זכויות האישה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניו-יורק, 1912. צעדה למען זכות בחירה לנשים.
סופרג'יסטיות אמריקאיות בצעדה חגיגית לכבוד יום פטריק הקדוש, 1921. מעליהן שלט עליו כתוב: "נשיות ללא מורא ועשויה לבלי חת. גזע ללא מורא ועשוי לבלי חת."
"הצידוק לזכויות נשים", מאת מרי וולסטונקראפט

המונח זכויות האישה או זכויות הנשים מתייחס למעמדן בחברה וזכויותיהן של נערות ונשים בכל גיל.

זכויות אלו יכולות להיות ממוסדות בחברה ובתרבות או מדוכאות על ידי חוקים או מסורת, אולם הכוונה במונח היא לכלל הנשים ולא למעמדה של אישה בודדת.

מעמד האישה לאורך ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אפליית נשים

המאבק לזכויות האישה החל לפני אלפי שנים, כאשר בחברות שונות נשים התמרדו כנגד הדיכוי שהיו מצויות בו, בחלקן נחשבו כרכוש (רכוש האב ומאוחר יותר הבעל). גם כיום יש עדיין חברות בהן לנשים אין זכויות כלל ולכן לא ניתן לדבר בהן על המונח זכויות האישה.

על פי גישת האבולוציה החברתית, כל עוד המשטר הכלכלי היה של ציד ולקט, לנשים היה מעמד נחות היות שלא השתתפו בציד (שתרם חלבונים) שהיה כרוך ביציאה ממתחם המגורים, בטקסים ופעילות משותפת של הציידים, אלא, בעיקר עקב הצורך לטפל בילדים, עסקו בלקט של פירות וזרעים, לרוב לבד ובתחום הקרוב לתחום המגורים.

אחרי ביות בעלי החיים, עם המעבר לחברת נוודים חל שיפור מועט בלבד במעמדן של הנשים היות שהגברים נחשבו עדיין למגיני השבט ולמונעי ביזה מצד שבטים אחרים. בנוסף, הנשים נזקקו לכוחם הפיזי של הגברים, למשל לצורך גלילת האבן מעל פי הבאר.

בחברות החקלאיות היה מעמדן של נשים גבוה מעט יותר. בעיקר הודות לכך שהעבודה התחלקה בין בני הזוג ולעתים קרובות נעשתה בצוותא.

בתרבויות העת העתיקה וימי הביניים היה משטר פטריארכלי והנשים היו נתונות למרותם של גברים. לזמן קצר, תאודורה (המאה ה-6) קידמה את מעמד האישה בקובצי החוקים של יוסטיניאנוס הראשון ובתקופתה לנשים באימפריה הביזנטית הייתה זכות ליזום גירושין, אולם תיקוניה לא שרדו.

במאה ה-16 וה-17, כאשר רכישת השכלה הייתה נחלתן של נשים מועטות ובנות אליטה בלבד, נשות מסדר אחוות אורסולה הקדושה פעלו למען השכלת נשים עניות באירופה ובקנדה.

חלק מהנאורות של עידן האורות באירופה, כחלק מהמאבק לשיחרור עבדים, אריסים, שחורים ואף יהודים הייתה המודעות לכך שגם נשים הן בני-אדם הזכאיות לזכויות בזכות עצמן. אחד מאלו שביטא זאת היה הפילוסוף הצרפתי המרקיז דה קונדורסה בחיבורו "התוכנית לציור היסטורי של קדמת הרוח האנושי". אולם את הפמיניסטית אולימפ דה גוז' שהציעה את "הכרזת זכויות האישה והאזרחית" (Déclaration des Droits de la Femme et de la Citoyenne) הובילו אל הגיליוטינה לעריפת ראשה. כאשר הקומונה הפריזאית הראשונה החליטה ב-1792 על זכות הצבעה אוניברסלית, היא שללה אותה מנשים.

עד למחצית המאה ה-19 ההגות המערבית התייחסה למשפחה פטריארכלית כאל המצב הטבעי. רק באותה עת התחילה התעוררות ממוסדת של נשים לשינוי מצבן. נשים החלו לדרוש זכויות כמו הזכות ללמוד ולרכוש השכלה. הזכות להצביע ולהשפיע, זכות להיות בעלות רכוש ועוד.

פמיניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פמיניזם

פמיניזם הוא תפיסת עולם המפרשת את המציאות החברתית הקשורה לחייהן ומעמדן של נשים בחברה, תוך התמקדות במשמעויות הפוליטיות, החברתיות, התרבותיות והכלכליות של יחסי גברים-נשים.

הפמיניזם, כחלק מהמאבק והתנועה לשחרור האישה ולזכויות הנשים החל באמצע המאה ה-19, בעיקר בארצות הברית ובבריטניה. המאבק התנהל במישורים שונים שבהם זכות בחירה לנשים, זכות הנשים להשכלה וכן מאבק על שיפור משכורתן ותנאי עבודתן של נשים.

מחאה וחקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות לאפליה מאוחרת:

  • רק ב-1920 הותר לנשים בארצות הברית להצביע בבחירות.
  • רק בשנת 1951 בוטל באנגליה החוק האחרון כנגד נשים מכשפות.
  • רק ב-1971 הותר לנשים בשווייץ להצביע בבחירות, בליכטנשטיין רק ב-1984.

סופרג'יסטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סופרג'יזם

סופרג'יזם הייתה תנועה עולמית פמיניסטית אשר נאבקה למען שוויון זכויות אזרחי לנשים ובעיקר על זכותן להצביע ולהשתתף בבחירות דמוקרטיות. התנועה פעלה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 והובילה לשינויים מהותיים ביחס לנשים ובמעמדן המשפטי במדינות רבות.

החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2000 קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה [1] המדגישה כי נשים וילדים הם הקורבנות העיקריים במלחמות. ולכן נשים חייבות להיות שותפות בפתרון סכסוכים ובדרכים השונות למניעתם. ההחלטה מדברת על הצורך לדאוג לייצוג של נשים בפוליטיקה המקומית והבינלאומית.

מדינת ישראל אישרה בכנסת בשנת 2005 את החלטה 1325.

זכויות האישה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מעמד האישה בישראל

עד העליות הציוניות, נשים בארץ ישראל לא זכו לזכויות רבות. נשים היו כפופות למג'לה (החוק העות'מאני) שהכפיף אותן לחוקי העדות הדתיות השונות, שלא דגלו בזכויות לנשים. כתוצאה מכך נשים לא יכלו לבחור, היו מקופחות בדיני האישות והירושה ועוד.

עולי העלייה הראשונה, שהיו דתיים, התייחסו לאפליית נשים כאל מצב נתון, וקיבלו את ההסדרים הקיימים. עולי העלייה השנייה ואילך היו חדורים בהשקפת עולם סוציאליסטית שדגלה בשוויון זכויות.

הקונגרס הציוני השני בשנת 1898 העניק זכות הצבעה לנשים לפני כל פרלמנט אחר באירופה‏[2], האספה המכוננת השלישית שהתקיימה בי"ז בטבת תרע"ט, ביפו, ניהלה דיונים על מתן זכות בחירה לנשים.

החל בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלו לצמוח בישראל ארגוני חברה אזרחית בלתי-מפלגתיים, כדוגמת האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים, שחרתו על דגלם את המאבק לקידום זכויות נשים. בשנת 1992 חלה פריצת דרך נוספת בתחום זה, כשבכנסת הוקמה הוועדה לקידום מעמד האישה, ועדה קבועה שכל דיוניה מיוחדים לנושא זה.

חוקים:

זכויות האישה ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מעמד האישה ביהדות

עד חרם דרבנו גרשום לגבר יהודי היה מותר לשאת יותר מאשר אישה אחת גם ללא הסכמתן של נשותיו הנוכחיות וכן הותר לו לגרש כל אחת מנשותיו גם ללא הסכמתה ולהחזיק פילגשים. בנוסף, לגברים ניתנת עדיפות על פני נשים במשפטי הירושה כאשר הם במעמד משפחתי זהה. עובדות אלו גרמו לכך שנשים היו תלויות בגברים וחרדות למעמדן.

ביהדות האורתודוקסית נשים פסולות לעדות ומלכהן בתפקידים ציבוריים.

על נשים נאסר לקרוא בתורה בציבור, ולא היה נהוג ללמדן תורה פרט למינימום ההכרחי לשם קיום המצוות (בעיקר מצוות לא תעשה).

החל מאמצע המאה ה-20 בהשפעת הפמיניזם הכללי ובהשפעת השוויון היחסי בו זוכות נשים ביהדות הקונסרבטיבית והרפורמית, החל זרם פמיניזם דתי המבקש להחיל ערכים פמיניסטיים על המחשבה וההלכה היהודיים-אורתדוקסיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]