פמיניזם תרבותי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפמיניזם התרבותי הוא זרם בפמיניזם המדגיש את ההבדלים בין נשים לגברים.

הפמיניזם התרבותי התפתח כביקורת על הפמיניזם הליברלי. בעוד שהפמיניזם הליברלי טען שנשים שוות לגברים, ועל כן יש לאפשר להן את שמאפשרים לגברים, הפמיניזם התרבותי טען שנשים שונות מגברים. שוני זה, כך נטען, אינו מהווה בסיס מוצדק לאפליה אלא ליהפך - יש להכיר בו ולעצב על פיו גישות חינוכיות ומשפטיות. כל עוד הבדלים בין נשים לגברים לא יתורגמו למערכות החברתיות השונות, פתיחת מוסדות החברה בפני נשים לא תשנה את המציאות על פיהן נשים חלשות מגברים בתחומים רבים, שכן אותם מוסדות ישארו במתכונת מפלה.

הכותבת המרכזית עליה נשען הפמיניזם התרבותי היא קרול גיליגן[דרוש מקור]. קרול גיליגן, פסיכולוגית קלינית, הייתה תלמידתו של הפסיכולוג לורנס קולברג, מחבר התאוריה על ההתפתחות המוסרית של בני האדם, והושפעה מגישתו בנוגע להתפתחות בני אדם והתפתחות זהות מגדרית. עבודתה כפסיכולוגית היוותה, בין היתר, ביקורת על עבודתו של קולברג שהצביעה על נחיתות הנשים בשל הצורה בה מתפתחת הזהות הנשית לעומת זאת הגברית. כחלק מעבודתה, ערכה גיליגן מחקר שהראה כי נשים וגברים חושבים באופן שונה בכל הנוגע לצדק. כנגד טענה שהייתה קיימת בזמנו והושפעה מהגישה שהציג קולברג, כי נשים הן פחות מוסריות מגברים, גיליגן הראתה שנשים אינן פחות מוסריות אלא מחזיקות בחשיבה אחרת לגבי צדק ומוסר.

דוגמאות לכשלים הנובעים מאי הכרה בהבדלים בין גברים לנשים, על פי ביקורת הפמיניזם התרבותי (ביקורות אלו נשמעו גם מפי הזרם הרדיקלי):

  • שוק העבודה בנוי בצורה שמתאימה לגברים: אין הכרה בזכותה של אישה להיכנס להריון ולגדל ילדים מבלי שהדבר יפגע בזכותה לעבוד, ותרומה למקום העבודה נמדדת בשעות עבודה ארוכות ולא בהכרח באיכות או בשעות גמישות יותר. מקום העבודה גם לא מאפשר (לפחות לא בזמנו) מעון יום לילדים או אפשרויות אחרות לטפל בילדיהן מבלי לפגוע בעבודתן.
  • הגדרת ההגנה העצמית דורשת שאקט ההגנה יהיה תגובה מיידית לתקיפה. אבל זוהי חשיבה על סיטואציות בהן המתגונן הוא גבר, ולא אישה. אישה מוכה, למשל, עשויה לתקוף את התוקף שלה רק לאחר המעשה המאיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.