מי זאת עולה - נשים בתורה על פי הקבלה והחסידות
שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים ריקים [ שנת הוצאה בעברית, מהדורות נוספות, הופעה ראשונה, מהדורה מוערת, מהדורה ראשונה, מהדורה מדעית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שנת הוצאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ניר מנוסי |
| שפת המקור | עברית |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת מגיד |
| תאריך הוצאה |
2019  |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 997007935670505171 |
  | |
מי זאת עולה הוא ספר מאת הרב ניר מנוסי העוסק במעמד הנשים בתורה לפי הקבלה והחסידות, תוך גישה פמיניסטית-תרבותית, והוא כרך ראשון מתוך סדרה שעתידה לעסוק גם ביחס כלפי נשים בנביאים ובחז"ל.
הספר יצא לאור בעברית בשנת 2019, הוצאת מגיד.
הספר
הספר מבוסס על גישה פמיניסטית-תרבותית, לפיה האישה שווה לגבר מבחינת ערך וחשיבות, אך שונה ממנו בתכונותיה ובדרכים לממש את עצמה. לחיזוק גישה זו, המחבר עושה שימוש נרחב במושגים קבליים על זהותם של האיש ושל האישה.
הנחת יסוד נוספת היא שיש נשים שהיסוד ה"רוחני" הוא שבולט בהם ונשים שהיסוד ה"גשמי" הוא שבולט בהם. בהתאם להנחה השנייה, המחבר מסווג את הנשים בתנ"ך לפי חלוקה זו. כך למשל מתוארת ההבחנה בין לילית לחוה ובין רחל ללאה.
חלק מהפרקים בספר מוקדשים לסיפורים מורכבים בתנ"ך, כמו מעשה יהודה ותמר ומעשה שכם ודינה – כאשר הספר נותן פרשנות יצירתית המנסה להדגיש "נקודות אור" גם במעשה הבעייתי לכאורה, תוך יישום של המושג "עזות דקדושה" שמקורו בספר הזוהר.
פרק נוסף מוקדש למערכת היחסים של המשולש אברהם אבינו שרה אמנו והגר צרת אברהם. המחבר מרחיב על הסיבות לכך שבאירוע הראשון שרה, שעוד נקראה "שרי", פועלת באופן אקטיבי בעוד אברהם פסיבי, ואילו באירוע במקביל השני שרה בשמה החדש פועלת באופן שונה תוך שאברהם הוא האקטיבי. הפרק האחרון מוקדש לאקטיביסטיות של בנות צלופחד ומשמעותה
ביחס לזכויות האישה, הספר מראה כי התנ"ך מכיר בזכויות האישה הרבה יותר מתרבויות מקבילות בעידן העתיק. ביחס לעת החדשה מועלית בספר הטענה כי לפי הקבלה זמן הגאולה מתאפיין בשיווי זכויות מלא לגברים ולנשים.
באתר ההוצאה לאור מתוארת מטרת הספר: ”[להעביר] סיפור המשנה את כל מה שחשבנו שידענו על דמות האישה ביהדות – סיפור של נשיות הנמצאת במסע התפתחות מתמיד, ההולכת ועולה מדור לדור עד שמשחזרת את מלוא קומתה האבודה”[1].
ביקורת על הספר
סיגלית בנאי תיארה את הספר כך: ”כתיבתו נגישה, קולנועית ומתפייטת, וניכר שהוא מכיר היטב את שני העולמות, החילוני והדתי... שפת הכתיבה שלו על לילית שונה מזו שעל שאר הנשים בספר, ונדמה כאילו דמותה מפעילה אותו כיוצר, את היצר החבוי בו, כאילו הוא כותב על לילית שמשתוללת בתוכו...”.[2]
קישורים חיצוניים
- הספר באתר ההוצאה לאור.
על הספר
סיגלית בנאי, "ספירת העומר וקריאה פמיניסטית של נשים בתורה על פי הרב ניר מנוסי", באתר הארץ, 30.04.20- יצחק טסלר, ניר מנוסי, רב ופמיניסט, מחזיר את הכבוד: "הנשים בתנ"ך היו חלוצות קדמוניות" ynet פורסם: 20.02.20
- שיחה עם המחבר על הספר
הערות שוליים
- ^ *הספר באתר ההוצאה לאור.
- ^ סיגלית בנאי, "ספירת העומר וקריאה פמיניסטית של נשים בתורה על פי הרב ניר מנוסי", באתר הארץ, 30.04.20