מרכז חב"ד העולמי - 770

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
770Lubavitch.JPG

מרכז חב"ד העולמי, מוכר בשם 770, על שם מספר הבית ברחוב בו הוא נמצא (חסידי חב"ד מכנים אותו בשם האנגלי של מספר הבית: seven seventy). הוא מרכז חסידות חב"ד, ובית מדרשו של הרבי מליובאוויטש.

נמצא ברחוב איסטרן פארקווי (אנגלית: Eastern Parkway), במספר הבית האמור, בשכונת קראון הייטס, שבברוקלין ניו יורק. השם הרשמי של הבית הוא בית אגודת חסידי חב"ד, והוא כתוב מעל הכניסה הראשית.

במקום זה ניהל הרבי מליובאוויטש את רשת השלוחים שהקים, את ריכוזי חב"ד בעולם, ואת כל ענייניו. כאן גם התוועד ואמר את שיחותיו ומאמריו בחגים ומועדים מיוחדים, במשך רוב שנות נשיאותו קיבל במקום אנשים ליחידות, ובשנותיו האחרונות המעמד השתנה וקיבל אנשים במעמד חלוקת דולרים לצדקה בכל יום ראשון.

המקום כונה על ידי הרבי גם בשמות, "בית רבינו שבבבל" - בהשאלה מהכינוי התלמודי לבית מדרשו של ראש הגולה וכן "בית משיח" - בגימטריה 770‏[1]. כינוי נוסף המקובל בקרב החסידים הוא "בית חיינו".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז חב"ד העולמי - 770. שכונת קראון הייטס, רובע ברוקלין, שבניו יורק
מימין ל-770 נראה בניין ספריית חב"ד. נראה גם האמבולנס ששוכן במקום המשמש את תושבי קראון הייטס. 11,2007
בחורף של תחילת שנות ה-90

בניין "770" שימש, קודם הגעתו של הרב יוסף יצחק שניאורסון, כמרפאת נשים פרטית של הפלות (דבר שהיה לא חוקי במדינת ניו יורק באותה עת), עד שנסגר על ידי הרשויות, והרופא, בעל הבניין, נאלץ למכור אותו.
האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון, שברח מאירופה מהשלטון הנאצי, הגיע בט' אדר ב' ת"ש (19 במרץ 1940) לניו יורק והשתכן במלון גרייסטון שבמנהטן. בהנחייתו פעלה אגודת חסידי חב"ד לקנות את הבניין והבניין נרשם על שם האגודה, וביום שישי י"ב מנחם-אב ת"ש (1940) הושלמה מכירת הבית, והמפתחות נמסרו לרבי. הרבי הריי"צ התגורר בבית, וכן יורשו, הרבי מנחם מנדל שניאורסון, משם הנהיג את חצרו ואת מפעליו הרבים.

מבנה הבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין נבנה בסגנון ארכיטקטורה איטלקית, חזותו יוצאת דופן באזור בו הוא ממוקם. הוא בן שלוש קומות וקומת מרתף.

בהתחלה המקום בו התפללו כל החסידים היה בחדר הגדול של הקומה הראשונה, אחר כך כאשר מספר החסידים גדל, נבנה בחצר השמאלית מקום ששימש כבית כנסת בימי העומס, ועם הזמן המקום הלך והורחב בשלבים, כאשר בכל שלב מרחיבים עוד ועוד וזאת בשל כמות החסידים שגדלה והלכה. כיום, בית הכנסת העיקרי נמצא בקומת המרתף.

כיום הקומה השנייה והשלישית מחוברות בגשר לבניין ספריית חב"ד הסמוך, כמו כן קומת המרתף מחוברת גם כן מתחת לאדמה לספריה.

הקומה הראשונה

  • חדרו של הרבי מליובאוויטש: החדר שימש כמשרדו של הרבי עוד קודם שקיבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי. מאוחר יותר, כשנהיה לרבי, קיבל את מבקריו ל"יחידות" (פגישה פרטית, לקבלת עצה וברכה) בחדר זה. בפי החסידים כונה החדר "גן עדן העליון", כינוי שנשמר עוד מתקופת העיירה לובביץ' והאדמו"רים הקודמים.
  • חדר ההמתנה ל"יחידות": כונה בפי החסידים בשם "גן עדן התחתון".
  • ה"זאל הקטן" (כלומר, האולם הקטן): בית הכנסת העיקרי בקומה זו. בשנים הראשונות, היו עיקר האירועים מתרחשים ב"זאל הקטן" (שם זה ניתן לו להבדיל מן ה"זאל הגדול" שנבנה מאוחר יותר).
  • "חדר שני": חדרון ליד ה"זאל הקטן", שנוצל לצורכי תפילה ולימוד אף הוא.
  • חדר המזכירות של הרבי, שם ישבו המזכירים, ענו לטלפונים, כתבו את המכתבים, וכו'.
  • חדר שידורים: החדר שממנו היו משדרים את ההתוועדויות והשיחות של הרבי לכל רחבי העולם‏[2].
  • משרדים שונים: של רבנים וחסידים שונים.

הקומה השנייה

הקומה השלישית

  • מגורי בתו של רבי יוסף יצחק עם בעלה הרב שמריהו גוראריה.
  • לאחר פטירת הרב גוראריה, הפכה קומה זו לקומת המשרדים ואולמי התצוגה של ספריית חב"ד, כאשר גשר מחבר בין הקומה למבנה הספרייה.

קומת המרתף

  • רוב המרתף שימש כספריית רבי יוסף יצחק, הרבי הקודם. כיום מחובר המרתף תחת הקרקע למרתף של בניין הספרייה הסמוך, ומשמש כקומת ספריה אחת גדולה.

בית המדרש הגדול (לשעבר היה החצר השמאלית)

  • הפך והורחב לקומת המרתף של שתי הבניינים הסמוכים מצד שמאל, ומשמש ביחד כבית כנסת ענק, ובו מתקיימים הלימודים של תלמידי הישיבה במקום, התפילות וההתוועדויות הגדולות של הרבי בימי חג ומועד.

החצר הימנית

  • משמשת בחג הסוכות, כסוכה ענקית.

העתקים מהבניין בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

העתקים מהבניין נבנו בכמה מקומות בעולם‏‏‏[3], ביניהם:

העתק מדויק:

  • בית אגודת חסידי חב"ד בישראל - הבניין נבנה לבקשת הרבי בשנת תשמ"ו (1986) בזמן שיא של 33 ימי בניה על ידי הקבלן דוד מררי, ההעתק המדויק ביותר של המקורי - חיצוני ופנימי.

העתקים של חזית הבניין:

מבנים המזכירים את בניין 770:

תמונות:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יוסף יצחק הבלין, בית חיינו 770, מכון "היכל מנחם", 2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

770

העתקים מ-770

קואורדינטות: 40°40′09″N 73°56′34″W / 40.669044°N 73.942885°W / 40.669044; -73.942885

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קונטרס בית רבינו שבבבל
  2. ^ מרכז שידורי חב"ד גיליון התקשרות מס' 909, מדור 'ניצוצי רבי'
  3. ^ ‏סיקור בתמונות של חלק מהבנינים‏ (יש לגלול את הדף משמאל לימין)
  4. ^ ראיון עם השליח במקום ואדריכל הבנייה כתבה, כתבת וידאו, ותמונות. ראיון עם השליח והקבלן כתבת וידאו: "הפיגומים הוסרו".