג תערוכות קבועות, ספרייה תורנית גדולה תוכניות אור-קוליות על צפת והקבלה, ערבי מוזיקה ועוד.

במהלך השנים הקים הרב קפלן בקריית חב"ד מוסדות חינוך לבני כל הגילאים. תלמוד תורה לבנים - "אור מנחם", רשת מעונות יום וגני-ילדים, הכוללים כ-15 גנים, בשנת תשל"ז (1976) הקים את "בית חנה" - קמפוס לבנות הכולל חטיבת-ביניים, חטיבה עליונה במגמות עיוניות ומקצועיות, סמינר למורות ולגננות לכל החטיבות. "מכון אלטה" - מוסד ללימודים גבוהים לנערות מישראל ומרחבי העולם. "מכון אסנט" - מכון להפצת תורה וחסידות בין סטודנטים צעירים דוברי אנגלית, ועולים החדשים מחבר-המדינות הבאים לצפת בסופי-שבוע ובחגים ועוד. כן הקים את בית הכנסת המרכזי "היכל לוי יצחק".

בשנת תשנ"ז הוא פתח את ישיבת "צעירי השלוחים" בצפת עבור בני שלוחי חב"ד מרחבי העולם.

הרב קפלן היה עסקן חב"די שכיהן בשנים תשמ"ד-תשנ"ד כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה. בין השאר פעל לבחירת הרב לוי ביסטריצקי לרב העיר. כן כיהן כיו"ר "ארגון הגג למוסדות חב"ד" בישראל וחבר ב"אגודת חסידי חב"ד בישראל" וב"ועד להפצת שיחות" - שהיה ערוך, ומדפיס את שיחותיו המוגהות של הרבי מלובביץ'.

בט"ז באייר תשנ"ח נסע הרב קפלן ממוסקבה על מנת להשתתף באירועי חנוכת בית חב"ד במינסק שהיה שותף לזה, בדרכו לשם עבר תאונת דרכים ונפטר בגיל 50, ארונו הובא ארצה ונקבר בליל ל"ג בעומר בבית הקברות היהודי העתיק בצפת.

משפחתו

כאמור, היה חתנו של הרב דוד משה ליברמן

  • בנו הרב מנחם מנדל, חבר בוועד הנחות בלה"ק
  • בנו הרב חיים, מנהל מוסדות חב"ד בצפת
  • בנו הרב שניאור זלמן, ראש ישיבת "צעירי השלוחים"
  • בנו הרבי לוי, משגיח בישיבת "צעירי השלוחים"
  • בנו הרב יצחק, משליחי חב"ד באשדוד ומרצה באתר חב"ד אורג
  • חתנו הרב שלום דובער הרצל, שליח חב"ד בחד נס ומרצה במכללת בית רבקה בצפת, כיהן בעבר כראש ישיבת צעירי השלוחים

פעולות לזכרו

ביום השלשים לפטירתו התקיים טקס שבירת הקרקע, להרחבת בית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה, הטקס התקיים על ידי "קרן ארי' ליב" שהוקמה לעילוי נשמתו של הרב קפלן, ופועלת לפיתוח ולביסוס מוסדות חב"ד בצפת.

בתשס"ח, 2008 נחנך[2] "קריית הסופרים – אותיות של חוויה", מרכז עולמי לכתיבה, ייצור והפצה של מוצרי סת"ם ספרי תורה, תפילין ומזוזות ומרכז מולטימדיה למבקרים, 5 שנים אחרי נחנך "גן האותיות"[3].

על שמו נקרא רחוב אריה ליב קפלן בצפת.

מספריו

  • פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר, חלק א', תשנ"ו, חלקים א-ב בכרך אחד, תשס"ח, בעריכת בנו הרב מנחם מנדל, בהוצאת קה"ת
  • משולחן הארי עיונים והערות בשולחן ערוך אדמור הזקן, בהוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., תשע"ג
  • ביאורים לפירוש רש"י על התורה, 5 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף)
  • ביאורים לפרקי אבות, 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף)

כן פרסם מאמרים בבימות שונות והיה העורך של "פרדס חב"ד".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים